פסק-דין בתיק א 39474/04

1. בפני בקשה שהגיש המבקש (הנתבע) לסילוק התביעה על הסף (להלן : "התביעה") מחמת העדר עילה, ולחילופין לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.  

2. טענות הצדדים:

התובע הינו בנו של חלל צה"ל, אל קדר אל הייב ז"ל, אשר נפל במערכות ישראל בשנת 1948.  

טענתו העיקרית של התובע הינה בהתרשלותו של הנתבע בכך שלא הודיע לתובע ו/או לבני משפחתו על כניסתו לתוקף של חוק המשפחות שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י - 1950 (להלן: " חוק המשפחות") ועל זכויותיהם הנובעות מחוק זה, וכן שהנתבע התרשל בכך שגם לאחר שהכיר באימו של התובע כאלמנת צה"ל ובחלק מאחיו כיתומי צה"ל בשנת 1964, היה עליו לאתר את כל ילדי המנוח ולהודיע לכולם על זכויותיהם להכרה ועל הזכויות הנובעות מהכרה זו.

לטענת המבקש תביעת המשיב מכוונת לממש זכויות אשר דן בהן חוק המשפחות.

לטענת המבקש המשיב לא נהג עפ"י הוראות סעיף 23(א) ו- 25(א) לחוק המשפחות, לפיהן היה צריך המשיב להגיש בקשה לקצין התגמולים ואם היה רואה עצמו נפגע מהחלטת קצין התגמולים, היה צריך לערער עליה לועדת ערעור עפ"י חוק המשפחות.   

לטענת המבקש, משלא פעל המשיב לפי ההוראות הנ"ל יש למחוק את תביעתו על הסף מחמת העדר עילה.

לטענת המבקש עפ"י סעיף 7 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב - 1952 (להלן: " חוק הנזיקים האזרחיים") בצירוף עם חוק המשפחות, לא תהיה לאדם, שהחוק מקנה לו מסלול תביעה ייחודי ובלעדי מול קצין תגמולים, עילת תביעה נזיקית אזרחית נפרדת ושונה מזו הקיימת לו עפ"י חוק המשפחות.

לטענת המבקש משהוכרה משפחתו של המשיב לפי חוק המשפחות, מנוע הוא מלתבוע בנזיקין.

לטענת המבקש  נקבע בפסיקה כי חוק המשפחות ממצה את זכויותיהם המהותיות והדיוניות של משפחותיהם של מי שנפטר תוך ועקב השירות הצבאי - כלפי מדינת ישראל.

לטענת המבקש, במועד בו הוגשה בקשת אימו של המשיב, לא היה המשיב בן משפחה לפי ההגדרה בחוק המשפחות (ההגדרה בחוק לבן משפחה הינה למי שטרם מלאו לו 21 שנה, ואולם המשיב היה בן כ- 25 שנה) ולכן לא היה זכאי לתגמולים או זכויות אחרות עפ"י חוק המשפחות.

לטענת המבקש, משום שהמשיב לא היה זכאי לתגמולים או זכויות אחרות, הרי שלא ניתן להחיל עליו את הוראות סעיף 28(א) לחוק המשפחות, הקובע מאימתי מתחילים לשלם תגמולים.

מנגד טוען המשיב כי הפסיקה שהביא המבקש בטענת ייחוד העילה אינה רלבנטית בענייננו, וזאת משום שאין הלכה מחייבת בעניין ומשום שבמקרים שנדונו בפסיקה דובר במי שההכרה בעניינם לפי חוקי השיקום נעשתה באיחור או שלא כהלכה או שלא במידה מספקת, כתוצאה מרשלנות אגף השיקום, ואילו המשיב טוען כי מעבר לאיחור בהכרה במשפחתו כמשפחה שכולה, איחור בן 16 שנים, הרי שגם לאחר ההכרה לא הובאו לידיעתו ולא הוענקו לו ההטבות המגיעות לו כיתום מלחמה.

לטענת המשיב, עילת תביעתו אינה במותו של אביו ז"ל, אלא באיחור בהכרה בו ובמיוחד באי הענקת הזכויות לתובע הנובעות מההכרה, ואין בחוק משפחות חיילים הוראה המאפשרת ערעור על כך שאגף השיקום לא הביא לידיעת בן למשפחה שכולה את מכלול זכויותיו ולא העניק לו הטבות.

לטענת המשיב, הוא הגיש בקשה לקצין התמלוגים מס' פעמים, אולם הוא לא נענה לגופו של עניין.

לטענת המשיב, קבלת עמדת המבקש היא כי למשיב לא יהיה כל סעד בגין רשלנות אגף השיקום בטיפול בעניינו.

3. דיון:

לאחר שעיינתי בבקשות ותגובות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה על הסף, שכן התביעה הנ"ל מהווה ניסיון לעקוף את הוראות חוק המשפחות וחוק הנזיקים האזרחיים. 

חוק המשפחות מסדיר מנגנון של מענקים ותגמולים, המוענקים למשפחותיהם של חיילים שנספו במערכה.