פסק-דין בתיק א 4343/06

בפניי תובענה בסדר דין מהיר, ובהתאם להוראות תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אפרט להלן בקצרה את עיקרי נימוקי פסק הדין.

כללי -

1. התובעת, ד.ז. רדיו חיפה בע"מ (להלן - "התובעת"), הינה חברה אשר עוסקת בין היתר בשיווק מסעי פרסום ברדיו חיפה.
2. התובעת טוענת, כי ביום 1/3/01 הזמינה הנתבעת מס' 1, אור קפה בע"מ (להלן - "החברה") באמצעותו של הנתבע מס' 2, מר פרץ גולן (להלן - "הנתבע") תשדירי פרסום ברדיו חיפה אך כי התמורה בגין תשדירי הפרסום לא שולמה.
3. הנתבע טוען, כי לא הוא הזמין את תשדירי הפרסום וכי יתכן שגורם אחר מטעם  החברה הזמין את התשדירים ללא ידיעתו.

דיון -

4. בפניי נשמעה עדותה של הגב' יפית טפירו, עובדת במח' השיווק של רדיו חיפה (לגבי תצהירה ת/1) וכך גם העיד הנתבע (לגבי תצהיריו נ/4 ו-נ/5).
5. לאחר שבחנתי את הראיות שהונחו בפניי, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה כנגד החברה להתקבל ודין התביעה כנגד הנתבע להידחות, וזאת מהטעמים שאפרט להלן.

באשר לתביעה כנגד החברה -

6. ביום 1/5/06 הוגשה בתיק בקשת רשות להגן רק מטעם הנתבע ולמעשה החברה לא הגישה מעולם בקשת רשות להגן. כמו כן, לא הוגשה כל בקשה אחרת מטעמה והיא לא התייצבה לדיונים שהתקיימו בתיק זה. אשר על כן, יש לקבל את התביעה במלואה, ככל שהיא נוגעת לחברה, הנתבעת מס' 1.

באשר לתביעה כנגד הנתבע -

7. הבסיס לתובענה הינו טופס "הזמנת פרסום" מיום 1/3/01 אשר צורף כנספח א' לתצהירה של הגב' טפירו. עיון במסמך זה מלמד כי הגוף המזמין הינו החברה והאדם המזמין הינו הנתבע וכי בתחתית המסמך מופיעות שתי חתימות.
8. בסעיף 5 לתצהירה, מפרטת הגב' טפירו, כי טופס הזמנת הפרסום נחתם בפנייה, כאשר מולה ישב הנתבע אותו היא מזהה.
9. היא מוסיפה ומפרטת, כי במעמד החתימה על הטופס, הנתבע מסר לה באופן אישי המחאות מעותדות בגובה הסכום לתשלום (50,000 ש"ח) וחזרה והדגישה שהן החתימה על המסמך והן מסירת ההמחאות, בוצעו במפגש אישי, פנים אל פנים, בינה לבין הנתבע.
10. עם זאת, במהלך חקירתה, חזרה בה הגב' טפירו מגירסתה החד משמעית כפי שפורטה לעיל. במהלך החקירה הוצג בפניי העתק כימי של טופס ההזמנה (מוצג נ/1) כאשר בתחתית אותו מסמך לא מופיעות החתימות שמופיעות על גבי טופס ההזמנה שצורף לתצהירה, דהיינו, לא מופיעה החתימה בשם האדם המזמין ולא מופיעה חתימה בשם הגוף המזמין.
11. כאשר התבקשה הגב' טפירו בחקירתה להסביר כיצד יתכן שטופס ההזמנה שצורף לתצהירה חתום, ואילו העתק טופס ההזמנה (נ/1) איננו חתום, היא הסבירה כי ככל הנראה ההזמנה במקרה דנן נשלחה אליו באמצעות הפקס ולא נחתמה בפניה, כפי שהיא העידה, וכדבריה: "ברדיו חיפה, כאשר אנו מחתימים לקוח, לא תמיד החתימה נערכת במעמד הלקוח. אני משאירה ללקוח את ההזמנה כי הרבה פעמים הוא חושב על הנושא ואז הם שולחים אלינו את זה בפקס" (עמ' 2, שורות 4 עד 6), וכאשר היא נשאלה אם ההזמנה במקרה הספציפי הזה נחתמה בפקס, היא השיבה "לצערי, אני לא זוכרת בוודאות" (עמ' 2, שורה 10).
12. לכן, לא הורם הנטל הרובץ על שכם התובעת להוכיח כי הנתבע היה זה שחתם על נספח א' לתצהיר טפירו.
13. בנוסף, יש לציין, כי מטעם התובעת הוגשו גם ההמחאות אשר ניתנו לידי התובעת במסגרת תשלום עלות הפרסום הרלבנטית, כאשר ניתן לראות כי החתימה על גבי המחאות אלה איננה זהה לחתימות שקיימות על גבי ההזמנה נספח א' לתצהיר טפירו, ואשר אמורות להיות חתימות של הנתבע. התובעת הוסיפה והגישה מטעמה את המוצג ת/2 אשר אף הוא אמור להיות דף אשר עליו מופיעות שתי חתימות של הנתבע (וראו את עדותו בעמ' 6, שורה 8) אך, גם עיון בשתי חתימות אלה (אשר הוגשו דווקא על ידי התובעת) מראה שהן אינן זהות לחתימות שמתנוססות על גבי טופס הזמנת הפרסום (נספח א' לתצהיר טפירו). ואם בכך לא די, הרי שאם נעיין בשני התצהירים שהגיש הנתבע לתיק ביהמ"ש, הרי שאף שם ניתן לראות חתימה של הנתבע אשר שונה מהחתימה אשר מתנוססת על גבי נספח א' לתצהיר טפירו. כמובן שאינני מומחית בנושא כתב יד וההערות שהערתי דלעיל אינם בבחינת תחליף של חוות דעת מומחה, אך שעה שהתובעת לא הגישה חוות דעת מטעמה על מנת לנסות ולהוכיח שמי שחתם על נספח א' לתצהיר טפירו היה אכן הנתבע וניסתה לבסס את טיעוניה בהקשר זה על הגשת דוגמאות חתימה דומות, מצאתי לנכון להעיר שאם אתייחס לאותן דוגמאות (ההמחאות ת/3 והמוצג ת/2), הרי שאינני שותפה לעמדת התובעת לפיה עסקינן בחתימות זהות.
14. אשר על כן, הגם שאני מקבלת את עדותה של הגב' טפירו בקשר לכך שהמו"מ לקראת חתימת ההזמנה בוצע מול הנתבע, הרי שלא הוכחה הגירסה העובדתית לפיה הוא היה זה אשר חתם בסופו של יום על טופס ההזמנה נ/1 אשר שוגר למשרדי התובעת בפקס.