פסק-דין בתיק א 4341/01

א.    רקע

1. תביעה כספית בסך 346,567 ש"ח בגין נזקים לגידולי מטע נקטרינות, שגודלו בחממות התובע בעונת הגידול 2000-2001, ואשר נגרמו על פי הנטען עקב אספקת יריעות ניילון לחיפוי החממות שאינן תואמות ליעודן ושגרמו נזק בלתי הפיך לגידולי הפרי שבחממות.

2. עניינו של פסק דין זה הוא בשאלת החבות, לאחר שעפ"י החלטת עמיתי כב' סגן הנשיא השופט מגד מיום 14.7.05, פוצל הדיון בין שאלת החבות לשאלת הנזק.

3. אין מחלוקת כי יריעות הניילון נשוא המחלוקת נרכשו על ידי התובע מהנתבעת. אין גם מחלוקת לגבי העובדה, כי היריעות נשוא הנדון היו שונות מהיריעות אותן נהג התובע לרכוש בשנים קודמות, זאת לאחר שהופסק יצורן של היריעות נשוא שנים קודמות. 

ב. תמצית טיעוני הצדדים

4. לטענת התובע, פנה לקראת עונת הגידול 2000-2001 לנתבעת וביקש לרכוש ניילון למטעי החממות. בעקבות עצה מקצועית שקיבל מהנתבעת, רכש ניילון חליפי אשר היה בו להביא לאותן תוצאות גידול. בפועל הסתבר, שהניילון אותו סיפקה הנתבעת, שונה משמעותית מיריעות הניילון אותו סיפקה לו הנתבעת בעבר, וכי קיימים הבדלים משמעותיים במעבר הקרינה UV בין שני הסוגים. עקב אי התאמת הניילון ליעודו ולגידולי התובע, נגרמו לו נזקים בשל אובדן הכנסות, הפסד רווח "מדף ראשון" בשוק ופגיעה במוניטין ובשמו הטוב.

5. לטענת הנתבעת, כל שעשתה היה הודעה לתובע לפיו הופסק יצור יריעות הניילון אותן נהג לרכוש קודם לכן וכי עתה נעשה שימוש ביריעות אחרות, תוך שמעולם לא שכנעה אותו לרכוש יריעות מסוג זה או אחר.

    יתרה מכך, התובע ערך בדיקות ובירורים, ניהל מו"מ עם חברות שונות וביצע הזמנתו, רק לאחר שהבין כי הפרטים שנמסרו לו על ידי הנתבעת מדויקים.

בפועל שימשו היריעות ומשמשות, חקלאים נוספים בתחום גידול הנקטרינות, לשביעות רצונם המלאה, כשהנזק הנטען, ככל שנגרם כזה, אינו נובע מטיב היריעות.

ג. המחלוקת

 6. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת יחסית ונוגעת לשאלות הבאות:

א.     האם הנזק שנגרם, ככל שנגרם כזה, נובע מטיב יריעות הניילון או תכונותיו?

ב.      נסיבות רכישת היריעות. 

ג.       הנזק בפועל. יצויין, כי לעניין זה לא נשמעו העדים, זאת נוכח פיצול הדיון כאמור לעיל, ועל כן אינו נדון גם בשלב זה.

ד. הראיות

7.  מטעם התובע העידו, המומחה האגרונום מר מנשה עבדא, אשר הציג גם חוו"ד מטעמו מיום 12.3.01, השמאי מר שלמה שרף וכן התובע עצמו. כן צורפה תעודת עובד ציבור מטעמה של ד"ר יוספה שחק מהמרכז הוולקני בבית דגן מיום 25.2.04 (ת/2).

8.  מטעם הנתבעת העידו המומחה והחוקר ד"ר ארז אמנון, אשר הגיש גם חוו"ד מומחה מטעמו, מר דני אסנהיים - אחראי תחום היריעות לחממות אצל הנתבעת ומר אשכנזי דוד - מנהל המכירות בנתבעת. כן הוגשה חוות דעתו של האגרונום והשמאי החקלאי עמרי עתריה.

ה. תמצית העדויות והראיות

  עדויות התביעה

  עדות התובע

9.  התובע מעיד כי חלק ממטעיו ממוקמים בשטח פתוח וחלק בחממות מנהרה (סעיף 4 לתצהירו מיום 29.10.02).  במשך שנים כיסה את החממות בניילון מסוג IR נקטרינה, אשר הוכח כניילון מתאים למטעי חממות נקטרינה (סעיף 6), לקראת תחילת עונת הגידול של הנקטרינה בשנת 2000-2001, פנה אל נציג הנתבעת, מר דוד אשכנזי (עמ' 16 לפרוטוקול), אשר טען כי אינם מייצרים עוד ניילון מסוג IR נקטרינה וכי יש באפשרותם לשווק ניילון שקוף, המעביר קרינת UV במידה זהה לזה שמעביר הניילון מסוג IR   נקטרינה (סעיף 7 ועמ' 20 לפרוטוקול). נציג הנתבעת אותו מכיר שנים ומוכר כבעל מקצוע וידע, שיכנע אותו לרכוש IR שקוף (סעיף 8), בעקבות העצה המקצועית מטעם הנתבעת הסכים לרכוש IR  שקוף (סעיף 9). להפתעתו, פריחת העצים במטעי החממות הייתה שונה מהמצופה, רוב הפריחה הייתה בצבע לבן במקום בצבע ארגמני, והחלו תופעות שונות בשונה משנים קודמות כגון תנועת דבורים דלה (סעיף 10). הסתבר שהניילון שסיפקה הנתבעת, מנע את העברת קרינת ה- UV באופן הדרוש לגידול, ובשל כך נגרם נזק בלתי הפיך ליבול הפרי שבחממה (סעיף 13). באשר לשאלת חום החממה מעיד התובע, כי עפ"י מדידות שערך מידי יום, לא היה חום החממה שונה משנים קודמות ולא היו תופעות חריגות (עמ' 18 לפרוטוקול). כן מסכים התובע לעובדה, כי חשיפה לטמפרטורות גבוהות, כמו גם שילוב בין טמפרטורות גוהות למרססים, עשויה לגרופ לפגיעה בחנטה ובפרי (עמ' 19 לפרוטוקול).

      כן מעיד התובע באשר לנסיבות מסירת הניילונים לבדיקה במכון וולקני. היריעות שנבדקו אינן מצויות עוד (עמ' 13 -14 ו-21 לפרוטוקול).

      תע"צ מטעמה של ד"ר יוספה שחק

10. עפ"י תעודת עו"צ מטעמה של ד"ר יוספה שחק, חוקרת מומחית יחסי צמח - אור ועוסקת בפיתוח יריעות לשיפור ניצול קרינת השמש, במרכז וולקני בית דגן, עולה, כי קיים הבדל בהעברת האור בתחום ה - UV בין שתי יריעות הניילון שהובאו לבדיקתה. עם זאת, שתי היריעות מעבירות אור באותה מידה ואין הבדל משמעותי בינהן (ס' 5 לתע"צ מיום 25.2.04). הנ"ל קובעת, כי נקטרינות לא מפתחות צבע אדום בפרי, אם מכסים אותן ביריעה הבולעת את תחום ה - UV.

      עדות המומחה מנשה עבדא