פסק-דין בתיק א 40521/05

תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

התובעת היתה במועדים הרלבנטייים לתביעה המבטחת של רכב מסוג רנו מ.ר. 5223606 (להלן: "הרנו") בו נהג במועדים הרלבנטיים לתביעה מר בסקרובני מרט (להלן: "בסקרובני").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים לתביעה המחזיק והנהג של רכב מסוג דייהו מ.ר. 7656407 (להלן: "הדייהו").

בתאריך 18.5.05 ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה אירע מפגש בין כלי הרכב הנ"ל.

לטענת התובעת בכתב התביעה רכב הרנו עמד בטור מכוניות לאור מופע אור אדום ברמזור כשלפניו רכב מסוג פורד פיאסטה (להלן: "הפיאסטה") וכשלפני הפיאסטה רכב מסוג פיג'ו (להלן: "הפיג'ו").

רכב הדייהו שלא שמר מרחק מרכב הרנו פגע ברכב הרנו מאחור והדפו לעבר רכב הפיאסטה וזה האחרון נהדף לעבר רכב הפיג'ו.כתוצאה מכך ניזוק חלקו האחורי והקדמי של רכב הרנו עד כדי אובדן מוחלט.

לטענת הנתבע בכתב ההגנה, רכב הרנו פגע תחילה ברכב הפיאסטה והדפו אל עבר רכב הפיג'ו.מוסיף הוא וטוען כי רכב הרנו היה בנסיעה כאשר פגע ונהגו לא בלם כלל שכן לא דלקו אורות הבלם וכך נצטמצם מרחק התגובה של הנתבע.

לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים ואת העדים מטעמם הנני סבור שיש לקבל את התביעה בחלקה.

על אף שבכתב ההגנה אין ציון מפורש של פגיעת רכב הדייהו ברכב הרנו מאחור,אם כי משתמע ממנו שכך אירע שהרי על שום מה יציין הנתבע כי נצטמצם מרחק הבלימה ,אם לא פגע ברכב שלפניו,הרי מן העדויות שנשמעו בפני והראיות שהוצגו עולה בבירור כי אכן רכב הדייהו פגע מאחור ברכב הרנו.

השאלה הדרושה הכרעה כעת היא האם הוכח שרכב הרנו היה בעמידה במרחק מהרכב שלפניו שעה שנפגע ע"י רכב הדייהו מאחור.

העיד נהג הרנו כי היה בעמידה בטור מכוניות לפני רמזור באור אדום.העיד נהג הפיאסטה מר עודד ברקי כי כשנעצר לפני הרמזור לא היה אף רכב מאחוריו.

הוא אישר בעדותו כי  סדר ההתרחשויות היה כך: "הרכב שלי עמד,חריקת בלמים מכה ברכבי מהצד האחורי ואחר כך עוד מכה וממנה גם היתה הדיפה של רכבי".תאור זה למעשה משקף פגיעה של רכב הרנו ברכב הפיאסטה לאחר נסיון לבלום את רכב הרנו שלא הביאה להדיפת הפיסטה קדימה,ורק לאחר מכן באה הפגיעה של רכב הדייהו ברכב הרנו שהיה בעוצמה כזו שהדפה את רכב הרנו אל עבר הפיאסטה.עדותו של עד זה מהימנה עלי שכן בהתדיינות בתיק זה עדותו אובייקטיבית ואין לו למעשה כל אינטרס "להפיל" את האחריות דווקא על נהג הדייהו.נהפוך הוא בתביעות מסוג זה הנטיה היא בד"כ לתלות את האחריות לנזק בנהג הרכב שנמצא הראשון מאחורי הרכב הנפגע.

מעדות התובע ומעדות מר ברקי עולה כי היה מופע אור אדום ברמזור שגרם לרכבים שהיו בקרבת הרמזור לעצור, לכן תמוה שמר ראובן יצחק,חברו של הנתבע,העיד כי נסע בנתיב שמשמאל בקרבת הרכבים המעורבים במהירות של 40-50 קמ"ש.זאת ועוד,לטענתו הוא שמע את המכה ורק אח"כ הסתכל וראה את הרנו צמודה לפיאסטה.אין בכך כדי להעיד על עוצמת המכה ומעבר לכך תמוה כיצד הוא לא שמע את חריקה  הבלמים שקדמה לפגיעה.

הנתבע עצמו לא יכול היה לשפוך אור על עוצמת הפגיעה של רכב הרנו בפיאסטה.לטענתו הוא לא הבחין באורות הבלימה של רכב הרנו אולם סבור אני כי לאור הפתעתו "מצאתי עצמי מולו" בהחלט יתכן כי בשל העובדה שלא שם ליבו לדרך לא הבחין הוא באורות הבלימה שדלקו בזמן שהרנו בלמה ואשר כבו כאשר הרנו כבר נצמדה לפיאסטה.הנתבע שהיה בטוח בתחילת עדותו כי נסע באור ירוק ציין בחקירתו הנגדית  "הסקתי מסקנה כי הרמזור ירוק".

לאור כל האמור לעיל הנני סבור שהנתבע אחראי למלוא הנזק במוקד האחורי של הרנו.כמו הנני סבור כי באשר לנזק במוקד הקדמי הנתבע נושא ב-70% מהאחריות לנזק .

על פי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה הנזק במוקד האחורי עומד על 13,530 ש"ח ואילו הנזק במוקד הקדמי עומד על 8,127 ש"ח.

הנתבע אמור לכאורה לשאת בתשלום של  19,218 ש"ח אלא שלאור חוות הדעת ושווי הרכב הנקוב בה והמדד שבחוות הדעת לפיו  הוכרז הרכב כאובדן מוחלט הרי על הנתבע לשאת רק בסך 17,988 ש"ח כנקוב בכתב התביעה הלוקח בחשבון את שווי הרכב ושווי השרידים ושכ"ט שמאי.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 17,988 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (27.7.05) ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את אגרת בית משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.