פסק-דין בתיק א 37578/04

בפני תביעה על סך 40,682 ש"ח שעניינה חוב כספי בגין אספקת סחורה לנתבעת 1.

רקע וטענות הצדדים

התובע הינו אדם פרטי העוסק בייצור גידול ושיווק של תוצרת חקלאית טרייה. הנתבעת 1 הינה חברה פרטית הרשומה בישראל כדין אשר בזמנים הרלוונטיים לאירועים נשואי התביעה, רכשה מאת התובע תוצרת חקלאית ששווקה וסופקה לה בפועל (להלן: "הסחורה") ונותרה חייבת לתובע בגינה, סכום כולל של 40,682.87 ש"ח.

הנתבעים מספר 2-3 הינם בעלי מניות בנתבעת 1.

טענות התובע

לטענת התובע, במהלך חודשים פברואר עד מרץ 2004, פנתה הנתבעת 1 באמצעות מי מהנתבעים 2-3 אל התובע בבקשה לאספקת תוצרת חקלאית. התובע סיפק לנתבעת 1 את התוצרת החקלאית שהתבקש אולם השקים שמשכה הנתבעת 1 לפקודתו חזרו בציון "א.כ.מ" וכל ניסיונותיו להיפרע את חובו העלו חרס.

א. הנתבעים 2 ו-3 כבעלי המניות בנתבעת 1 וכמנהליה, אחראים באופן אישי לפירעון חובותיה של הנתבעת 1 כלפי התובע, בשל העילות המפורטות בכתב התביעה הכוללות טענת תרמית,

הצגת מצג שווא כלפי התובע ביודעם את מצבה הכספי של הנתבעת 1 וכי אין באפשרותה לעמוד בתשלומי החוב כבר בעת הזמנת התוצרת החקלאית.

ב.         הנתבעים 2-3 הציגו בפני התובע מצג שווא כאילו יש לנתבעת 1 היכולת הכספית הנזילה לעמוד בהתחייבויותיה האמורות ולשלם עבור התוצרת החקלאית ששווקה לה - וזאת בכוונה תחילה שהתובע יפעל על פי מצג זה ויספק התוצרת בעוד שבפועל המצב במציאות היה הפוך לחלוטין כיוון שלא הנתבעת 1 ולא הנתבעים 2-3 היו בעלי יכולת פירעון החוב וכן לא היתה להם כל כוונה מלכתחילה לשלם את החוב לתובע.

ג. הנתבעים 2-3 כמנהלים ובעלי מניות בנתבעת 1, גרמו לתובע להתקשר עם הנתבעת 1 שעה שידעו מראש שאין כל סיכויים שהחיובים על פי ההתקשרות יקוימו על ידי הנתבעת 1 ובכך גרמו לתובע את הנזק הכספי האמור.

ד.         הנתבעים 2-3 התרשלו כלפי התובע בכך שהפרו את חובת הזהירות שחבו כלפי התובע על ידי כך שהוציאו ממנו במרמה סחורה בשווי האמור, שעה שידעו או שהיה עליהם לדעת כי הנתבעת 1 מצויה במצב פיננסי קשה וללא יכולת פירעון והסתירו במזיד עובדות אלה מהתובע אגב יצירת מצגי שווא וביצוע הבטחות כוזבות שגרמו לתובע להתקשר עם הנתבעת 1 ולספק לה סחורה.

ה.         הנתבעים 2-3 ניהלו את ענייני הנתבעת 1 במרמה ושלא לטובת עסקי החברה מתוך כוונה לרמות ולהונות את נושיה ובכלל זה התובע, והכול במטרה למנוע מהתובע אפשרות להיפרע את החוב שחבה לו הנתבעת 1.                                                                                 

ו.          לחילופין, טוען התובע כי הנתבעים 2-3 פעלו במרמה כלפיו   והביאו אותו  להאמין שהתמורה בעד התוצרת החקלאית ששווקה לה אכן תשולם לו שאחרת היה התובע בוודאות נמנע מאספקת התוצרת החקלאית לנתבעים. וכל זאת בהיותם שלוחיה של הנתבעת 1 ונושאי משרה בשירות הנתבעת 1 ומכוח עובדות אלו חבים הנתבעים 2-3  את חובה של הנתבעת 1 לתובע באופן אישי.

ז.  במעשיהם אלה הפילו הנתבעים 2-3 את התובע בפח  שטמנו לו והוציאו ממנו סחורות ומוצרים בסכום של 40,682.87 ש"ח.

לפיכך  עותר התובע לאור מעשי המרמה וההונאה שבוצעו בנסיבות המתוארות, יהא זה מן הדין ומן הצדק להרים את מסך ההתאגדות שמאחוריו מסתתרים  הנתבעים 2-3 בנסותם ליצור חיץ בין חובות הנתבעת 1 לבין אחריותם האישית   ולחייבם בסכום הנתבע.

כנספחים לכתב התביעה צורפו  תדפיס פרטי הנתבעת 1, העתקי השקים אשר נמשכו לפקודת התובעת וחוללו בבנק הנמשך + חשבוניות מס + תעודות משלוח.

טענות הנתבעים

הנתבעת 1 מודה בחוב. הנתבעת 1 נקלעה לקשיים כלכליים, בגינם לא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלום החובות הכספיים על אף מאמציה, וככל שיהיה באפשרותה ישולם החוב על ידה. הנתבע 2 הינו בעל 99 מניות בנתבעת 1, והנתבעת 3 מחזיקה במניה אחת בלבד ממניות הנתבעת 1.

לטענת הנתבעים 2-3 על ידי צירופם , עשה התובע שימוש לרעה בהליכי   משפט על מנת לנסות וללחוץ על הנתבעים שלא כדין לשלם את החוב של הנתבעת 1.