פסק-דין בתיק א 38028/07

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך ­­­­­­­­­­­ 3,376 ש"ח.

דפוס קל בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה המאוגדת כדין בישראל, ועוסקת במתן שירותי דפוס.

במסגרת התקשרות בין התובעת לבין בן מיכאל גבריאל (להלן: "הנתבע") סיפקה התובעת שירותי דפוס בהתאם להזמנת אשר כללו עבודות דפוס של מארז, לרבות הכנת לוחות לביצוע הדפוס. כתב ההזמנה התייחס ל-1,000 גיליונות. לצורך ביצוע העבודה היה על הנתבע להמציא לתובעת קובץ מחשב מאת גרפיקאי. בהצעת המחיר צוין כי המחיר איננו כולל תיקונים או תוספות.

לגישת התובעת הקובץ אשר נמסר לידה נמצא כלא תקין דבר אשר אילץ את עובדי הנתבעת לתקנו במשך עשר שעות עבודה בעלות של 400 דולר (2,025 ש"ח) וכן פעילות נוספת - פלטות בקדם דפוס בעלות של 100 דולר (450 ש"ח) נוספים.

על פי ההצעה המקורית נקבע כי הנתבע היה מחויב בסך של 260 דולר (1,170 ש"ח) בעבור העבודה אולם משנאלצה התובעת לתקן את הקובץ חויב בסך של 240 דולר (1,080 ש"ח) נוספים.

נוסף על כך הצעת המחיר התייחסה לשני סטים של 1,000 גיליונות כל אחד בעלות של 240 דולר (1,080 ש"ח). לגישת התובעת בפועל הזמין וקיבל הנתבע שני סטים של 1,800 גיליונות וחויב בעבור שני סטים של 2,000 גיליונות כמקובל בשוק בסך של 980 דולר (4,410 ש"ח) וכן חיוב נוסף בעבור עבודה נפרדת בה נתבקשה התובעת לבצע שש סריקות בעלות כוללת של 120 דולר (540 ש"ח).

סך יתרת חוב אשר נותרה לנתבע לאחר תשלום על סך 2,241 ש"ח הינו סכום התביעה.

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור עלו בתוהו, לא נותרה בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבע הכחיש טענות התובעת מכל וכל. לשיטתו, בחודש 10/06 הזמין מהנתבעת שירותי קדם דפוס ושירותי הדפסה, לצורך ביצוע קטלוג בצבעים בעבור לקוחה בשם חברת פרסקו צבעים יבוא ושיווק בע"מ.

לגישת הנתבע מעולם לא התקבל דבר מעבר לנזכר בהצעת המחיר, לגישתו התובעת סיפקה בסופו של יום שני סטים של 1,000 גיליונות בהתאם להזמנה אולם עד לקבלת המוצר המוגמר לא עמדה התובעת בהתחייבותה, ומשכך נאלץ הנתבע לבצע את שירותי קדם הדפוס באמצעות חברה אחרת, וזאת עקב בעיות תוכנה וחוסר ידע של התובעת. עקב כך לא היה ניתן לפתוח את הקובץ מאחר וברשות התובעת לא היה המכשור המתקדם המתאים לכך. משכך פנה הנתבע לחברת אור ניב.ר. בע"מ אשר הפיקה את הלוחות האמורים ובעבור כך שולם סך של 1,242 ש"ח (נספח א' לכתב ההגנה).

לגישתו מאחר והתובעת כשלה בביצוע העבודה, דבר אשר אילץ מעבר לחברה נוספת  אין התובעת יכולה לחייבו בעבור שעות מחשב אשר בסופו של יום לא הניבו כל פרי וכן מעולם לא סוכם בין הצדדים כי בעבור שעות מחשב יידרש תשלום נוסף מעבר לזה המצוין בהצעת המחיר.

בעבור כל פעולות ההדפסה אשר ביצעה התובעת בהם סריקות ואייריס שולמו לתובעת סך של 2,241 ש"ח. באשר לסריקות אשר צוינו טוען הנתבע כי הסריקות הוזמנו בעבור שתיים מלקוחותיו בעלות של 120$ אשר איננה מוכחשת אולם אין הם קשורות לתביעה דנן.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו עליו הוא מוטל.

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

ביצוע שירותי קדם דפוס

התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בעבור עבודות קדם הדפוס בסך של 1,080 ש"ח אולם אין חולק כי מאחר ולא הצליחה התובעת לספק את המוצר המוגמר הועבר הטיפול לחברה אחרת.