פסק-דין בתיק א 40446/03

א. עובדות

התובע, יליד 1955, נפגע ביום 15.4.02 עת רכב על אופנוע בכביש הכניסה למכבים, ורכב פרטי חסם את נתיב נסיעתו ( להלן:"תאונת הדרכים"). כתוצאה מתאונת הדרכים נפגע התובע ברגליים ובצוואר ופונה לבית חולים "תל השומר", שם טופל ושוחרר עם המלצה ללקיחת תרופות משככות כאבים וביקורת אצל אורטופד. בעקבות תלונות חוזרות ונשנות של התובע על כאבים בצוואר הופנה לבדיקת סי.טי ולסדרת טיפולי פיזיוטרפיה וכירופרקטיקה שהביאו לשיפור חלקי במצבו.

מטעם ביהמ"ש מונה מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר דרור עובדיה, אשר קבע בחוות דעתו ( להלן:"המומחה", להלן:"חוות הדעת", במ/1) כי לתובע נותרה נכות לצמיתות בשיעור 15% בגין הגבלה בטווחי התנועה בעמוד השדרה הצווארי.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות, המחלוקת נסבה על נכותו התפקודית של התובע וגובה הנזק.

ב. המצב הרפואי

בחוות דעתו מפרט המומחה את בדיקת טווחי התנועה של הצוואר: יישור 20 מעלות, כיפוף מלא, סיבוב לימין 45 מעלות, סיבוב לשמאל 40 מעלות, הטיות לצדדים 10 מעלות לכל צד. הגבלת טווחי התנועה נובעת ממעצור מכני של המפרקים אך איננה מלווה בכאב. בפרק הסיכום קבע המומחה כי מצא הגבלה בינונית בטווחי התנועה של הצוואר כמעט בכל הכיוונים למעט כיפוף לפנים. המומחה ציין כי לא מצא בתיעוד הרפואי שהונח בפניו מגבלה כלשהי הקשורה לצוואר ועל כן ייחס את כל הנכות לתאונה דנן.

בחקירתו הנגדית העיד המומחה כי הנכות שקבע ניתנה לאחר בדיקה גופנית וההגבלה שנמצאה בתנועותיו של התובע. לאחר עיון בצילומי הרנטגן שהוצגו בפניו בעת הדיון חזר על קביעתו כי אין לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם (עמ' 12 ש' 28-24, עמ' 13 ש' 31-30, עמ' 14 ש' 29-28 , עמ' 15 ש' 2-1, עמ' 14 ש' 10-6).

יחד עם זאת, הסכים המומחה כי יש מקום להפחית במעט את אחוזי הנכות שקבע, כאשר הסתבר לו כי דברי התובע כי הפסיק לטוס טיסות מבצעיות כתוצאה מהתאונה אינם מדויקים, אך התקשה לכמת זאת באחוזים (עמ' 14 ש' 16-11).

הלכה פסוקה היא כי הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מהתאונה מצויה בידי ביהמ"ש:

"בית המשפט ולא המומחה הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות שנמסרו לחוות דעתו של המומחה, ולהלכה אין בית המשפט חייב לפסוק על פי חוות דעתו של המומחה, אם כי למעשה ייתן לחוות דעת מוסכמת כזאת את מלוא משקלה בכל הנוגע לצד הרפואי המקצועי"( ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי כב (2) 164, 168, 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ ואח' מז (5) 170).

התרשמתי מיושרו ומקצועיותו של המומחה, אשר חוות דעתו סמכה בעיקר על בדיקתו הגופנית. יחד עם זאת, נוכח הסכמתו של המומחה כי ייחס חשיבות לדברי התובע ביחס למגבלותיו הקשורות לטיסה, אני מעמידה את נכותו הרפואית של התובע עקב התאונה על  10% לצמיתות.

ג. הנכות התפקודית

בתצהיר עדותו הראשית העיד התובע (ת/1) כי בהכשרתו הוא מהנדס פיתוח מערכות. עובר לתאונה עבד כסמנכ"ל פיתוח בחברת "פון-אור בע"מ" והשתכר כ- 45,000 ש"ח ברוטו. לאחר התאונה, נוכח מגבלותיו הגופניות, התקשה לחזור לעבודה מאומצת ובסופו של דבר נאלץ לעזוב את מקום העבודה והחל לעבוד כעצמאי בתחום הייעוץ הביטחוני, תוך אמונה כי בעבודתו זו יוכל להפחית את מספר שעות העבודה ולשמור על אותה רמת שכר. בפועל הסתבר כי שכרו קטן באופן משמעותי.

בחקירתו הנגדית שינה התובע את טעמו והעיד כי מיד לאחר התאונה שב למקום העבודה למשך 3 חודשים נוספים וכי במהלך תקופה זו שמר על רמת שכרו ולא הייתה כל טרוניה כלפיו. בחודשים יולי-אוגוסט גמלה בליבו החלטה להתפטר ולצאת כדבריו "לדרך חדשה" ולהקים חברה בשם "תותק", אשר עיסוקה בייעוץ בעניינים ביטחוניים. בתחילה, כדרכה של חברה חדשה, ההזמנות זרמו לאט יותר אך במשך הזמן כמות ההזמנות גדלה ואיתה ההכנסות.

התובע, טייס 16F, הודה כי לפני התאונה וללא קשר אליה הפסיק לטוס טיסות מבצעיות מפאת גילו וכי כיום משתייך ליחידת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) וטס בטיסות ליווי. במסגרת הבדיקות התקופתיות בחיל אויר, לא מצא לנכון להודיע לרופא כי סובל ממגבלה כלשהי בצווארו שכן לטעמו ניתן לטוס עם מגבלה כזו וכי ברצונו להמשיך לטוס (עמ' 9 ש' 12-3).

לטענת התובע נכותו התפקודית זהה, לכל הפחות, לנכותו הרפואית. מנגד, טוענת הנתבעת כי דרגת הנכות הרפואית אינה משקפת כלל ועיקר את הפגיעה התפקודית ולמעשה נכותו הרפואית אינה בעלת השלכה תפקודית כלשהי.

הנכות התפקודית מבטאת את מידת ההגבלה של פעולות הנפגע עקב נכותו:

"הלכה פסוקה היא שהנכות התפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שנפגע גופנית, יכולה, אם כן, להיות זהה או דומה לנכות הרפואית וכך במקרים רבים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה" (ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, דינים עליון, כרך מ, 443 ).

"אחוזי נכות רפואית אינם מצביעים בהכרח, על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, אלא הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של הניזוק ובטיב הפגיעה בבריאותו. יש והפגיעה בגופו של הניזוק אינה חמורה כלל אך בגללה אין הוא מסוגל עוד לעסוק במקצועו הקודם, ולהיפך - ייתכן והפגיעה היא חמורה, אך בכל זאת מסוגל הניזוק להמשיך בעיסוקו ללא הגבלה". (ע"א 464/77 לוי נ' עמיאל, לב(3) 589, 593 ; ע"א 1430/96 אהרוני עודד נ' אומני הורייזן בע"מ).

בקביעת הנכות התפקודית יש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנפגע ולבחון האם נכותו הרפואית טומנת בחובה גם הגבלה תפקודית בכושרו להשתכר. מקצועו של הנפגע מחד, ומצבו הנפשי ויכולת ההסתגלות שלו מאידך, ישפיעו ללא ספק על קביעת מידת התפקודיות של הנכות שנגרמה לו ( ע"א 627/88 ימיני נ' שאבי פ"ד מז(4), 155).

מעדות התובע למדנו כי לא פוטר ממקום העבודה בעקבות התאונה וכי רצונו היה לממש חלום להקים עסק עצמאי משלו. התובע גם לא שינה דבר וחצי דבר בכל הנוגע לאורחות חייו וכי הפסקת הטסת מטוס 16Fבזמן שירות המילואים איננה קשורה לתאונה. התובע ממשיך גם לרכב על אופנוע מסוג קוואסאקי 1100 סמ"ק.