פסק-דין בתיק א 37619/05

תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

הצדדים הסכימו למתן פס"ד לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 לאחר חקירת העדים בצירוף נימוקים קצרים.

התובעת הייתה המבטחת של רכב מסוג מזדה לנטיס מ.ר. 6847429 (להלן: "המזדה") על פי פוליסת ביטוח מקיף שמספרה 73586486/03 במועדים הרלוונטים לתביעה.

הנתבעת 1 הייתה בזמנים הרלוונטים לתביעה הנהגת של רכב סובארו (להלן: "הסובארו") מ.ר. 1140615.

הנתבעת 2 הייתה המבטחת של רכב הסובארו על פי פוליסה 10374518/04.

לגרסת התובעת בתאריך 7/4/04 עת נסעה המזדה בכביש ראשי בעיר טייבה הגיחה הסובארו מדרך עפר צדדית לעבר הכביש הראשי מבלי לעצור, מבלי לתת זכות קדימה למזדה וכך חסמה את דרכה של המזדה ופגעה בצידה הימני.

לגרסת הנתבעות בתאריך הנ"ל בצומת הכניסה לעיר טייבה עצר הסובארו לפני הצומת שלא מרומזר ואין בו תמרורים והחל להתקדם באיטיות לעבר הצומת. המזדה הגיח משמאל לסובארו מבלי לתת זכות קדימה לסובארו והתפרץ לצומת לא פנוי וכתוצאה מכך פגע בסובארו.

מטעם התובעת העידה נהגת המזדה גב' קעדאן חסין (להלן: "קעדאן") ומטעם הנתבעות העידה נתבעת 1 נהגת הסובארו.

מן העדויות עולה כי אין רמזור בצומת הנדון ואף אין תמרור בכיוון הנסיעה של כל אחד מהרכבים.

אומנם גב' קעדאן העידה כי בכיוון נסיעת הסובארו יש תמרור עצור אך עדותה זו לא מתיישבת עם הודעתה במשטרה מיום 4/7/04 שבה מציינת שאין בצומת תמרורים. 

כאשר נשאלה על ידי ב"כ הנתבעות מדוע לא ציינה במשטרה שלצד השני יש תמרור עצור השיבה כי בזמן שהלכה למשטרה היא לא ראתה את המקום ואז סוכן הביטוח שאל אותה לעניין זה והיא חזרה למקום וראתה כי יש תמרור עצור.

דא עקא שהודעה לחב' הביטוח נמסרה על ידי גב' קעדאן ביום 7/4/04 ואילו ההודעה במשטרה שלה ניתנה כ-3 חודשים לאחר מכן ב-4/7/04.

נשאלת השאלה האם הוכח שהדרך בה נסע רכב הסובארו היא דרך עפר או כביש סלול.

גב' קעדאן העידה בעדותה וכך גם בהודעתה לחב' הביטוח כי רכב הסובארו יצא מדרך עפר מכיוון בית הקברות של טייבה ואף ציינה כי במקום יש כביש רק מזה כ-7 חודשים.

הנתבעת 1 העידה כי דרך זו שבה נסעה היא סלולה.

מקובלת עלי עדותה של נהגת המזדה ולטעמי מתיישבת עדותה זו עם הודעתה של הנתבעת 1 במשטרה וגם בעדותה בבית המשפט שעמדה הרבה זמן בצומת והיו רכבים נוספים.

על פי תקנה 64(א)(3) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 "נוהג רכב היוצא מדרך עפר ועומד להיכנס לדרך סלולה או לחצותה יתן זכות קדימה לרכב המתקרב בדרך הסלולה".

נהגת המזדה העידה כי נסעה אחרי משאית במהירות של  50-60 קמ"ש במרחק כזה מן המשאית שרכב יכול היה להיכנס ביניהם.  היא העידה כי משאית וגדר שהייתה במקום הסתירו לה את הצומת.

הנתבעת 1 מאידך, אישרה כי שדה הראיה שלה היה נקי וכי היא התכוונה לגלוש כאשר הבחינה בפעם הראשונה ברכב המזדה אך לא ידעה להשיב מדוע המשיכה וגלשה לתוך הצומת.