פסק-דין בתיק א 37726/07

א.         הרקע ביסוד התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

בפני תביעה למתן צו מניעה קבוע וסעד הצהרתי שהגישה התובעת אגודה שיתופית (להלן: "התובעת או האגודה") שמטרתה השגת מקרקעין לשיכון חבריה - נגד הנתבעים 2, 1 (להלן: "הנתבעים") אשר הצטרפו אליה כחברים מן המניין.

1.         בכתב התביעה הארוך לעייפה שהגישה פירטה התובעת את העובדות העומדות ביסוד קבלת הנתבעים כחברים באגודה וטענה כי אלו הציגו בפניה מצגי שווא תוך הסתרת כוונתם האמיתית להקים בבית שרכשו (להלן: "הנכס") מן הנתבע 3 (להלן: "שטיינמץ") מעון יומי לילדים אשר ימנה עשרות ילדים ויותר.

התובעת טענה כי ביום 2.1.07 חתמו הנתבעים על בקשה לחברות באגודה/רכישת זכויות (להלן: "בקשת ההצטרפות") בגדרה הצהירו כי הם מבקשים להתקבל כחברים באגודה ורוכשים את הנכס למגורי משפחתם בלבד דהיינו הנתבעים וילדיהם הסמוכים על שולחנם (13 במספר).

2.         להלן טענה התובעת כי נתנה הסכמתה וצירפה חתימתה לבקשה למתן הקלה שהגישו הנתבעים להרחבת הנכס (להלן: "בקשת ההקלה") בהאמינה אל נכון כי הנתבעים מבקשים להרחיב את הנכס ולהתאימו לצרכי משפחתם החבה.

3.         התובעת מוסיפה וטוענת כי עד מהרה הסתבר לה באקראי כי מטרתם האמיתית של הנתבעים ברכישת הזכויות בנכס כמו גם בהגשת בקשה ההקלה הייתה מלכתחילה הקמת מעון ילדים המתעתד לאכלס כ-100 ילדים בגילאי 3 חדשים ועד שלוש שנים (להלן: "מעון ילדים/גן ילדים").

לגרסת התובעת משנודעה ברבים כוונת הנתבעים, פנו שכנים המתגוררים בסמוך לבית בהתנגדות לאישור התכנית נשוא בקשת ההקלה. בעקבות כך הוצא ביום 20.3.07 צו הפסקה מינהלי להפסקת עבודות הבניה בבית.

צו זה בוטל למעשה שעה שביום 15.4.07 החליטה הועדה המקומית לאשר את בקשת הנתבעים לביצוע השינויים בבית.

4.         להלן נטען כי ביום 20.5.07 פנו הנתבעים במכתב ליו"ר האגודה מר חיים לבנון (להלן: "לבנון") במכתב המלמד מפורשות על כוונתם להפעיל בבית גן ילדים.

התובעת טוענת כי פנתה למנהלת האגף למעונות יום במשרד התעשייה והמסחר (להלן: "התמ"ס") וביקשה ממנה כי תפעל למניעת הקמת מעון הילדים.

התמ"ס השיב לתובעת כי הנתבעים לא פנו אליהם וממילא לא ניתן להם כל אישור.

5.         התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעים פנו לבית דין צדק של העדה החרדית בבקשה למתן צו מניעה נגד התובעים וכי ביום 11.6.07 פסק בית הדין כי אין לאפשר לנתבעים להקים מעון ילדים בבית.

סוגיית תוקפו של פסק הדין האמור תלויה ועומדת בהליכים בפני בית המשפט המחוזי ומטעם זה - אין בדעתי להידרש אליו.

6.         על יסוד העובדות שנטענו בכתב התביעה טענו התובעים כי התקשרותה של האגודה עם הנתבעים וקבלתם כחברים בה הונעה בהשראת מצגי השווא של הנתבעים וכי דינה להתבטל מכוח הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") וכי בהינתן כי התובעת ביטלה את האישור להעברת הזכויות בנכס - אין לנתבעים זכות בנכס.

7.         בנפרד ובמובחן, טענו התובעים כי כוונתם המעשית של הנתבעים להפעיל בנכס מעון ילדים המונה כ-100 ילדים עולה כדי מטרד ליחיד אשר יפגע בתובעים ואף ביתר תושבי השכונה שכן, הפעלת המעון כורכת בחובה שינוי אופי הפעילות באזור מגורים שקט ומובהק.

8.         בהידרשם לשיקולי צדק העומדים ביסוד התביעה טענו התובעים כי הנתבעים פעלו ופועלים בחוזק יד להקמת המעון וזאת תוך התעלמות מן העובדה כי אין בידם זכות לעשות כן.

9.         אשר על כן עתרו התובעים:

9.1       למתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הנתבעים לפרסם, לפתוח ולהפעיל מעון וגן ילדים בנכס (להלן: "צו המניעה").

9.2       למתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכמת האגודה לקבל את הנתבעים כחברים בה וכן הסכמתה לתכנית השינויים נשוא בקשת ההקלה - בטלות מעיקרן לאור הפרות החוזה מצד הנתבעים וכן כי לנתבעים אין כל זכויות בנכס (להלן: "הסעד ההצהרתי").