פסק-דין בתיק א 42569/03

מבוא

1.          התובע, יליד 1968, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 16.9.01 בעת שרכב על אופנוע.

2.          הנתבעות כפרו באירוע ובחבותן לפיצוי התובע.

3.          הדיון נסב בשאלת החבות והנזק.

החבות

4.         הנתבעות טענו כאמור כי התובע לא נפגע באירוע תאונתי העונה להגדרה של תאונת דרכים. לטענתן נפלו סתירות רבות בגרסת התובע אשר מביאות לכך שלא הצליח להוכיח תביעתו בהתאם לרמת ההוכחה הנדרשת ממנו בהליך אזרחי.

5.         על פי עדותו של התובע הוא היה בדרכו מתל-אביב לביתו שבקיבוץ כפר הנשיא בלילה, כאשר ביקש לעצור בצד הדרך כדי להטיל את מימיו. בעודו מבקש לרדת לאזור הכורכר שבשולי הכביש שבסמוך לישוב בת שלמה, החליק עם האופנוע ונשכב על הארץ.

ממקום התאונה המשיך בדרכו לביתו מתוך תקווה שהכאבים יחלפו. ביום למחרת, שהיה ערב ראש השנה, נסע לבית אמו בצפת. למחרת, בחג עצמו, פנה לבית החולים בצפת וזאת לאחר שכאביו החמירו.

6.         התובע ציין כי אינו יודע מדוע נרשם בתעודת חדר המיון כי נפל באותו יום בו נבדק והוא משער כי הדבר נבע מן העובדה שחדר המיון היה עמוס בשל החג ועבד במתכונת מצומצמת של שבת וחג. בחקירתו הוסיף התובע כי הרופא שבדק אותו היה עולה חדש והוא לא ראה צורך לתקן את הטעות ברישום שכן לא ייחס לכך משמעות. הוא הוסיף כי היה לו לא נעים "לבלבל את המוח" במיון שכן כולם מכירים אותו שם בשל עבודת אמו בבית החולים כאחות שנים רבות.

7.         לאחר האירוע לא נזקק לאישורי מחלה שכן היה מדובר בתקופת החגים שבה ממילא עבד מעט. ומכל מקום כפי עדותו: " וחוץ מזה שלא הייתי מבריז לאף אחד".

8.         משנשאל על ידי ב"כ הנתבעות כיצד הוא מסביר את דבריה של אמו בחקירתה על ידי חוקר חברת הביטוח, ולפיהם נפגע בכניסה לחניה מברזל, השיב כי ידע שאם הוא יספר לאמו שנפל מהאופנוע 100 ק"מ  רחוק מהבית היא "תחטוף התקף לב".

9.         בסופו של יום כאשר פנה למיון בבי"ח זיו התגלה שהוא סובל משבר ב - TUBEROSITY  GREATERR. התובע טופל שמרנית על ידי כדורים לשיכוך כאבים ופיזיותרפיה.

10.        לטענת הנתבעות מדובר בעדות יחידה ללא סיוע כל שהוא, אשר מעלה תהיות באשר למהימנותה. ב"כ הנתבעות מפנה לסתירה שבין עדותו של התובע לבין הרשום בתעודת חדר המיון. עוד הוא מפנה לסתירה שבין דברי אמו של התובע לחוקר לבין גרסת התובע כאן.

11.        ראיתי לקבל את תביעת התובע ולקבוע כי הוא נפגע באופן שתואר לעיל. בעדותו עשה התובע רושם מהימן ביותר. הוא לא הסתיר כל נתון שאינו מתיישב עם רעהו ונתן הסברים מתקבלים על הדעת. התובע עשה רושם של אדם תמים דרך שלא סבר שעליו "לבנות תיק" כדי שיאמינו לו. זו הסיבה שלא פנה שוב לרופא במיון בעת שסיים את הטיפול שם ולאחר שהבחין כי הרישום אינו תואם את דבריו לאותו רופא.

ראיתי לקבל את דבריו של התובע לפיהם לו רצה "לבנות תיק" היה דואג למסור את מועד התאונה כפי שרשום בתעודת חדר מיון גם במשטרה אליה פנה לאחר מכן. העובדה שלא עשה כן במודע מלמדת על מהימנותו.

12.      גם ההסברים מדוע טרח להסתיר את אופי פגיעתו מאמו מתיישבים עם ההיגיון. גם בעדותו באשר עיסוקיו לפני ואחרי התאונה, התרשמתי מכנות תשובותיו.

13.      לא ראיתי לקבל את טענת ב"כ הנתבעות לפיה מאחר ומדובר בתאונה עצמית ללא עדים לא הצליח התובע להוכיח תביעתו. תאונות עצמיות הן דבר תדיר בעיקר אצל רוכבי אופנועים. במקרים אלה יש לבחון את מהימנות עדותו של התובע אבל אין להעמיד לחובתו את עצם העובדה שמדובר היה בתאונה ללא עדים.

14.      כאמור ראיתי לקבל את גרסת התובע לאופן קרות התאונה. משכך חבות הנתבעות בפיצויו בגין נזקיו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הנזק

הפגיעה והנכות

15.        התובע סבל משבר בכתפו וטופל בפיזיותרפיה ותרופות לשיכוך כאבים.