פסק-דין בתיק א 40821/03

טענות התובעת

1.         תובענה זו עניינה בטענת התובעת, כי ביום 04.10.99 הזמינה הנתבעת 1 מהתובעת חולצות (סווצ'רים עם הדפסים ובלי הדפסה), בסך של 113,216 ש"ח (חשבונית 6006, להלן: "החשבונית").

            התובעת עוסקת בשיווק והפצת מוצרי פרסום.

            על חשבון ההזמנה שילמה הנתבעת 1 סך של 10,000 ש"ח והוסכם כי שאר התמורה, שלא שולמה, תחולק לשלושה תשלומים, כדלקמן:

            א.         ביום 18.10.99 סך של 18,304 ש"ח (15% מההזמנה).

            ב.         ביום 18.11.99 סך של 28,304 ש"ח (24% מההזמנה).

            ג.          ביום 18.12.99 סך של 56,608ש"ח (50% מההזמנה).

            התשלום הראשון (18.10.99) שולם.

            בטרם בוצעה ההזמנה, פתח ביום 13.04.00 אדם בשם מנחם קירשבלום, שהיה עובד של התובעת בעבר (להלן: "קירשבלום") תיק הוצל"פ שמספרו 3-00-31121-01 כנגד התובעת בגין פסק דין שקיבלו לטובתו בביה"ד לעבודה (להלן: תיק ההוצל"פ).

            קירשבלום הטיל עיקול במסגרת תיק ההוצל"פ על כספים המגיעים לתובעת אצל הנתבעת 1 וזאת לצורך עיקול זמני שהוטל במהלך הדיון בתובענה שהגיש בביה"ד לעבודה ושאושר.

            התשובה בפועל לצו העיקול ניתנה ע"י הנתבעת 2 (ולכן צורפה כנתבעת).  הנתבעת השיבה במענה לצו העיקול, כי היא עיקלה את יתרת הסכום שבידה בסך של 51,440 ש"ח וכמו כן ציון בהודעה כי, על סכום זה הוטל עיקול נוסף מבית משפט השלום בת"א.

            קירשבלום הגיש בקשה למימוש העיקול הזמני וקיבל מהנתבעת את חלקו היחסי (לעומת החוב האחר בגינו הוטל העיקול בתיק ביהמ"ש), בסך של 38,329 ש"ח והיתרה (עד לסך של 51,400 ש"ח) הועברה למעקל אחר.

            לאור כל האמור לעיל, עולה איפוא כי הנתבעת שילמה על חשבון ההזמנה סך של 79,744 ש"ח (10,000  + 18,304  + 51,440) והיא נותרה חייבת לתובעת יתרת סך של 33,471 ש"ח.

            למרות שלטענת התובעת היא סיפקה לנתבעת את כל הפריטים, בטיב ובאיכות טובים, הנתבעת לא שילמה לה את היתרה ולא נתנה כל הסבר מניח את הדעת, מדוע לא שולמה היתרה, ולפיכך הוגשה התובענה.

טענות הנתבעות

2.         הנתבעות כפרו  מכל וכל האמור בכתב התביעה.

            הנתבעת "אחת הן", כאשר הנתבעת 1 הינה שמה המסחרי של הנתבעת 2 ולכן הנתבעת 2 הינה הנתבעת הנכונה.

            ראשית טוענת הנתבעת, כי יש לדחות את התביעה מאחר והנתבעת מסרה הודעה לראש הוצל"פ לגבי יתרת חובה (51,440 ש"ח). התובעת לא התנגדה לכך, ולפיכך היא מושתקת מלטעון, כי הנתבעת כיום, חייבת לה כספים.

            טענתה המרכזית של הנתבעת הינה, כי לא הזמינו מן התובעת הפריטים המופיעים בחשבוניות (6006), אלא פריטים בסכום של 79,774 ש"ח כפי שמופיע בחשבונית המתוקנת, אשר נשלחה לתובעת מיד עם קבלת החשבונית המקורית.

            הסחורה שסופקה לנתבעת, היא הסחורה המופיעה בחשבונית המתוקנת, דהיינו 2,543 סווצ'רים עם כובע וכיס מודפסים ו-85 סווצ'רים ללא הדפס.