פסק-דין בתיק א 36556/05

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 17,417 ש"ח.

אליהו חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") התבקשה להנפיק מספר פוליסות ביטוח עבור חברת לבה מיגמשת יבוא ושיווק בע"מ (להלן: "הנתבעת").

בחודש אוגוסט לשנת 2003 חודשה פוליסת הביטוח מסוג "עבודות קבלניות" שמטרתה כיסוי עבודות זמניות שונות (פוליסה "פתוחה"). הנתבעת התחייבה לשלם את דמי הפוליסה האמורה באמצעות הוראה לחיוב חשבון בנק. למרות שהפוליסה הונפקה כדין, ואף כיסתה שתי עבודות קבלניות שונות ואף הוגדל המחזור השנתי של הפוליסה לסך של מיליון דולר, בוטלה הוראת הקבע על ידי הנתבעת וזאת לאחר תשלום אחד בלבד. כנגד פוליסה זו אשר בוטלה באיבה נותרה הנתבעת חבה סך של 8,336 ש"ח עד ליום הביטול.

בחודש ספטמבר הוזמנה על ידי הנתבעת פוליסת "ביטוח מטענים" אשר כנגדה לא שילמה הנתבעת דבר. מכך נותרה חבה סך של 1,877 ש"ח עד למועד ביטולה.

בחודש אוקטובר לאותה השנה חודשה עבור הנתבעת פוליסת ביטוח מסוג "צד ג'" וגם עבורה התחייבה הנתבעת לשלם באמצעות הוראת קבע. עם זאת, בגין הפוליסה האמורה לא שילמה הנתבעת מאומה ונותרה חבה סך של 553 ש"ח בגין תקפותה של הפוליסה עד ליום ביטולה.

בנוסף, חודשה לנתבעת פוליסת ביטוח מסוג "ביטוח אש" אשר גם עבורו לא שילמה הנתבעת את דמי הפרמייה ונותרה חבה סך של 2,868 ש"ח.

בחודש מרץ לשנת 2003 חודשה עבור הנתבעת פוליסת ביטוח מסוג "אחריות מוצר". חלק מהחיובים שהוצגו לפירעון בחשבון הנתבעת אכן נפרעו אולם לאחר שאחד מן החיובים חולל, הוצג לתשלום בשנית ונפרע, שוב נתקבלה הודעת ביטול בחיוב שלאחריו מחמת ביטול. על חשבון פוליסה זו נותרה הנתבעת חבה לתובעת סך של 3,172 ש"ח.

סך הכל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה נותרה הנתבעת ביתרת חוב של 17,417 ש"ח. כל פניותיה של התובעת לכיסוי החוב האמור עלו בתוהו ומשכך לא נותר בידיה כל ברירה אלא מלהגיש תביעה זו.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעת מכל וכל. לשיטתה פעולותיה של התובעת הינן בניגוד להוראותיו של המפקח על הביטוח ועל החוזר שהופץ מלשכתו האוסר על ביצועם של חידושים "אוטומטיים" של פוליסות הביטוח.

לשיטתה של הנתבעת, התובעת פעלה שלא כדין כאשר חידשה את כל הפוליסות נשוא התביעה באופן אוטומטי ללא כל הסכמה בכתב של הנתבעת.

לדידה של הנתבעת נראה כי סוכן הביטוח עימו עבדה השתמש במסמכים המצויים באמתחתו מפוליסות ביטוח ישנות וקודמות בכדי לחדש באופן אוטומטי את הכיסוי אשר סופק לנתבעת. זאת, ללא כל ידיעה או הסכמה מצידה של הנתבעת.

כאשר נודע לנתבעת כי סוכן הביטוח פנה על דעת עצמו לתובעת וחידש אוטומטית את הפוליסות האמורות, נתנה הנתבעת את הוראות ביטול הוראות הקבע ובמקביל הודיעה לסוכן הביטוח באופן שאינו משתמע לשתי פנים על הפסקת הביטוחים אצל התובעת.

לחילופין, ומטעמי זהירות בלבד טענה הנתבעת כי באם לא תתקבל הטענה כי התובעת נקטה בהתנהגות פסולה זו אשר מחייבת את אי קבלת התביעה ומתן סעד, הרי שכל הפוליסות דנן בוטלו על ידי הנתבעת בחודש אוקטובר 2003 ולכל היותר מספר ימים לאחר שהונפקו. משכך,  ברור שהיא לא צריכה לשלם עד לסוף חודש דצמבר לאותה השנה.

תביעה זו הוגשה בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

רוב טענותיה של הנתבעת מונחות על דלתו של סוכן הביטוח באותה התקופה, מר רלף בלרשטיין מהסוכנות "רלף ביטוחים". משכך, נראה היה כי הוא יהא בעל הקרבה הכי גדולה לתיק זה וייתכן אף כיחידי אשר יוכל לשפוך אור על טענות התובעת והנתבעת שכן כל אחד הכחיש את טענות השני.

בתאריך ה - 27/06/06 הודיע ב"כ התובעת, למרבה הצער,  כי מר בלרשטיין נפטר. הנתבעת שבה והדגישה כי לא חידשה את הפוליסות האמורות אצל התובעת עקב מספר "סיבות טובות". לעניין הכיסויים בפוליסת הביטוח של העבודות הקבלניות נטען כי המדובר "בקו התפר" בין הפוליסות וכאשר הגישה הנתבעת את מועמדותה למכרזים האמורים לא הייתה צריכה להציג פוליסה ספציפית אלא רק את העובדה שנשאה באותה העת פוליסה דומה, סוג של ביטוח ראשוני ולא לכל השנה.

בתאריך ה - 25/09/06 הוגשה על ידי התובעת תצהיר עדות ראשית של מר אליעזר מזרחי (להלן: "אליעזר"). בתצהירו, חזר אליעזר על אשר נטען בכתב התביעה. אליעזר ציין כי אף נשלחו מידי התובעת אישורים לצדדי ג' אשר ביקשו לדעת על קיום הכיסויים הביטוחיים האמורים, לדוגמא לעיריית אשקלון וכן לחברה לפיתוח פתח תקווה בע"מ (פוליסת הביטוח עבודות קבלניות).

התובעת אף מצאה מספר ראיות "חיצוניות" לפוליסות הביטוח האמורות ואשר סומנו בתצהירו של אליעזר כנספחים לה', לו' ו - לז'.