פסק-דין בתיק א 39876/06

התובעים, מר דוד רפאל ומר יעקב חורי, הם בעלים של עסק הקרוי "בעלי מלאכה פתרונות לנזקי צנרת", המבצע עבודות אינסטלציה, שיפוצים ותחזוקה. ביום 04.07.06, הגישו התובעים כתב תביעה על סך 6,133 ש"ח נגד נציגות הבית המשותף ברח' משמר הגבול 13, בתל אביב (להלן - הנתבעת), וזאת בגין אי תשלום עבור שירותי אינסטלציה ושיפוץ שונים, אשר ניתנו לנתבעת בהתאם להזמנתה.

בכתב התביעה לא פרטו התובעים את העבודות שבגינם הוגשה התביעה, לא פורטו נסיבות הזמנת העבודה ומעורבותה של חברת הביטוח בעניין ועל אף שמדובר בעבודה שנעשתה ברכוש המשותף, נכתב בכתב התביעה שהעבודה נעשתה "בדירה".

טענות התובעים

בעקבות נזילה בצנרת ההסקה העוברת בלובי הבניין, הזמינה הנתבעת אינסטלטור בשם אוריאל לבני, אשר העריך את עבודות האינסטלציה הדרושות לתיקון הדליפה בסך של כ- 24,000 ש"ח.

חברת הביטוח שלחה שמאי מחברת "הדס שירותי שמאות" על מנת לאמוד את הנזק ולבדוק מה נכלל בפוליסת הביטוח שהוצאה לבית המשותף ומה לא. השמאי הסביר לנציגת הנתבעת, בנוכחות התובעים, מה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח וכן הובהר לנתבעת, כי אם יבקשו וידרשו עבודות שאינן כלולות בכיסוי הביטוחי יהיה צורך בתשלום נפרד ונוסף.

נציגת הנתבעת הדגישה, כי ברצונה שהתיקון יבוצע ללא פגיעה בלובי הבניין היות ומדובר בבניין יוקרתי. עם זאת, לא היו ברשותה די אריחים להחלפת כל לובי הבית המשותף. התובעים הציעו דרך חלופית לביצוע התיקון בלא לפגוע בחזות הלובי, על ידי מעקף תוואי הצנרת בלובי הבית המשותף ועליה לקומה א'.

נציגת הנתבעת ביקשה להתייעץ עם מהנדס אשר מתגורר בבניין ולאחר התייעצות עימו ביקשה להיפגש עם התובעים. באותה פגישה הוצעו לנתבעת מספר אופציות לחומרי גלם לשימוש בתיקון המבוקש, כאשר הנתבעת בחרה באופציה היקרה אף על פי שהדבר לא היה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח.

לאחר שסוכם על אופן הפעולה לביצוע התיקון, סיימו התובעים את העבודה במלואה. העבודות ארכו כשלושה חודשים, כאשר עבודת תיקון הנזילה ארכה כשלושה ימים. התיקון כלל עבודות ריצוף בקומה א' לבית המשותף, דבר אשר לא נכלל בהערכת השמאי, ועל הנתבעת לשלם עבורו.

היות ועלות התיקון שנדרש לבצע אצל הנתבעת היה יקר יותר ונדרשו עבודות וחומרי גלם שלא כוסו על ידי הפוליסה, היה צורך בהשלמת התמורה הכספית על ידי הנתבעת באופן פרטי.  

טענות הנתבעת

במהלך חודש פברואר 2005 התגלתה נזילה בצנרת ההסקה העוברת בלובי הבניין, אשר גרמה להצפה של המקלט. הנתבעת הזמינה שרברב בשם אוריאל ליבני, על מנת שיטפל בבעיה, וזה שאב את המים שהצטברו במקלט וניתק את אספקת המים, על מנת למנוע את המשך הנזילה. במקביל, פנתה הנתבעת אל סוכן הביטוח שלה, אשר שלח שמאי מטעמו. השמאי נפגש במקום עם השרברב, קיבל ממנו הצעת מחיר, אך בחר שלא לזמנו לביצוע העבודה מהטעם, שמדובר בהצעת מחיר גבוהה מהמקובל. במקביל, ניהל השמאי משא ומתן עם התובעים וסוכם, כי העבודה תבוצע על ידם.

סוכם, כי ישולם לתובעים סך של 11,000 ש"ח, בתוספת מע"מ (סך של 12,870 ש"ח), כאשר סכום זה כולל את ביצוע העבודה וחומרי הגלם. התובעים החלו בביצוע העבודה רק לאחר, שסוכמו כל הפרטים הרלבנטיים לתיקון הנזק, מול השמאי.

בתחילת חודש מאי 2005, כחודשיים וחצי לאחר סיום העבודה, הגיעו נציגי התובעים אל הנתבעת, על מנת לקבל תשלום על החשבון. התובעים הציגו בפני הנתבעת דוח פעילות עם ציון הסכום שסוכם ובנוסף ביקשו, שהנתבעת תשלם להם סך של 5,323 ש"ח בגין חומרים אשר רכשו לצורך ביצוע התיקון, וכן סך של 2,000 ש"ח, דמי השתתפות עצמית. סוכם, כי יתרת הסכום תשולם לאחר שהתובעים ישלימו מספר תיקונים, כגון ארון בחדר המדרגות ותיקון ריצוף בקומה א'.

ביום 10.10.05, שילמה הנתבעת לתובעים את יתרת הסכום, סך של 5,547 ש"ח, למרות שהעבודה לא הושלמה. בסך הכל שילמה הנתבעת, סך של 12,870 ש"ח, בהתאם לקבוע בדוח הפעולות.     

יצוין, כי העבודה לא בוצעה לשביעות רצונה של הנתבעת, אשר נאלצה לשלם סך של 351 ש"ח עבור רצף שישלים את עבודת התובעים וסך של 702 ש"ח, עבור תיקון נזילה בצינור ההסקה של אחת הדירות. התובעים רצפו את קומה א' במרצפות באיכות ירודה ועדיין מופיעים כתמי רטיבות על גבי הרצפות. בנוסף, במהלך ביצוע העבודות נותקה ההסקה לשתי דירות בקומה א', תקלה אשר טרם תוקנה.

מטעם התובעים העידו מר יעקב חורי והשמאי מר דב קינן. מטעם הנתבעת העידו מר חנוך ליפרמן וגב' דניאלה רוט.

דיון

השאלה העיקרית בתיק זה היא, האם הסכימה נציגת הנתבעת לשלם תמורה נוספת לתובעים, על הסכומים אשר סוכמו עם שמאי חברת הביטוח.

ישנם מצבים בהם יש לבצע עבודות החזקה בבית המשותף, אשר אינן צפויות ודורשות את השתתפות הדיירים. נזילה או סתימות בצנרת המשרתת את רוב דיירי הבית היא רכוש משותף וחובת התיקון חלה על נציגות הבית. לפיכך ולמען מקרים מסוג זה, ביטחה הנתבעת עצמה בחברת "כלל", בביטוח מקיף לכל הבניין. כך שבקרות מקרה ביטוחי, בו נדרשים דיירי הבית המשותף לשאת בתיקון, נושאים הם אך ורק בדמי השתתפות עצמית. גב' דניאלה רוט (להלן ולעיל- נציגת התובעת), מאשרת האמור בעדותה, "אנו מכוסים בביטוח שמכסה את כל נזקי הצנרת בסך 7,000 ש"ח לשנה" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 21.12.06). "יש השתתפות עצמית של 2,000 ש"ח שמצידי יעלה 50,000 ש"ח" (עמ' 4 לפרוטוקול, מיום  28.6.07).

בטרם החלה העבודה, תמורת העבודה וחומרי הגלם סוכמה בין השמאי לבין התובעים והועמדה על סך של 12,870 ש"ח, כולל מע"מ, כאשר סכום זה שולם במלואו. יחד עם זאת טוענים התובעים, כי לאחר תחילת העבודה, הנתבעת ביקשה לפתוח את כל ריצוף קומה א' ובשל כך נדרש תשלום נוסף. לטענתם, הובהר לנתבעת באופן מפורש, כי שינוי התוכנית יוביל לעלויות נוספות, אך עדיין הנתבעת החליטה, כי העבודה תבוצע בהתאם למתכונת שהציעו התובעים.

הנתבעת מגיבה לכך בטענה, כי לא ייחסה כל חשיבות לעלות התיקון, "לא באתי בדין ודברים עם קובי כמה זה עולה, זה נסגר מול חברת הביטוח ..." (עמ' 4 לפרוטוקול, מיום 28.6.07). היא ידעה, כי חברת הביטוח נושאת בעלות התיקון, ולכן הסכימה לביצוע מעקף לקומה א'. התובעים הסבירו לה, שהדבר ימנע את "הבלאגן" בפתיחת הלובי, כאשר לא נאמר לה באותו שלב, וגם לא לאחר מכן, שהדבר יהיה כרוך בתשלום נוסף כלשהו. לטענתה, כל רצונה היה לתקן את הבעיה ולהשיב את המצב לקדמותו, "לא הזמנתי את קובי, השמאי הזמין אותו .... השמאי טלפן והודיע לי שמצא בעל מקצוע במחיר שהוא רוצה, ואני לא מכירה ... אין לי שום מושג באינסטלציה ... הוא שאל אותי אם יש לי מספיק מרצפות ללובי, אמרתי שיש איזה משהו קטן במחסן של הבניין, הוא אמר לי שאם רוצים את השיטה של אוריאל לבני צריך לפתוח את הלובי, להוריד חיפוי שיש מהקיר, ושיש לו רעיון גאוני. פשוט מעולה ... אמרתי לו שאני לא מבינה כלום באינסטלציה, שאני סומכת עליו שיעשה כמו שהוא מבין. שורה תחתונה שתהיה הסקה לבניין כמו שהיה ..." (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 28.6.07).

כשהגיע השמאי מחברת הביטוח הוא סיכם את פרטי העבודה והתשלום עם התובעים, "השמאי אמר שידאג לבעל מקצוע שיתקן בסכום סביר כל עוד הביטוח משלם זה לא מעניין אותנו מי יבצע" (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 21.12.06). לא דובר עימה על תוספת בעלויות.