פסק-דין בתיק א 41910/05

מבוא

מר שטרן רוני,התובע (להלן: "התובע") הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב  במסגרת תיק מספר 6-05-02501-01 בקשה לביצוע של 16 שטרי חוב ע"ס כולל של 186,132 ש"ח (קרן) בהם הוא אוחז, כנגד אלחנן אליהו פרונסי (להלן: "פרונסי") וצור אלון, הנתבע (להלן: "הנתבע"). פרונסי חתום במקום של עושה השטר ובמקום המיועד לחתימת ערב והנתבע חתום במקום המיועד לחתימת הערב. הנתבע הגיש התנגדות וניתנה לו הרשות להתגונן. לתובע הותר לתקן את בקשת הביצוע בשלב קדמי המשפט כך שיוסף לה סעיף האומר "שטרי החוב נחתמו ע"י ברכת מזון בע"מ (להלן: "החברה"),כאשר מי שחתם עליהם בשמה ומטעמה של החברה הוא אלחרר פרונסי (הגם שלא הטביע את חותמת החברה) ואלחרר פרונסי וצור אלון ערבו בחתימותיהם על גבי השטר לפרעון חובות החברה".

עובדות המקרה

התובע היה בעל זכויות השכירות בחנות לממכר מזון איטלקי מהיר בקניון רמת אביב בשם "פביוס פיצה" (להלן: "החנות" , "העסק").

בתאריך 5.2.03 נערך ונחתם בין התובע לחברת ברכת מזון 2003 בע"מ (להלן: "החברה") הסכם לפיו מכר התובע לחברה את זכויותיו והציוד בחנות בהסכמת המשכירה בתמורה לתשלום הסך בשקלים חדשים השווה ל- 99,000$ לפי השער היציג (להלן: "ההסכם"). על פי סעיף 5.3.3 להסכם וכחלק מתשלום התמורה אמורה היתה החברה לשלם לתובע 44,000$ ב-23 תשלומים חודשיים בשיקים. 17 התשלומים הראשונים עומדים על 2,000$ התשלום. שני התשלומים שלאחר מכן עומדים על 1,000$ התשלום וארבעת התשלומים האחרונים עומדים על 2,000$ התשלום. על פי סעיף 9 להסכם כבטחון למילוי התחייבויות החברה התחייבה החברה להפקיד במעמד החתימה על ההסכם 24 שטרי חוב כש-23 מתוכם נועדו להבטחת התשלומים החודשיים הנ"ל ואחד להבטחת תשלום פיצוי מוסכם בסך 10,000$ .

פרונסי כבעל ומנהל החברה חתם על ההסכם בשם החברה והוסיף חותמת החברה.

טענות הצדדים

לטענת התובע פרונסי חתם על השטרות בשם החברה וחתימתו מחייבת את החברה לכל דבר וענין. דהיינו עושה השטרות היא למעשה החברה והנתבע התכוון לערוב לחברה וידע שהשטרות הם חלק מההסכם וכוונת הצדדים היתה שהחברה תהא עושה השטרות כשהנתבע ופרונסי ערבים לה. לנתבע ולפרונסי נמסרו כל הנתונים הרלבנטיים הנוגעים לעסק והם בדקו במו עיניהם את פעילות העסק בטרם נחתם ההסכם. שיקים שנמסרו על פי ההסכם לא כובדו ומכאן הפעלת השטרות.

לטענת הנתבע לא התובע ולא פרונסי ולא אף אחד אחר ביקשו ממנו לערוב לחברה ו/או לפרונסי וכי הוא מעולם לא התכוון ולא אמר לאיש שהוא מוכן לערוב לחובות החברה ו/או פרונסי (סעיפים 5 ו-5(א) לתצהיר עדותו הראשית).

השטרות מולאו כפי שמולאו ללא ידיעתו וללא הסכמתו וללא הסבר מלבד אמירתו של פרונסי שהוא צריך לגשת לעו"ד לחתום כדי שהוא (פרונסי) יוכל להשלים את העסקה עד שיחתום על כל המסמכים ועד שהוא יתן שיקים.

לטענת הנתבע משניתנו שיקים ,היה על התובע להחזיר את השטרות.

טוען הנתבע כי הוא היה אמור להיות משקיע שקט בעסק וליהנות מההשקעה  ופרונסי היה אמור להיות לבד בעסק והמנהל בשכר. לטענתו הוא לא היה שותף ולא הסכים להיות  בעל מניות ולא הסכים ליתן ערבויות לחברה. לדידו את כל הערבויות לחברה לשם פעילותה נתן פרונסי.

התובע הציג בפניו ובפני פרונסי מצג לפיו העסק הוא מצליח והרווחים טובים ואף הציג מסמכים להוכחת מחזור אך בפועל נתברר כי היה זה עסק כושל והמסמכים שהוצגו מפוברקים.

לטענתו שטר חוב יש להציג בתוך 6 חודשים לאחר תאריכו אך השטרות דנן הוצגו לפרעון כעבור כ-3 שנים.

דיון

עילת התביעה במקרה דנן היא שטרית. זאת ניתן ללמוד הן מעצם העובדה שההליך החל כבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל (סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל,התשכ"ז-1967), מנוסחה של בקשה זו והן לאור הודעתו של ב"כ התובע בעקבות בקשה לתיקון כתב תביעה שהגיש, בקשר עם הוספת הסעיף כפי שצויין לעיל, כי "תיקון זה מותיר את עילת התביעה כעילה שטרית".

יאמר כי בסעיף 1 לבקשת הביצוע שנשאר על כנו מצויין " הזוכה שטרן רוני אוחז שטרות בחתימת יד  בחתימת החייב 1 ובערבות החייבים 1 ו-2" חייב 1 הוא פרונסי וחייב 2 הוא הנתבע.

מסעיף זה עולה כי התובע מייחס לפרונסי חתימה כעושה השטר ועל כן טענה זו לא מתיישבת עם הסעיף שהוסף, כפי שצוטט לעיל, בו למעשה מייחסים את עשיית השטרות לחברה.  כלומר קיומם של שני סעיפים אלה בכתב התביעה מעמיד שתי טענות עובדתיות חלופיות שלא יכולות לדור בכפיפה והדבר סותר את האמור בתקנה 72 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד-1984. התובע היה אמור לדעת למי ערב הנתבע שהרי עבורו נעשו השטרות אך זה בעדותו מציין משום מה "לא אמרו לי מי ערב למה ואיך".

יחד עם זאת ולאור המחלוקת העובדתית כפי שעולה מכתבי הטענות,מהדיון ומסיכומי הצדדים נראה כי ההתמקדות של הצדדים היא בסעיף שהוסף ועל כן הדיון יתמקד בסעיף זה.

השאלה הדרושה הכרעה בראש ובראשונה ,לאור טענות הצדדים, היא: מיהו עושה השטרות במקרה דנן ? האם החברה כפי שטוען התובע מכח חתימת פרונסי כשלוח שלה על השטרות או פרונסי כטענת הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית להכרעה בשאלה זו  היא פקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה").

סעיף 25 לפקודה קובע:

(א)   מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית.