פסק-דין בתיק א 4320/05

1.         בפני תביעה לצו עשה לאכיפת הסכם מכר דירה, בשל הפרת הסכם מכר מקרקעין, וכן תביעה לפיצוי כספי בסך 55,000 ש"ח, בשל הפרת הסכם המכר.

2.         השתלשלות הדיונים בתיק

התביעה הוגשה במקורה לבית משפט השלום בראשון לציון, בתאריך 13.1.04.

נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט א.ברק (בתוארו דאז), החליט להעביר את מקום הדיון בתיק דנן לבית משפט השלום באשדוד.

בתאריך 25.8.05 החליט השופט א. חזק מבית משפט השלום באשדוד על העברת התיק לבית משפט זה, בשל העדר סמכות עניינית.

משהובא התיק בפני, הוריתי על הגשת עדויות ראשיות בתצהירים. הוגשו עדויות הצדדים ומסמכים והצדדים נחקרו על תצהיריהם.

3.         העובדות הצריכות לעניין

בתאריך 19.9.91 נחתם הסכם בין בעלי קרקע, וביניהם הנתבע, לבין קבלן - מר גילה, אשר התחייב להקים על המקרקעין 76 יחידות דיור, כאשר 26 מהן תהיינה לבעלי המקרקעין ו- 50 תהיינה לקבלן (להלן : "הסכם הקומבינציה").

בין הצדדים הנ"ל להסכם הקומבינציה התגלעו מחלוקות, בין היתר בנוגע לרישום הזכויות בדירות הבעלים בלשכת רישום המקרקעין.

בהליך שבין בעלי הקרקע, וביניהם הנתבע, לבין הקבלן, ה"פ 1228/95, 1437, קבע כב' השופט דר' ג. קלינג, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בפסק דינו מיום 25.1.01, כי האחריות על רישום הזכויות בדירות הבעלים מוטלת על הקבלן. (להלן : "פסה"ד של כב' השופט קלינג").

בתאריך 6.11.96 נחתם הסכם מכר דירה בין התובע לנתבע ולפיו, רכש התובע מהנתבע את זכויותיו בדירה, הנמצאת במקרקעין ברחוב זכריה מדר 13 ברחובות, הידועים כחלק מחלקות : 181, 235, 443, 444, 455, בגוש 3075, אשר נבנתה במסגרת הסכם הקומבינציה (להלן ובהתאמה : "הסכם המכר" ו"הדירה").

בסעיף 4.1 להסכם המכר הוסכם, כי העברת הרישום בדירה על שם הקונה - התובע, מוטלת על המוכר - הנתבע, זאת, בין היתר, לאחר השלמת הליכי רישום הרפרצלציה ורישום הבית כבית משותף. עוד הוסכם בסעיף הנ"ל, כי רישום זכויות הקונה - התובע, בדירה יבוצע בתוך 3 שנים, בכפוף לעיכוב או שיהוי שאינו בשליטת המוכר - הנתבע, או שנמצא באחריות הקבלן.

רישום הזכויות בדירות הבעלים לא בוצע על ידי הקבלן, על כן הנתבע לא העביר הרישום בדירה על שם הקונה - התובע, ומכאן התביעה שבפני.

4.          טענות התובע

א.         לטענת התובע, בהתאם להסכם המכר התחייב הנתבע להעביר הבעלות בדירה על שם התובע, תוך 3 שנים מיום מסירת החזקה בדירה לידי התובע. הואיל והחזקה בדירה נמסרה לתובע ביום 15.12.96, היה על הנתבע להעביר הבעלות לא יאוחר מיום 15.12.99. ואולם, חרף התחייבות זו, עברו יותר מ- 7 שנים מיום מסירת החזקה בדירה ו- 10 שנים ממועד החתימה על הסכם המכר, וטרם נרשמו הזכויות בדירה על שם התובע.

ב.         לטענת התובע, טענות ההגנה של הנתבע כי לא יחויב ברישום כאמור, המתבססות על הטענה העיקרית ולפיה, חובתו זו כפופה לעיכובים שאינם בשליטתו והקשורים לקבלן, אין בהן ממש, שכן לרשות הנתבע עמדה תקופת זמן ארוכה דייה, במהלכה יכול והיה צריך להשלים הרישום, גם אם נגרמו עיכובים בהליכים הקשורים ברישום, כטענתו.

ג.          לטענת התובע, התובע מילא אחר כל התחייבויותיו על פי הסכם המכר וכל התמורה עבור הדירה שולמה במועדה לנתבע, כולל ההוצאות המשפטיות בגין רישום הזכויות בדירה על שמו, בסך 1.5% מתמורת הדירה, ואילו הנתבע ישב בחיבוק ידיים ולא פעל בשום דרך לרישום הזכויות, כאמור.

            התובע לא קיבל את התמורה המלאה לכספו.

ד.         לטענת התובע, הנתבע אינו חולק על העובדות העיקריות המבססות את כתב התביעה. הנתבע אינו מתכחש לחובה המוטלת עליו מכוח הסכם המכר, באשר לרישום האמור, אולם טוען לקיומן של נסיבות, אשר בעטיין, נבצר ממנו לרשום זכויות הבעלות בדירה על שם התובע.

            נסיבות אלו, עניינן בכך, שמכוח הסכם הקומבינציה, הנטל לרישום הפרויקט בלשכת רישום המקרקעין, מוטל על הקבלן עימו התקשרו הנתבע ויתר בעלי המקרקעין.