פסק-דין בתיק א 37914/04

בנק הפועלים בע"מ (להלן:"התובע") פתח חשבון למר סאני אברהם (להלן:"הנתבע"). ביום 14.10.92 חתם הנתבע על מסמכי הבקשה לפתיחת חשבון, אשר לפיהם, בהתחשב בהסכמת התובע לתת לנתבע מפעם לפעם הלוואות או אשראי התחייב הנתבע לשלם לתובע לפי דרישתו הראשונה את יתרת החובה שנצברה בחשבון.

לטענת התובע, ביום 18.8.03 וביום 10.10.03 קיבל הנתבע מן התובע הלוואות בסכום של 15,000 ש"ח כ"א - זאת באמצעות שירות הנקרא "פועלים ישיר". הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לפירעון ההלוואות - כך שיתרת חובו של הנתבע לתובע, כולל ריבית עד ליום 13.5.04 הינה בסך של 46,215 ש"ח.

מנגד טוען הנתבע, כי נתן את כל מבטחיו בפקידיו הבכירים של הבנק התובע כך שעבורו היו הם "אורים ותומים" לכל תיכנון פיננסי או כלכלי עבורו ועבור בני משפחתו. 

לטענתו, כמצוות פקידי הבנק, ובניגוד לעצות הקודומות בדבר הפקדת כספים בתוכניות סולידיות, פנו אליו מי מפקידיו הבכירים של הבנק התובע והציעו לו לזנוח את השקעת כספיו במניות סולידיות ולהשקיע את כספיו בתוכניות אופציות שלדבריהם יניבו הרבה יותר תשואה עבורו.

טוען הנתבע, כי פקידיו של התובע ניצלו את תמימותו ומגבלותיו בכך שהמליצו לאורך כל הדרך להגדיל את רכישותיו בתוכניות האופציות, וזאת תוך כדי הצעות מפתות לבוא לקראתו על ידי הפחתה בשיעור העמלות.

לטענת הנתבע, מחדלי הבנק התובע הם שהביאו אותו למצבו העגום. במקרה אחד - הבנק התובע פעל באופן הפוך לכשנתבקש - במקום למכור אופציות, הבנק רכש אופציות, פעולה שבעקבותיה נגרמו לו הפסדרים. ובמקרה נוסף - ביקש למכור 10 יחידות, אך נציגת התובע הודיעה לי שמצאה אך ורק 3 יחידות.

בעקבות מצגי השווא, ורשלנותם של פקידי הבנק, נגרמו לתובע הפסדים העולים בעשרות מונים על הסכום הנתבע. יתרה מזו, לטענתו, הבנק אף ויתר על כל טענה כלפיו לאחר מכן , ולכן אין לחייבו בדבר.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

מששמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את סיכומיהם הנני בדעה כי דין התביעה להתקבל והכל וכפי שיפורט להלן-

חוק הבנקאות (שירות ללקוח), הוא חוק פטרנליסטי שבא להגן על הלקוחות מפני הבנק. התכלית אותה בא החוק להשיג - היתה הגנה על ציבור הבא במגע עם המערכת הבנקאית. הדבר נעשה בדרך של קביעת חובות ונורמות התנהגות. בכך ביקש המחוקק לומר את דברו ולהבטיח כי הבנקים ינהגו בהגינות מירבית בפעולותיהם, וזאת על מנת למנוע מצב בו יעשה שימוש לרעה בכוחות המסורים לבנקים מכוח החוק ובפערי המידע שבין פקידי הבנק ולקוחותיו. חוק הבנקאות (שירות ללקוח) נועד בתכליתו לרסן ולהגביל את הכוח שהוענק לבנקים מכוח חוק הבנקאות (רישוי), על כן מצא המחוקק לגרום לאיזון הנכון בין הכוח העצום שניתן לבנקים בעמידתם מול לקוחותיו.

הבנק ממלא תפקידים ציבוריים רבים, ורבדים מן המשפט הציבורי חלים עליו; הבנק מוחזק כגוף מקצועי ומיומן; לבנק כלים, כישורים ואמצעים טכניים שאינם מצויים אצל יחידי הציבור; הבנק גובה טבין ותקילין כנגד שירותיו; לקוחות נותנים אמון מיוחד בבנק ובפקידיו, וסומכים על עצותיהם [ראה: א' פורת אחריותם של בנקים בגין רשלנות - התפתחויות אחרונות  ספר השנה של המשפט בישראל - תשנ"ב-תשנ"ג (א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ד) 324].

יחד עם זאת, במקרה הנדון לא מצאתי כל פגם בהתנהלות הבנק חרף טענותיו הרבות של הנתבע.

לטענת הנתבע, פעל הבנק בניגוד למבוקש, ובמקום למכור אופציות הבנק קנה אופציות. הלכה למעשה - לא הוצגה בפני בית המשפט כל ראיה ביחס לטענות הנדונות. הנתבע הסתפק בטענות כלליות ללא פירוט מדוייק של ההנחיות אותן ביקש לבצע, מועדן, סכומן ותוצאותיהן במידה ואלו היו מבוצעות.

עדותם של נציגי התובע היו עקביות וקוהרנטיות. טענותיו של התובע גם מתיישבות עם ההיגיון הבריא ועם מהלך הרגיל של הדברים כפי שהשתקף מעדויות הצדדים ומן כתבי הטענות והמוצגים.

כנגד גירסתו הסדורה של התובע, לא היטיב הנתבע להציג גירסה מלאה הנתמכת בראיות כנדרש. להיפך, הרושם העולה מעדותו של הנתבע הוא כי זיכרונו ושליטתו בעובדות מחודדים רק ככל שהדבר משרת את טובתו האישית. העובדה ולפיה החליט מדעת להשקיע כספים במדד המעוף, אינה מקימה חזקה שבעובדה ולפיה עבר הבנק על הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) או כל חוק אחר העמוד לזכות הנתבע.

יתרה מכך, מנספחי התביעה ניתן להבחין כי הנתבע לא פעם הוזהר בדבר הסיכון הרב אשר הינו נוטל על עצמו מה גם שהיה מודע היטב לסיכון הכרוך בדבר.   

גם הטענה ולפיה הובטח לבתו של הנתבע, הגב' יפעת סאני, שהחוב מבוטל, לא גובתה בכל ראיה מהימנה, אינה הגיונית ובלתי מתקבל על הדעת.

מי שנוהג באלימות פיזית ומילולית, אל לו לקוות שאם הצליח להוציא מפיו של הצד שכנגד אמירות עמומות כגון "יהיה בסדר" וכד', כי בית המשפט יקבע שיש להסתפק בכך בכדי לבסס ויתור על החוב שהתגבש עפ"י הסכם.