פסק-דין בתיק א 37923/04

 בפני תביעה בסך 381,183 ש"ח ותביעה שכנגד בסך 578,050 ש"ח.

א.  רקע ועובדות

בפסק דיני זה התובעת והנתבעת שכנגד [להלן: "התובעת"], הנתבע והתובע שכנגד [להלן: "הנתבע"], עיריית רעננה/מזמין העבודה (להלן: " המזמין")

התובעת הינה חברה העוסקת ביזמות ובניה, ביצוע עבודות פיתוח שלד ועבודות בנין שונות והנתבע הוא קבלן בנין אשר התקשר עם עיריית רעננה שהיא מזמין העבודה לבניית פרויקט " יד לקשיש רעננה" [להלן: "הפרויקט"] שבו התבקש והתחייב לבצע תוספת למבנה קיים ברח' ההגנה ברעננה.

ביום 7.9.03 התקשרו הצדדים לתביעה זו בהסכם, לפיו התובעת תהא קבלנית משנה בפרויקט מטעם הנתבע, לצורך ביצוע עבודות בנין הכוללות עבודות שלד, פירוק והריסות, טיח ועבודות פיתוח בסכום של 674,339 ש"ח בצירוף מע"מ, בהתאם לכתב הכמויות וההתקשרות בין הצדדים. (להלן: " ההסכם"), ההסכם הינו בנוסח הנחתם ע"י רשויות המדינה המתקשרות עם קבלנים.

ב.  תמצית טענות התובעת:

1.         בהתאם להסכם העבודה חולקה לשלבים, כאשר כל שלב תומחר בנפרד על פי כמויות החומר הנדרשות בכל שלב בהליך הבניה של הפרויקט.

התובעת החלה בביצוע העבודות רק ביום 25.10.03, מאחר ורק אז ניתן צו התרת תחילת העבודה, אותו התחייב הנתבע להמציא כ 30 יום לאחר חתימת ההסכם.  בהתאם להסכם, התשלום היה אמור להתבצע כך שבכל 25 לחודש התובעת תגיש לנתבע חשבון חלקי מצטבר בגין העבודות שבוצעו עד אותו מועד וכן תגיש פירוט מודפס של החשבון, חישובי כמויות, סקיצות העבודה ומסמכים הנדרשים למפקח ולמזמין, כדי לבדוק את החשבון באופן תקין, ותוך שישים יום לאחר בדיקתו ישולם הסכום לתובעת.

ביום 25.11.03 הגישה התובעת חשבון חלקי מצטבר ראשון בהתאם לכתב הכמויות בסך 285,303 ש"ח בצירוף מע"מ בגין עבודות עפר, בטון ויציקות, קידוחים, עבודות בניה, פירוקים וביטונים, כלונסאות, פירוק והריסה, ריצוף ומדרגות פיתוח, כמפורט בדף חשבון חלקי מס' 2 ודף הריכוז המצורף.

2.         המפקח מטעם מזמין העבודה - מריו גולדשטיין (להלן: " המפקח"), הודיע לתובעת בעל פה כי אישר את החשבונות אך הוא סירב להעביר לנציג התובעת את האישור בכתב. ולאחר כ- 20 יום מהגשת החשבון שילם הנתבע סך 84,960 ש"ח בלבד, ללא כל הסבר לכך ששילם רק חלק מהחשבון, בטענה שהמפקח לא אישר את החשבון אשר הגיע באיחור, והציע כי העבודות אשר יאושרו בחודש לאחר מכן, יכללו את אלה שלא נכללו בחשבון זה.  לכן, דרשה התובעת כי הוצאות הברזל המתייקרות, ימומנו ע"י הנתבע כדי להמשיך את ביצוע הפרויקט, למרות מגבלות התשלום.

ביום 11.12.03, חתם איציק בן אברהם מטעם התובעת על כתב התחייבות, בו התחייב להעביר כמויות ברזל לפרויקט ולשאת בקיזוז רכישת הברזל והובלתו למתחם הפרויקט. 

לנוכח דרישה זו ביטל הנתבע את התשלום הראשון וקיזז, בניגוד לכתב ההתחייבות 30,000 ש"ח בגין רכישות ברזל, וזאת כאשר תשלום זה אמור היה להיפרע חודשיים מאוחר יותר.

3.         הנתבע הביא את התובעת למצב שהיא השקיעה בפרויקט מאות אלפי שקלים, הוא היה חייב לה למעלה מחצי מליון ש"ח ולא שילם את חובו תמורת עבודתה. למרות זאת, המשיכה התובעת בפרויקט כדי לא לעכבו, אך העבודות התעכבו נוכח עונת החורף הקשה, כיוון שלא ניתן היה בתקופת הגשמים לבצע עבודות שלד, המצריכות יציקות בטון. המפקח ביקש מהתובעת שלא להפסיק את העבודה תוך הבטחה שהיא לא תקופח בתשלום הסכומים.

4.         ביום 28.1.04 הוציאה הנתבעת חשבון חלקי מצטבר מס' 3 בסך 305,873 ש"ח בצירוף מע"מ ובין השאר בגין עבודות בטון בניה כלונסאות, פירוק והריסה כמפורט בחשבון.

ביום 30.1.04 הוגש החשבון לנתבע ולאחר 14 יום הוא שילם לתובעת רק 33,674 ש"ח, שוב ללא הסבר לאי תשלום מלוא הסכום בהתאם לחשבון, ובשלב זה התובעת לא יכולה הייתה להפסיק את העבודה, והייתה מושקעת בפרויקט בסכומים גבוהים מבלי שקיבלה את הכספים שהנתבע חייב לה, והנתבע אף המשיך לתת הוראות סותרות לעניין ביצוע העבודה מדי יום.

הנתבע באופן אישי, ניהל התדיינויות ישירות ואישיות עם עובדי התובעת והציע להם שכר, כדי שיעברו לעבוד עמו ישירות.

הנתבע עשה ככל שניתן כדי להוציא את הנתבעת מהשטח באי ביצוע התשלומים, בטרטור העובדים ונציגי התובעת בבקשות שונות ומשונות.

ביום 3.3.04 הגישה התובעת חשבון מצטבר 4 ע"ס 372,596 ש"ח שעל חשבונו שילם הנתבע רק 56,000 ש"ח ושוב, ללא כל הסבר.

5.         ביום 15.3.04 לאור דרישות התובעת, נתן לה הנתבע שיק נוסף בסך 45,024 ש"ח ומשהידרדרו היחסים ביניהם, נתן הנתבע הוראה לביטול לשיק והתובעת הגישה ביום 26.4.04 חשבון מצטבר 5 על סך 490,920 ש"ח.

החשבונות שהוגשו כללו תוספות בניה שנתבקשו ע"י הנתבע כחודשיים לאחר ביצוע העבודות והשפיעו על קצב העבודה.