פסק-דין בתיק א 36524/05

1.       התובע, יליד 1942, נפגע בתאונת דרכים ביום 8.3.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.       התובע נחבל בראשו, פניו, חזה וגפיים תחתונות ונגרמו לו שברים בצלע שביעית מימין ושן. התובע אושפז להשגחה למשך 3 ימים והחתך בסנטר נתפר.

          ב.       התובע המשיך להיות במעקב רפואי, כאשר תלונותיו מתמקדות בכאבים בברך ימין בה נפגע גם 12 שנים קודם לתאונה.

          ג.        התובע טופל בחבישה מרופדת  וקיבל טיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה.

          ד.       ד"ר ישראלי, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה היה בדעה כי: "ניתן לייחס לתאונה עירור סימפטומטי של תחלואה קיימת בברך ימין, עם נזקים חבלתיים ונווניים קודמים.

                    נוכח השנוי הנווני הקל והעדר תפליט, הגבלה בתנועה או דלדול שרירים ניתן להתאים את מצבו הנוכחי לשנויים נווניים לאחר כריתת מיניסקוס כמוגדר בתקנה 48 (2) ז' 4.

                    אני מעריך את חלקו של האירוע נושא התביעה בתחלואת הברך הימנית בשליש מתכולתו של הסעיף הנ"ל.

                    בהתאם לכך, אני קובע בגין הפגיעה ב- 8.3.05:

                    (1)     אבדן כושר תפקודי מלא למשך חדש, תקופת המוגבלות הצפויה נוכח מכלול פגיעותיו.

                    (2)     מעבר לכך נכות אורטופדית זמנית לפי 35 (1)  ב - ג  15%  זמני ל- 3 חודשים.

                             פרק הזמן הסביר עד התייצבות מצבו.

                    (3)     מעבר לכך נכות אורטופדית צמיתה לפי כשליש מ- 48 (2) ז' 4 מותאם
3.3%".

          ה.       מאחר ולתובע נותרה גם צלקת הסכימו הצדדים כי סה"כ נותרה לתובע נכות בשיעור 5% בגין פגיעתו בתאונה הנדונה.

3.       נזקים:

          א.       הפסדי שכר