פסק-דין בתיק א 36563/05

מבוא

1.         עסקינן בתביעת שיבוב על סך של 172,610 ש"ח, שהגישה התובעת (להלן: קרנית) כנגד הבעלים, המחזיקים והנהג ברכב מסוג מזדה מס רישוי 5549227 שהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 26.3.01.

2.         הנתבע 1 (להלן: דהאן), הינו הבעלים הרשום ברכב . הנתבעים 2 ו - 3 היו המחזיקים ועושי השימוש ברכב  והוריו של הנתבע 4 (להלן: הנתבע) שהיה הנהג ברכב בעת האירוע נשוא התביעה.

3.         הנתבע 4 לא התגונן ועל כן ניתן נגדו פסק דין ביום 9.7.06. בסוף ישיבת ההוכחות ביקש ב"כ התובעת למחוק את הנתבע 1 מכתב התביעה ללא הוצאות וכך נעשה.

4.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת גובה הנזק אלא רק בשאלת הנסיבות ואחריות ההורים - הנתבעים למעשי הנתבע 4, היינו האם ניתן לראות בנתבעים כמי שהתירו לנתבע 4 את השימוש ברכב.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

5.         ביום 26.3.01 נטל הנתבע 4, שהיה בן 15.5 שנים לערך באותו מועד, את מפתחות המכונית ונהג בה ללא שיש בידו רישיון נהיגה. אותה העת הרכב חנה ליד ביתם של הנתבעים 2-4 בסמוך ל"צפרדע" לאיסוף אשפה שעמדה ברחוב.

6.         באותה שעה יצאה הנפגעת, גב' רות  טולדנו מביתה לשפוך אשפה והתקרבה לאותה "צפרדע". רכב הנתבעים נסע לאחור פגע בצפרדע ובנפגעת בעוצמה. כתוצאה מהפגיעה סבלה הנפגעת משברים באגן ימין שהצריכו ניתוח וטיפולים נוספים בהמשך.

7.         קרנית פיצתה את הנפגעת על נזקיה וכעת מבקשת לשובב את הנזק.

8.         הנתבע 4 מסר במשטרה כי התבקש ע"י אמו להביא מן הרכב ארנק עבורה ומשנכנס לרכב התניע אותו באמצעות הכנסת המפתחות לסוויצ'. הוא לחץ על דוושת הגז בחוזקה והעביר להילוך אחורי, מבלי שהוריד את בלם היד אך הרכב נסע במהירות לאחור ופגע בפח האשפה שעמד שם. בהמשך חקירתו במשטרה הוא מציין כי רצה לנסות להזיז את הרכב. לשאלת  החוקר השיב שבעבר ניסה פעם או פעמיים להתניע את הרכב אבל לא הזיז אותו. הוא ציין כי איש מבני משפחתו לא יודע שבעבר התניע את הרכב. (ראה עדותו במשטרה - נספח ג' לתצהיר אבו קאעוד).

9.         עם השמע המכה יצאה אחותו הגדולה של הנתבע מהבית ומשהבינה כי הנתבע הוא שגרם להתנגשות נקראה אמה למקום על ידי אחת האחיות הנוספות.

10.        אבי הנתבע שהה בחו"ל במועדים הרלוונטיים לאירוע.

גרסת התובעת וטענותיה

11.        קרנית טוענת כי הנתבעים 2 ו - 3 (להלן :ההורים) התירו לנתבע לעשות שימוש ברכב ומכאן שהפרו חובה חקוקה וקמה לה הזכות לשובב מהם את נזקה. לחילופין, נהגו ברשלנות.

12.        קרנית טוענת כי על פי ההלכה הפסוקה קמה לה חזקת הרשות כאשר הנתבע נכנס לרכב באמצעות המפתחות של הרכב שנטל מביתו. חזקה זו עומדת כל עוד הנתבעים לא יסתרו אותה.

13.        עוד מוסיפה קרנית וטוענת כי יש להכיל בעניין שבפנינו גם את הלכת הרשות מכללא אשר לפיה אין צורך  במתן רשות מפורשת לשימוש ברכב אלא די בכך שבעל השליטה משלים עם הנהיגה האסורה או לא עושה די למונעה.

14.        בענייננו נמנעו הנתבעים מלהביא ראיות נוספות של יתרת הילדים שהיו בבית כדי לתמוך בטענת האם. הימנעות זו פועלת לרעתם.

15.        עוד טוענת קרנית כי עדות האם והבת לקו בחוסר אמינות וסתירות.

16.        מטעם קרנית העידו גב' סיהם אבו קעוד, עובדת קרנית, שעיקר עדותה נוגעת לשאלת הנזק וכן חוקר מר זוהר רר ינאי שחקר את האב, (הנתבע מס' 2), את הנפגעת וכן שכנים.