פסק-דין בתיק א 38331/04

מבוא

1.         בפניי תביעה שטרית לתשלומו של שיק ע"ס 42,100 ש"ח שמשכה הנתבעת לפקודת התובע. אין חולק כי השיק נמשך בקשר לחוב של אברהם שפרונג ( להלן: "אברהם"), בנה של הנתבעת, כלפי התובע. אין גם חולק כי השיק נמשך על החלק, וכי את סכום השיק וזמן פרעונו - 3.6.2002- רשם התובע בכתב ידו לאחר שהיחסים בינו לבין אברהם עלו על שרטון. השיק חולל מחמת העדר כיסוי מספיק.

2.         אברהם טוען כי ביום 25.12.2000 ערך עיסקה עם התובע, לפיה מסר לו התובע חמישה שיקים בסכום כולל של 100,000 ש"ח, שזמן פרעונם בחודש מרץ 2001. סוכם כי אברהם יפרע את החוב מקץ שנה וישלם לתובע ריבית חודשית בשיעור של 2%. להבטחת התשלום מסר אברהם לתובע שיק ע"ס 124,000 ש"ח, משוך ע"ש שמואל שפרונג, אביו של אברהם ( להלן: "העיסקה הראשונה"). ביום 22.12.2001, שנה לאחר עריכת העיסקה הראשונה, ביקש התובע מאברהם לפרוע את החוב. על כן מסר לו אברהם את השיק נשוא התביעה, וסוכם כי לא ייעשה בו שימוש בפרק זמן של שבעה ימים, על מנת שיהא סיפק בידי אברהם לארגן אמצעי תשלום חלופי. ביום 27.12.2001 עלה בידי אברהם להשיג סכום של 115,000 ש"ח, מתוכו סך של 100,000 ש"ח בשיק בנקאי והיתרה במזומן. אברהם והתובע נפגשו בתל אביב. אברהם מסר את הכסף לתובע וביקש חזרה את השיק נשוא התביעה, אך התובע הודיע כי השיק אינו ברשותו וכי ימסור אותו במועד אחר. באותו ערב מסר אברהם סכום נוסף בסך של 3,900 ש"ח לאחיו של התובע ובכך פרע את חובו כלפי התובע, לאחר ביצוע הפחתה מסויימת בגין החזר מוקדם של הכסף. למרות זאת סירב התובע להחזיר לו את השיק נשוא התביעה וכן את השיק ע"ס 124,000 ש"ח.

3.         התובע טוען כי מלבד העיסקה הראשונה מיום 25.12.2000, בגדרה הלווה לאברהם סך של 100,000 ש"ח, נערכה עיסקה נוספת בין השניים, ביום 3.1.2001, בגדרה הלווה לאברהם סכום נוסף של 5,580 דולר. אברהם התחייב לפרוע את החוב ביום  3.2.2001, ומסר איפוא לתובע שיק נוסף, ע"ס 23,285 ש"ח, הכולל את הריבית שאמורה היתה להצטבר על החוב עד למועד פרעונו ( להלן: "העיסקה השניה"). גם השיק הנוסף משוך על שם שמואל שפרונג, אביו של אברהם. לאחר מכן סוכם על דחיית מועד הפרעון של החוב הנוסף, תמורת ריבית חודשית של 120 דולר.

            בחודש דצמבר 2001 מסר אברהם לתובע את השיק נשוא התביעה שאמור היה לכסות את כל חובותיו, בגין שתי העיסקאות. הוא הבטיח שעד לתום השבוע יהיה כסף בחשבון וניתן יהיה להציג את השיק לפרעון. ביום 27.12.2001 מסר אברהם לתובע סכום כולל של 115,000 ש"ח. כעבר מספר ימים מסר אברהם לאחיו של התובע סכום נוסף של 3,900, ומאז לא שילם דבר לתובע. אברהם הרגיע את התובע ואמר לו כי יתרת החוב ממשיכה לשאת ריבית ובינתיים יש בידיו את שיק הבטחון נשוא התביעה. בסופו של דבר, לאחר שהתובע התייאש מאברהם, הוא ערך תחשיב של החוב, הן בגין העיסקה הראשונה והן בגין העיסקה השניה, ומילא את סכום החוב בשיק הבטחון.

דיון

4.         אין חולק כי במהלך פגישתם מיום 27.12.2001, רשם התובע פתק בכתב ידו ובו אישר כי קיבל מאברהם סך של 115,000 ש"ח. אין גם חולק כי אברהם הוסיף בכתב ידו מספר מילים, שיש בהן כדי לשנות באופן דרמטי את משמעותו של הפתק. התובע טוען כי מדובר בזיוף שבוצע ע"י אברהם לאחר שהתובע כתב את הפתק, ובלא ידיעתו.  אברהם טוען כי הוספת המילים נעשתה בנוכחותו של התובע ובהסכמתו המלאה.

5.         התובע טוען כי נוסח הפתק שרשם בכתב ידו היה כדלקמן:

            " נתקבלו 115,000 ש"ח

            100,000 בצ'ק בנקאי

            15,000+ במזומן

            עבור צ'ק של 124,000 ש"ח 

                        יוסי זלמנוביץ

                        27.12.01"

            אברהם מודה כי הוסיף בכתב ידו, בין השורות, את המילים הבאות:

            " מרמי שפרונג (אברהם)

            מרחוב קינג ג'ורג' 9 ת"א

            במקום צ'ק פתוח- 1366 (ביאליק)

            והצ'ק

            הפתוח בטל- ומבוטל- 5361366