פסק-דין בתיק א 37387/06

1. לפניי תביעה כספית לקבלת תגמולי ביטוח בסך של 120,000 ש"ח, בגין אירוע פריצה וגניבה מיום 24.2.06, אשר אירע בדירת מגוריו של התובע, ברחוב דובנוב 30 בראשון לציון (להלן:"הדירה").

2. התובע, ביטח את תכולת הדירה בביטוח מסוג: "רימון לדירה" אצל הנתבעת, החל מיום 1.11.05 ועד ליום 31.10.06 באמצעות סוכן הביטוח- מר יואב יונה (להלן: "סוכן הביטוח").

3. ביום האירוע שהה התובע בחו"ל ולמעשה קיבל דיווח טלפוני משותפו לדירה- מר עופר בן חמו.  ביום 26.02.06, הגיש מר בן חמו תלונה למשטרת ישראל בדבר פריצה לדירה וגניבה ולאחר מכן, הודיע התובע לנתבעת באמצעות סוכן הביטוח, דבר הפריצה על מנת לקבל את תגמולי הביטוח.

4. ביום 11.4.06 דחתה הנתבעת את תביעת התובע בקובעה כי התובע לא עמד בתנאי הפוליסה לעניין ההגנות שנדרשו כתנאי מוקדם, לשיטתה התובע לא הוכיח התביעה וכן בשל החשש למעשה מרמה.  

טענות התובע :

5. התובע טוען כי הנתבעת חייבת בתשלומי תגמולי הביטוח על פי הפוליסה בגין נזקי הפריצה, וסירובה מהווה עשיית עושר שלא כדין וכן הפרה של תנאי הפוליסה. לפיכך מבקש התובע לחייב הנתבעת גם בריבית מיוחדת לפי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח.

6. התובע טוען כי הפריטים שנגנבו מדירתו הם: מכשיר DVD, אקולייזר, פאלפון , MP3, מצלמת וידאו, 2 מצלמות, 2 מקרנים, טלוויזיה, 3 רסיברים, 7 שעונים, מסך מחשב, מדפסת, רמקולים, שואב אבק, 4 זוגות משקפי שמש ובשמים רבים, הכול כפי המפורט בנספח ג' לתצהיר עדותו הראשית.

7. התובע טוען כי פרטי התכולה מנויים ומוערכים בשוויים בדו"ח הסוקר ממשרד קובי ליברמן אשר בדק הדירה עובר להנפקת הפוליסה ומטעמה של הנתבעת, כמו גם נקב באופן ספציפי מהן ההגנות בדירה. התובע מוסיף וטוען כי כל הנגנב היה בבעלותו האישית.

8. התובע טוען כי הפוליסה הנה כפופה לדו"ח הסוקר ולפיכך אם הלה היה מוצא בעיה במיגון היה מודיע לתובע ולנתבעת. משלא עשה זאת לאחר שבדק את כל החלונות ומשלא נעשו שינויים בדירה, מושתקת הנתבעת מלטעון לאי קיום ההגנות בדירה.

9. עוד טען התובע כי באשר לחובתו לעגן את מסך ה- LCD הנקוב בפוליסה הרי מדובר על תנאי שהוצא מאוחר יותר ומופיע ברשימה מיום 8.2.06 אשר התובע קיבלה לאחר הגשת התביעה מאת סוכן הביטוח. מוסיף התובע וטוען כי לא ידע שכלי עבודה שנגנבו לו לא מכוסים בפוליסה, היות ולא נאמר לו דבר על החרגת כלי עבודה לא מפי הסוכן ולא על ידי הנתבעת.

טענות הנתבעת :

10. מנגד טוענת הנתבעת בסיכומיה כי לא קוימו התנאים המוקדמים לכיסוי הביטוחי שהם דרישות המיגון, שכללו סורגים בכל פתחי הדירה ועיגון מסכי ה- LCD במכשיר מסיבי ונעול במנעול לקיר המבנה.

11. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הפריצה בוצעה דרך חדר שותפו של התובע- מר עופר בן חמו, חלון שלא היה מסורג ואשר על פי גרסת התובע בפני החוקר הפתח ממנו לחצר נותר פתוח.

12. בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובע הגיש תביעה לתגמולי ביטוח בגין פריטים שלא נגנבו מדירתו (שעון ראדו, ג'ינסים) אשר בסופו של יום חזר בו התובע בעדותו ביחס אליהם. כך גם לא הוכח גניבת שואב האבק והמדפסת.

13. הנתבעת טוענת כי התביעה מבוססת על עדותו של התובע כעדות יחידה, כאשר התובע נמנע מלהציג עדותם של עדים חיוניים בבית המשפט: של שותפו שגילה דבר הפריצה ושל שני חבריו אשר סידרו הבית עבורו לאחר הפריצה בטרם חזרתו של התובע ארצה, ולמעשה מדובר בעדות בעל דין מעוניין ללא כל סיוע.

הראיות :

14. העידו בפניי: התובע, מר קובי ליברמן- בעל המשרד אשר שלח את הסוקר עובר להנפקת הפוליסה, מר יואב יונה- סוכן הביטוח באמצעותו נרכשה הפוליסה מר חיים גנטוב- חוקר ומר רונן וייזל- שמאי מטעמה של הנתבעת.

15. בנוסף, הוגשו הפוליסה והרשימה, חוו"ד סוקר, אישור המשטרה, דו"ח המפרט את הפריטים שנגנבו בהודעה לנתבעת, מכתבי הדחייה מטעמה של הנתבעת לתובע,הודעת המבוטח והודעת מר בן חמו שנגבו על ידי החוקר,תמונות הדירה, קלטת ותמליל בהם הוקלטו ונרשמו דברי התובע עם החוקר. 

16. התובע לא הגיש חוות דעת מומחה בתחום השמאות מטעמו לשם הערכת שווי הנזק כיום אלא הסתמך על דו"ח הסוקר שנערך עובר להנפקת הפוליסה. כאמור הנתבעת הגישה חוו"ד שמאית לצורך שיעור ערכי הפיצוי במונחי כינון ושיפוי.