פסק-דין בתיק א 4073/05

ביחסים בין הנתבעת מס' 1 (כשולחת ההודעה לצד ג')

לבין צד ג' מס' 3

1.         תחילתם של ההליכים בכתב תביעה אשר הוגש כנגד הנתבעות מס' 1 ו - 2 לתשלום סך של 67,006 ש"ח, נכון ליום הגשת התובענה (27.09.05).

2.         הנתבעת 1 הינה חברת כוח אדם, ובמסגרת פעילויותיה השונות והמגוונות היא הייתה   אחראית גם על האבטחה בישוב עומר. לצורך ביצע משימות האבטחה שכרה הנתבעת 1 מהנתבעת 2 שני רכבים בעיסקת ליסניג.

            במהלך ביצוע משימות האבטחה נגרמו שתי תאונות לרכב מסוג ברלינגו מס' רישוי 2841956 (להלן: " הרכב"). התאונה הראשונה ארעה ביום 26.7.2004 והשנייה ביום 25.10.2004. בעת קרות התאונות נהגו ברכב עובדי הנתבעת 1, במסגרת תפקידם כמאבטחים.

התובעת הפעילה מוסך ובמסגרתו תוקן הרכב שהיה, כאמור בבעלות הנתבעת 2, שהיא חברת ליסינג, בשימושה ובהחזקתה של הנתבעת מס' 1. התובעת טוענת בכתב התביעה, כי הנתבעות הפרו התחייבותן לשלם לה, תמורת המוצרים והשירותים שקיבלו ממנה בעקבות תיקון הרכב.

3.         כל אחת מהנתבעות שלחה הודעה לצד ג' כנגד השנייה והנתבעת מס' 1 שלחה גם הודעה לצד ג' כנגד מר בני כהן (יכונה להלן: "מר כהן" או " צד ג' מס' 3"), מי ששימש כמנכ"לה של הנתבעת מס' 1,  בזמן האירועים נשוא התובענה. 

4.         במהלך דיון ההוכחות שנתקיים בנוכחות כל בעלי הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה אין מחלוקת כי תביעת התובעת צריכה להתקבל, וכן כי התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 (חברת הליסניג) - תידחה; ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת מס' 2 - תידחה; וכי ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 1 לצד ג' מס' 2 - תידחה.

להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין.

            לאור הסכמה הנ"ל המחלוקת שנותרה לבירור היא, אך ורק ביחסים שבין הנתבעת מס' 1 (תכונה מכאן ואילך: "חברת ש.ע.ל") שהיא שולחת ההודעה, לבין צד ג' - מר כהן.

5.         אין מחלוקת, כי הרכב שניזוק היה מבוטח בביטוח מקיף ואולם המבטחת נמנעה מלשלם את הנזקים שנגרמו בשתי התאונות, מאחר ובעת התרחשות כל אחת מהתאונות, נהגו ברכב נהגים שגילם מתחת ל- 24 שנים ואילו הביטוח שהיה בתוקף, כיסה אחריות לנהגים מעל גיל 24.

בהודעה ששלחה חברת ש.ע.ל נטען, כי מר כהן שימש בזמנים הרלוונטים לכתב התביעה כמנכ"ל שלה וכי הוא היה זה שבאחריותו המלאה היה לדאוג לכך כי פוליסת ביטוח הרכב נשוא התביעה, תכסה מצבים בהם נהג הרכב הינו מתחת גיל 24 ו/או לדאוג לכך כי ברכב לא ינהג נהג מתחת לגיל 24.

            עוד נטען כי במהלך כהונתו של מר כהן כמנכ"ל - חתם הוא על הסכם השכירות מול חברת הליסניג, במסגרתו אישר את תנאי ההתקשרות עימה. נטען, כי מר כהן היה אחראי על ביצוע ביטוחים לרכבי החברה בכלל ולרכב נשוא התביעה בפרט, שכן הוא היה זה  שאישר את פוליסת הביטוח לרכב.

            עוד טענה חברת ש.ע.ל, כי מר כהן כמנכ"ל החברה צריך היה לצפות כי ברכב נשוא התובענה עשוי לנהוג נהג אשר גילו נמוך מגיל 24 ומכאן שהוא התרשל כלפי החברה, הפר את הוראות הסכם העסקתו וכמו גם את חובת הנאמנות שלו כלפי חברת ש.ע.ל, בכך שלא דאג שרק נהגים מעל גיל 24 ינהגו ברכב.

            בהתנהגותו זו, טוענת חברת ש.ע.ל, שהינה התנהגות חסרת אחריות, ו/או בהפעלת שיקול דעתו באופן כה פזיז ורשלני - נהג מר כהן  - בניגוד לדרך בה היה עליו לנהוג ובניגוד לדרך בה מנהל סביר של חברה היה נוהג, ובמעשהו זה גרם לה נזק כספי בסכום התביעה.

6.         מר כהן הגיש כתב הגנה, בו דחה טענותיה של חברת ש.ע.ל כלפיו וטען כי אין נטל ההוכחה במקרה זה חל עליו, וכי אין כל יריבות כלפיו והוא שורבב לתובענה שלא כדין, שכן בזמן האירועים נשוא התובענה, שימש כמנכ"ל חברת ש.ע.ל, ונדרש לצמצם בעלויות התפעול, ובצמצום עלויות התקשרות עם גורמים שונים, וכי לאחר בדיקה שנעשתה בענין השימוש ברכבים מושכרים נמצא כי ניתן להוזיל עלויות הביטוח ע"י התניית גיל הנהגים ברכב לגיל 24.

            עוד נטען בכתב ההגנה, כי רוב עובדי חברת ש.ע.ל שעסקו באבטחת הישוב עומר (כ- 30 עובדים מתוך כאלף עובדי החברה), היו מעל גיל 24, ולכן הוחלט על ידי מר כהן, באישור ובחתימת יו"ר הדירקטוריון מר עמיחי הבר, כי ההתקשרות עם חברת הליסינג תהא בהתניית גיל הנהגים.

7.         לפיכך, ההכרעה שעומדת על הפרק מתמקדת בשאלה האם מר כהן פעל בסבירות ובזהירות שעל נושא משרה בתאגיד היה לנהוג והאם הוא חב כלפי חברת ש.ע.ל בעוולת  הרשלנות.