פסק-דין בתיק א 3537/03
|
א בית משפט השלום חיפה |
3537-03
17.6.2007 |
|
בפני : ת.שרון-נתנאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אלפסי אריק 2. אלפסי אריאל עו"ד לוינסון מנחם |
: 1. תפארת מאור 1996 בע"מ 2. דדון דוד עו"ד כהן-ניסן מרדכי |
| פסק-דין | |
התביעה ;
1. הנתבעת 2 (להלן: " החברה"), שכרה מהתובעים, על פי הסכם שכירות, אשר אינו נושא תאריך (מוצג נ/1), (להלן: " ההסכם" או " הסכם השכירות"), שני אולמי שמחות ומסעדה, למשך 36 חודשים, החל מיום 1.1.97 ועד יום 31.12.99, תמורת דמי שכירות בסך 9,000 $ לחודש, עבור שנת השכירות הראשונה, והחל מיום 1.1.98, עבור 13,000 $ לחודש. כל הסכומים - בתוספת מע"מ.
אין חולק שההסכם נחתם בין הצדדים בסוף שנת 1996
מאחר שבשלב מסוים הופסקה שכירת המסעדה, ללא מחלוקות, הוגשה התביעה רק לגבי מחלוקות בנוגע לאולמי השמחות, ובנוגע לציוד, אשר הושכר לחברה, ואשר, על פי הנטען, לא הוחזר.
2. בתביעתם, אשר הוגשה ביום 16.2.03, טענו התובעים, כי החברה חייבת להם דמי שכירות בסך השווה ל- 23,400 $.
לטענתם, בשל יחסי האמון בין הצדדים הם הסכימו להפחית את דמי השכירות ע"ח שיפוצים, אשר היתה החברה אמורה לעשות במושכר והנתבע אף התחייב, אישית, לשאת בכל התחייבויות החברה כלפיהם, ולפיכך עתרו לחיוב שני הנתבעים בתשלום סכום זה, וכן לפינוי החברה מהמושכר.
הנתבע מכחיש כל התחייבות אישית מצידו וטוען, שככל שקיים חוב דמי שכירות החברה בלבד חייבת בו.
שתיים הן, איפוא, המחלוקות בין הצדדים.
האחת - האם קיים חוב דמי שכירות, ואם כן - מה שיעורו.
השנייה - האם הנתבע חייב, אישית, בחוב כלשהו של החברה.
3. בחודש אוגוסט 3002, כחצי שנה לאחר הגשת התביעה, פונה המושכר, ולפיכך הגישו תובעים כתב תביעה מתוקן, בו טענו התובעים, כי הנתבעים חייבים להם דמי שכירות בסך השווה ל- 140,000 $, וכן החזר סכום השווה ל - 176,000 $, אשר קוזז בעבר כנגד השקעות, אשר הנתבעים טענו שבוצעו במושכר ופיצוי על ציוד אשר לא הוחזר.
כבר כעת יצויין, כי במהלך הדיון וכן בסיכומיהם, זנחו התובעים את טענותיהם לענין הציוד.
חוב דמי השכירות ;
4. במהלך תקופת השכירות הסכימו הצדדים על הפחתות בדמי השכירות, כדלקמן:-
החל מיום 1.1.99 הופחתו דמי השכירות לסך של 11,700 $ לחודש.
החל מ- 1.5.99 הופחתו דמי השכירות לסך של 7,700 $, כאשר סוכם שההפרש (4,000 $), יקוזז כנגד השקעות שתבצע החברה במושכר.
לטענת התובעים, סוכם שהקיזוז בגין השקעות במושכר ייעשה בכפוף להמצאת אסמכתאות על ההשקעות, אולם החברה לא המציאה אסמכתאות, למרות פניות אליה, ולכן עליה לשלם את הסכומים שקוזזו.
הנתבעים מאשרים שהוסכם על קיזוז, אולם הם טוענים שהוסכם כך, לא רק בשל הצורך לבצע שיפוצים במושכר (סעיף 18 לתצהירו של דוד דדון, להלן: " הנתבע"), אלא גם בשל המצב הכלכלי הקשה שהיה אז בארץ.
5. עדותו של שמעון תומכת בגרסת הנתבעים:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|