פסק-דין בתיק א 43129/97

על-פי האמור בכתב התביעה רכשו אחמד וחסניה עמשאה ביום 21.8.85 מהנתבעים 1 ו- 2 דירה ברח' הורדים 2/13 ברכסים.

אחמד וחסניה עמשאה שייקראו להלן, התובעים העיקריים, קיבלו מהתובע הלוואות למטרת רכישת הדירה, כנגד התחייבותם בכתב להחזיר לתובע את הסכומים אשר יהיו חייבים לתובע כפי שחשבונותיהם מעת לעת המתבססים על תנאי התחייבותם וספרי הבנק. החייבים העיקריים התחייבו לפרוע את ההלוואה בתשלומים עפ"י האמור בהסכם ההלוואה.

החייבים העיקריים לא עמדו בתנאי הפרעון וההלוואה הועמדה לפרעון מיידי. חובם של החייבים העיקריים נכון ליום 15.4.97 היה 142,888.84 ש"ח.

סכום ההלוואה שולם לנתבעים ו ו- 2 כנגד תביעתם על מסמך התחייבות, לפיו התחייבו הנתבעים 1 ו- 2 כלפי התובע כי אם עסקת המכר תתבטל מכל סיבה שהיא - ישיבו לתובע, ללא דיחוי, את מלוא סכום ההלוואה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.

עוד נאמר בכתב התביעה, כי בדיעבד התברר לתובע כי עסקת המכר בין החייבים העיקריים לבין נתבעות 1 ו- 2 בוטלה.

ב"כ התובע שלח לנתבעים מכתב כי עליהם להשיב את סכום ההלוואה אך הסכום לא הושב.

התובע הגיש נגד החייבים העיקריים תביעה ואף נקט נגדם בהליכי הוצל"פ.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי התביעה התיישנה. כמו כן, טענה השתק עילה ו/או השתק פלוגתא, כיוון שבעת הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים, היו לתובע כל המסמכים המקימים עילת תביעה נגד הנתבעים, אך לא הוגשה תביעה כזו. 

עוד טוענים הנתבעים כי הגב' עמשאה חוסנייה לא הופיעה בעת חתימת הסכם המכר והחתימה המופיעה בהסכם איננה חתימתה, ומשום כך ההסכם בטל.

הנתבעים הכחישו כי קיבלו את כספי ההלוואה. יתירה מכך, הקונים משלמים לתובע את החוב באמצעות לשכת ההוצל"פ, דבר המצביע על כך שהחייבים העיקריים קיבלו את סכומי ההלוואה ולא הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי המסמך בו התחייבו להשיב את הכספים נחתם על ידם במשרדו של עו"ד מיניקוביץ מבלי ליתן להם כל הסבר, וההסבר היחיד שקיבלו לבקשתם הוא כי המסמך קשור לחוזה רכישת הדירה בלבד. המסמך היה בתוך ערימת מסמכים, שהנתבעים חתמו עליהם.

הנתבעים טוענים עוד כי מעולם לא ידעו שהחייבים העיקריים יקבלו משכנתא.

ביום 5.2.86 נקבעה ישיבה במשרדו של עו"ד מיניקוביץ, ובה היו אמורים הקונים להביא את תמורת הדירה, כאמור בחוזה, בסך 25,000 דולר, אך הקונים הביאו רק 20,000 דולר בלבד בשקלים ובמזומן.

הסכום לא התקבל אצל הנתבעים, שסירבו לקבלו ולכן עו"ד מיניקוביץ נתבקש לערוך ולחתום על מסמך שאת תוכנו הקריא עו"ד מיניקוביץ לנתבעים.

אמנם הנתבעים הגישו הודעת צד ג' נגד עו"ד מיניקוביץ, אך הודעה זו, נדחתה על הסף בהסכמה.

הראיות ופיתוחן

אין מחלוקת כי הנתבעים חתמו על ת/11, שבו הם פונים לתובע ומבקשים להעמיד לרשות ה"ה עמשאה כספי הלוואה לפני רישום משכנתא. הנתבעים מתחייבים באותו מסמך כי אם תתבטל העיסקה הם ישלמו לתובע ללא כל דיחוי ומיד עם ביטול חוזה המכר, מתוך הכספים שיקבלו תמורת מכירת הדירה את מלוא סכום ההלוואה.

התובע משך את השיק של ההלוואה ע"ס 21,300,000 שקל ישן ביום 25.8.85 לפקודת עו"ד מיניקוביץ (ת/1).

ביום 31.1.86 שלח עו"ד מיניקוביץ מכתב לנתבעים, ובו הוא מודיע להם כי בהסכם המכר התחייבו לשלם מיסי עיריה ולהמציא אישור על כך, כדי שניתן יהיה להעביר את הדירה ע"ש ה"ה עמשאה. עו"ד מניקוביץ מציין כי העברת האישור דחופה כי הבנק לוחץ לסיים את הליכי ההעברה (ת/6).