פסק-דין בתיק א 38876/01

1.         זוהי תובענה על סך של 162,840 ש"ח אשר הגישה התובעת כנגד הנתבעים.

רקע עובדתי

2.         התובעת רכשה מן הנתבעים, תושבי בלגיה, דירה ברח' העצמאות מס' 20 בהרצליה עלפי חוזה בו התקשרו הצדדים ביום 6.8.00.

            (להלן: "הדירה"; "החוזה").

3.         התובעת הינה רווקה, בעלת נכות בשיעור 100% עקב תאונת דרכים.

4.         התובעת דורשת פיצוי בגין שתי הפרות יסודיות בחוזה, לאמור, הפרה בגין מסירת חנייה צמודה בחניון הבניין בו מצויה הדירה שלא כמובטח בחוזה - וכן הפרה בגין אי שיתוף פעולה בכל הנוגע להעברת זכויותיהם של הנתבעים על שמה כצרכני מים, חשמל וגז - לרבות אישור תשלום דמי ארנונה לעירייה המקומית.

5.         שעור הפיצוי הקבוע בחוזה הינו בסך של 20,000 דולר עבור כל הפרה והפרה - ויחדיו דורשת היא פיצוי בסך של 40,000 דולר.

6.         הנתבעים מכחישים שתי הפרות אלה, כמפורט להלן, וגורסים כי התביעה אין בה כל ממש.

            כמו כן, הגישו תביעה בעצמם כנגד התובעת בתיק המאוחד - ת.א. 38876/01 שעניינה דרישה לפיצוי בסך של 168,800 ש"ח בגין העברת תמורת הדירה לנתבעים באיחור של יומיים.

ההפרה הנטענת לעניין החנייה

7.         בתצהירה ת/1 מעידה התובעת כי את הדירה הראו לה הגב' אנה קוסמן, בתם של הנתבעים, ומר אורי עצמון, המתווך באמצעותו איתרה את הדירה, והללו הצביעו בפניה ביום - 31.7.00 על חנייה מס' 26 כחניה הצמודה לדירה.

            (להלן: "הגב' קוסמן"; "מר עצמון").

8.         גב' קוסמן ציינה כי הדירה היתה מושכרת  קודם לכן לאשה מבוגרת לה לא היה כלי רכב ולא נעשה שימוש בחנייה זו.

9.         לעדותה, החניה אשר הוצגה לה היתה רחבה ואפשרה לה כניסה ויציאה  בנוחות, במיוחד נוכח מצבה הגופני.

10.      ביום 6.8.00 נחתם החוזה לאחר שסברה כי על פי הגדרת החוזה וצרופותיו ועל פי מראה עיניה חנייתה היא בחניה המסומנת 26.

11.      לאחר ימים מספר גילתה כי בחניה זו חונה רכב אחר, לו השאירה פתק שימנע מלעשות כן, תוך סברה שעקב כך שהשוכרת הקודמת לא עשתה שימוש בחניה,  חנה מישהו זר בחניה זו.

12.      ביום 17.9.00 התקשר אליה מתמחה ממשרד עו"ד אילן מוריאנו, מייצג הנתבעים,  והודיעה כי החניה הצמודה לדירתה אינה מס' 26 אלא מס' 28 - וכן נמסר לה כי חניה מס' 26 אינה בבעלות הנתבעים כלל.

13.      ביום 21.9.00 נפגשו הצדדים במגרש החניה ונתברר לה כי חניה מס' 28 צרה באופן משמעותי מחניה מס' 26, ואינה מאפשרת לאדם סביר לחנות בנוחות, ומעבר לכך, אינה מאפשרת לה במצבה המיוחד כל שימוש בחניה זו.

14.      עקב זאת, הבטיחו ביום 7.11.00 הנתבעים עצמם, אשר הגיעו לארץ, כי העניין יסתיים בפשרה במסגרתה ישולם לה סכום של -15,000 דולר.