פסק-דין בתיק א 3698/98

1.         התובע הוא עזבונו של שגיא דמרי ז"ל, אשר נפטר ביום 5.3.97 ואשר תובע באמצעות יורשי המנוח - אביו ואמו.

2.         הנתבעת הינה תאגיד על-פי חוק.

3.         המנוח, יליד 21/6/1980, היה בחור צעיר, למד בכיתה יא'  בתיכון ועבד כמלצר באולמי "סיוון".

4.         ביום 5.3.97 בשעה 00:30 או בסמוך לה, פנה המנוח לשוב מעבודתו לבית הוריו, כשהוא רכוב על טוסטוס מ.ר. 6780501 בנפח מנוע של 50 סמ"ק (להלן: "האופנוע").

            המנוח נסע ברח' אפיקים בנגב, ובהתקרבו לצומת "הסקטלנד" סטה המנוח והתנגש במכונית שהגיעה לצומת מהכוון הנגדי כשהיא פונה מרח' העל לרח' אפיקים בנגב.

            מעוצמת הפגיעה, הועף המנוח ונחבל קשות. לאחר שנסיונות ההחייאה במנוח שבוצעו במקום נכשלו, נקבע מותו ב- 01:00.

5.         האופנוע לא היה מבוטח בזמן התאונה בביטוח חובה.

6.         לטענת התובע, נתקל המנוח בבור עמוק ורחב שנפער  לרוחבו של הכביש, כשהוא חוסם את נתיב נסיעתו, ועל כן נאלץ לסטות מנתיבו, בנסיון להמנע מתאונה.

            לטענתו, הצומת היתה מוארת באופן חלקי בלבד, באמצעות פנס אחד בודד, כאשר בנתיב הנסיעה של המנוח לא הוצבה תאורה כלל.

            התובע טוען, כי בכל הזמנים הרלבנטיים ובעת התאונה, היתה הנתבעת הבעלים ו/או המחזיקה של המקרקעין, בשטחם ארעה התאונה, וכי המקרקעין הן בתוך התחום המוניציפלי שבאחריות הנתבעת.

            עוד טוען התובע, כי ארוע התאונה ופטירתו של המנוח ארעו עקב רשלנותה של הנתבעת והפרת חובותיה, על פי חוק, ובין היתר, על פי פקודת העיריות (נוסח חדש), וזאת בשל כך שלא דאגה לתיקון הבור שנפער בכביש במקום התאונה ושהיווה מפגע בטיחותי חמור, לא שעתה לפניות שהתריעו על הסכנה הטמונה בצומת בה ארעה התאונה ובפרט לאור הכביש המשובש, לא דאגה לתאורה מספקת, לא הציבה תמרור אזהרה או כל סימן אחר שיסב את תשומת לב הנהגים בכביש לבור, ולא פעלה כפי שעירייה סבירה ומיומנת היתה פועלת, ולא נקטה בפעולות שעירייה, כאמור, היתה נוקטת בהן.

            רק לאחר התאונה טרחה הנתבעת ותיקנה את הכביש במקום הארוע.

7.         הנתבעת הכחישה כל טענות התובע, ולטענתה אין עליה חבות או אחריות כלשהי כלפי המנוח ו/או עזבונו, וכי דין התביעה להדחות בהעדרה של עילת תביעה כנה ואמיתית כנגדה.

            לטענת הנתבעת, היא מילאה אחר כל חובותיה על פי דין וחוק, ופעלה באופן סביר.

            בנוסף טוענת הנתבעת, כי אין קשר בין מעשה ו/או מחדל כלשהו שלה ו/או של מי מטעמה לבין התאונה, וכי הקשר רחוק מדי והוא ניתק בנסיבות המקרה.

            לטענתה, התאונה נגרמה אך ורק ע"י רשלנותו של המנוח, בכך שנהג באופנוע מבלי להביט לכיוון נסיעתו והתעלם ממראה עיניו, נהג במהירות גבוהה מדי שלא התאימה לתנאי הדרך, ובמהירות שלא איפשרה לו להבחין בשקע שבכביש מבעוד מועד, לא ציית לתמרור ב-36 אשר הוצב בכיוון נסיעתו והורה על מתן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה שלפניו ולכל הנתיבים בכביש, נהג בנתיב נסיעתו שלא בימין הדרך ומסיבה זו עמד השקע בכביש הנמצא בחלקו השמאלי של  הנתיב, בדרכו, סטה מנתיבו לנתיב הנגדי, שם ארעה התאונה ונהג באופנוע ללא פוליסת ביטוח חובה בת תוקף.

            לטענתה, המנוח הכיר היטב את הכביש בו נסע אך בחר להתעלם מהשקע שבו ומהתמרור שהוצב בכיוון נסיעתו, לא עשה כל הדרוש והאפשרי למניעת התאונה ולא נהג כפי שנהג אופנוע סביר אחר היה נוהג בנסיבות הענין.

            הנתבעת מבקשת, כי בית המשפט יקבע שהתאונה ארעה בשל אשמו ו/או רשלנותו של המנוח, וכי הרשלנות האמורה הינה רשלנות רבתי המנתקת את הקשר הסיבתי בין הארוע לבין אחריות הנתבעת, אם קיימת כזו, דבר המוכחש על ידה.

            לחילופין, מבקשת הנתבעת לקבוע אשם תורם למנוח ו/או יורשיו ולחלק את האחריות לנזקים - אם ייפסק כי נגרמו להם כאלה - בהתאם.