פסק-דין בתיק א 41861/03

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

בפני תביעה שעילתה הסכם מכר דירה שניכרת בין התובעים מזה והנתבעת מס' 1 (להלן: " מ.י.ש" או " הנתבעת") מזה.

1)         בכתב התביעה שהוגשה ביום 1/7/03, טוענים התובעים בני זוג, כי התקשרו ביום 2/4/96 בזכרון דברים עם מ.י.ש לרכישת דירה בת 4 חדרים + גג בקומה ג', חניה צמודה תת קרקעית (להלן: " הדירה"). לטענת התובעים שינו הנתבעים את התיאור של הדירה בהסכם המכר מיום 11/4/96 (להלן: " ההסכם") כך שהדירה הוגדרה כ - "דירה בת 3 חדרים + חדר על הגג" וזאת לטענת התובעים מתוך כך שהנתבעים שינו בכתב יד את הנוסח המודפס של ההסכם.

2)         התובעים טוענים כי בדירה התגלעו ליקויי בניה רבים ובכלל זה דליפות ורטיבות וכי חרף פניותיהם החוזרות והנשנות לא עשו הנתבעים כדי לתקנם, זולת ניסיונות קוסמטיים שלא צלחו.

3)         בנפרד ובמובחן, טענו התובעים כי החדר שנבנה על הגג (להלן: " חדר הגג") אינו עומד בסף המינימום של הגובה שנקבע בתקנות התכנון והבנייה, וכי גם החניה התת קרקעית שהוקצתה להם אינה תקנית.

4)         כתב התביעה המפורט, גדוש תיאורים בדבר מידת הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעים הן מפאת תופעות הרטיבות בדירה והשפעתם והן לנוכח תסכולם הרב של התובעים לנוכח התעלמותם של הנתבעים ממצוקתם.

התובעים מייחסים לנתבעים רשלנות בבניית הבית והדירה, הפרת חובות חקוקות והפרת ההסכם. התובעים מוסיפים וטוענים כי הנתבעים קיפחו את זכותם לבצע תיקונם בעין וכי עליהם לפצות את התובעים בגין ליקויי הבנייה, ירידת הערך לדירה ועוגמת הנפש שנגרמה להם.

5)         התובעים צרפו לתביעתם חוות דעת של מומחים מטעמם כדלקמן:

5.1.      חוות דעת של מהנדס חוליו לב אשר תיעדה את ליקויי הבנייה בדירה ואמדה את עלות תיקונם בסכום של 127,610 ש"ח.

5.2.      חוו"ד של השמאי שגיא שליו אשר קבע כי ערכה של הדירה פחת בסכום של 40,000      דולר בשל ליקויים שאינם ניתנים לתיקון, כמו גם סטיות במידות החדרים (חדר הגג והממ"ד).

6)         התובעים העמידו את תביעתם ע"ס של 420,112 ש"ח ועתרו לחייב את כל הנתבעים ביחד ולחוד, מכח היותם של הנתבעות 3-2 בעלי המניות במ.י.ש, בעוד שלגבי הנתבעים 6-4 נטען כי בהיותם מנהלי מ.י.ש ניהלו בפועל ופיקחו על הבנייה ואף השיאו לתובעים הבטחות באשר ל"סטנדרט הגבוה" של הבנייה.

7)         מנגד, הכחישו הנתבעים את מרבית טענות התובעים וכפרו בחבותם הנטענת לשלם להם פיצוי כלשהו.

7.1.      הנתבעים העלו טענות התיישנות ושיהוי וכפרו באחריותם הנטענת של מי מבין הנתבעים 6-2.

7.2.      לטענת הנתבעים היו התובעים מודעים למצבה התכנוני של הדירה והסכימו לרכשה ע"פ תאורה בהסכם.

7.3.      הנתבעים טענו כי תיקנו את ליקויי הבנייה עליהם הלינו התובעים והכחישו קיומם של ליקויים בדירה.

7.4.      בכתב הגנתם הפולמוסי טענו הנתבעים כי לא התקיימה עילה להרמת מסך נגד מי מבין הנתבעים 6-2 והכחישו את הממצאים והסכומים שפורטו בחוו"ד מטעם התובעים.

7.5.      בסייפת כתב ההגנה העלו הנתבעים טענה בדבר זכותה של מ.י.ש ויתר הנתבעים לקזז יתרת חוב בסך של 48,875 ש"ח (משוערך לסך של 120,847 ש"ח) מכל סכום שייפסק לזכות התובעים.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב)         המחלוקת

            ההכרעה בתובענה זו מחייבת התייחסות לסוגיות המחלוקת כדלקמן: