פסק-דין בתיק א 42125/05

בפניי תביעה חוזית בסך של 40,000 ש"ח.

בתיק זה פוצל הדיון ותחילה נשמעו הראיות בסוגיית החבות.

בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות בימים 28.5.08 ו-2.7.08. בפרשת התביעה העידו התובע וגב' יהושע ובפרשת ההגנה של הנתבעת 2 העיד מר נידם. בסיום שמיעת הראיות בשאלת החבות, סיכמו הצדדים בעל פה.

בהחלטת בית המשפט מיום 2.7.08 נמחקה התביעה נגד הנתבעת 1 מחוסר מעש.

תמצית טענות התובע

התובע היה שחקן כדורגל של הנתבעת 1 בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו.

הנתבעת 1 הינה "אגודת ספורט" כמשמעותה בחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן - "חוק הספורט"). בשנת 1999 התאחדה הנתבעת 1 עם מכבי אשדוד לקבוצה אחת שהיא הנתבעת 2, כאשר כל הזכויות והחובות חלים על האגודה החדשה היא הנתבעת 2.

ביום 5.12.98 שיחק התובע במשחק גביע ליגה לנוער מול קבוצת הפועל חולון, נפגע במהלך המשחק וכתוצאה מכך נגרמו לו פגיעות רבות (להלן - " התאונה").

לפי סעיף 7 לחוק הספורט מחויבת אגודת ספורט לבטח את הספורטאים הנוטלים חלק בתחרויות ספורט המאורגנות מטעמה. הנתבעת לא ביטחה את התובע בביטוח ספורטאים והותירה את התובע חשוף לפגיעות ללא כיסוי ביטוחי, בניגוד להוראות החוק.

הנתבעת הפרה חובות המוטלות עליה על פי חיקוק אשר נועדו לטובתו של התובע. לחלופין, הנתבעת אחראית כלפי התובע בשל רשלנותה כמפורט להלן: לא דאגה לשלומו ובטיחותו של התובע במסגרת הקבוצה; לא הנפיקה פוליסת ביטוח על פי הוראות החוק; לא הדריכה את המנהלים והמאמנים וההורים של התובע בכל הנוגע לכיסוי הביטוחי; לא צפתה את הסכנה שהיתה קיימת לתובע עקב הימנעותה מרכישת כיסוי ביטוחי; לא נקטה בכל האמצעים העומדים לרשותה למניעת נזקיו של התובע; התעלמה ו/או לא נתנה דעתה לסיכונים הכרוכים באי עשיית הביטוח; לא פעלה כפי שקבוצה זהירה, סבירה ומיומנת היתה צריכה לפעול בנסיבות הענין.

תקנות הספורט (ביטוח), תשנ"ה-1994 (להלן - "התקנות") קובעות את סכומי הביטוח המזעריים להם זכאים ספורטאים בעת קרות מקרה הביטוח. לתובע נגרמה כתוצאה מהתאונה נכות צמיתה בשיעור של 14.5% ולפיכך חייבת הנתבעת לשלם לתובע את סכומי הביטוח המגיעים לו על פי הדין ובהתאם לסכומי הביטוח המזעריים בגין הנכות הצמיתה, אישפוזו של התובע ואי כשירותו להמשיך לשחק כדורגל בליגת הנוער.

תמצית טענות הנתבעת 2

לנתבעת 2 טענה מקדמית, כי דין התביעה נגדה להידחות בשל העדר יריבות והעדר עילה, וזאת מאחר והתאונה הנטענת אירעה עובר להקמתה של הנתבעת 2 אשר לא נטלה על עצמה את התחייבויותיה וחובותיה של הנתבעת 1 בכל הנוגע לענינים הרלוונטיים לתביעה זו. למען הזהירות בלבד הוסיפה וטענה הנתבעת 2, כי במהלך שנת 1999 הוקמה הנתבעת 2 על ידי מכבי עירוני אשדוד והתאגדות לחינוך גופני הפועל (1991) אשדוד.

התובע לא פנה אל הנתבעת 2 או מי מטעמה בטרם הגשת כתב התביעה והגיש את תביעתו בחלוף כשבע שנים ממועד התאונה הנטענת ובכך גרם לנתבעת 2 לנזק ראייתי חמור ביותר ומנע ממנה את האפשרות לברר את נסיבות התאונה ו/או לאתר את פוליסת הביטוח הרלוונטית ככל שבוצעה על ידי הנתבעת 1.

בסעיפים 11 ו-13 לכתב ההגנה נטען, כי האחריות היא של הנתבעת 1 בה שיחק התובע לטענתו במועדים הרלוונטיים למועד הפגיעה המוכחשת וזאת ככל שהתביעה לא התיישנה.

עוד טענה הנתבעת 2 כי התובע אינו סובל מכל מגבלה וכי ככל שקיים קשר בין הפגיעה ובין מצבו הרפואי של התובע אזי יש לייחס לתובע רשלנות בלעדית ומכרעת למצבו.

המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לסוגיות הבאות:

א.      ארוע התאונה.

ב.      היריבות בין התובע לנתבעת 2.