פסק-דין בתיק א 35239/03

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע בשני אירועים המהווים תאונות דרכים על פי הגדרת "תאונת דרכים "  בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת הדרכים השתל"ה 1975 .

 התובע , יליד 31/5/1984 ,בשני האירועים היה הנוהג ברכב. ביום  13/9/01 , -על פי כתב התביעה - עצר התובע את רכבו מאחורי משאית, , זו החלה להתדרדר אחורנית  ופגעה בחזית רכבו .התובע טוען כי פונה לבית החולים ע"י אמבולנס, שם אובחנה אצלו פגיעה בלחי , ורגישות .בעמוד שדרה צווארי . התובע שוחרר , עם המלצה לחופש מחלה למשך יומיים.

  עוד ביום 11/11/01 , פחות מחודשיים אחרי התאונה הראשונה , טוען התובע כי  נהג ברכבו , החל בחציית צומת  בירוק , ושוב משאית נכנסה לצומת, , והתנגשה ברכבו של התובע .

 גם בעקבות תאונה זו , פונה התובע ע"י אמבולנס אל בית החולים אסף הרופא , ובבדיקה אובחן כסובל מכאבים  בגב תחתון ,צוואר ראש וברך שמאל .

 התובע שוחרר ממיון עם המלצה לחופש מחלה ל 5 ימים .

עם הגשת תביעה זו בקש התובע מינוי מומחה רפואי לבדיקתו וקביעת נכותו בעקבות התאונות בהן היה מעורב . המומחה ד"ר כספי ישראל , בדק את התובע ונתן חוות דעתו על מצבו , וכך הוא מסכם את חוות דעתו

" לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי למר עטייה עופר לא נגרמה פגימה בתחום האורטופדי בעקבות שתי התאונות מתאריך ........ הכאבים המיידיים היו בצוואר ונמשכו תקופה קצרה , קיים תיאור של כאבי גב הנמשכים כשנה מאז התאונה וטיפול בגין כג"ת בפיסיוטרפיה , CT אשר לא עמד בפני מתאר פגם התפתחותי בחוליה C5  אך בצילומים לא ניתן לאבחן פגם זה אלא חולית טריז בגובה  L1   ממצא היכול להיות כתוצאה מחולית מעבר או תולדות של שוירמן או שבר דחיסה קל. כיוון שלא ניתן לשלול שבר דחיסה קל בחוליה L1  ולומר בוודאות כי הממצא אנטומי או התפתחותי הרי שדרגת הנכות המומלצת הנה 3%  צמיתה על פי מחצית מתקנה 37(8) א' , לקובץ התקנות."

ה תקנה  לפיה העניק הרופא את הנכות לתובע קובעת -

תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז -1956  

(8) שבר של גוף חוליה שהתרפא

  א. בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת  החוליה הזו                                                   5%

    על פי קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אם כן הנכות של התובע הנה כתוצאה מ שבר בגוף חוליה שהתרפא. אך מאחר והמומחה אינו בטוח כלל כי אכן היה שבר באחת משתי התאונות בהן מדובר, ומאחר ועל דרך השלילה  הוא קובע כי לא ניתן לשלול , כי היה כזה שבר, העניק את הנכות.

   באירוע התאונה הראשונה לא טען התובע כי סבל מנזק בעמוד שדרה מותני, וגם בחומר הרפואי אין ממצא כזה. בתאונה השניה , אין התובע מתאר בכתב התביעה כיצד אירעה התאונה , ומותר להניח על פי תיאור התאונה , כאילו המשאית שפגעה בו הגיעה מן הצד , ולא מאחור, ולכן גם למומחה וגם לי ישנו ספק רב , אם אכן החוליה של התובע L1  אכן נפגעה באותו אירוע . המומחה העניק "נכות מחסד " רק בגלל שאינו יכול לשלול את השבר בחוליה .

 מכל מקום השבר התרפא , ועל כן המומחה השתמש באותה תקנה .

  התובע טוען כי לפני שתי התאונות היה ספורטאי מחונן, קבוצות כדורגל  נהו אחריו , ובקשו על ידי צירופו לקבוצותיהן, לחזק את הקבוצות ולהימנע מירידה בדירוג שלהן בליגה . את הקריירה שלו התחיל כשוער בגיל 12-13 .  וגם טוען כי בעקבות התאונות והנכות שנקבעה , נקטעה קריירה מהוללת של ספורטאי מבריק , ומבקש כי את הפיצוי שיפסק לו יפסק לאור  העובדה כי הקריירה שלו כשחקן מצטיין נקטעה ולא על בסיס אותן אחוזי נכות מזעריים שנקבעו לו .

   יצוין כי התובע לא סיפר למומחה מטעם בית המשפט כי היה לו הרבה לפני התאונה קיצור של ארבעה ס"מ ברגל , בגינן הגישו הוריו תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום קצבת ילד נכה . עובדה זו הוסתרה מכל הגורמים איתם בא התובע במגע, כולל אותן קבוצות כדורגל, שאביו של התובע ביקש לצרפו אליהן, כדי "לקטוף את פירות ההשקעה" כדברי האב בתצהירו  .

 התובע ואביו גם הסתירו מכל הגורמים שבאו אתם במגע, כי עוד לפני התאונות הוצע לתובע ביצוע ניתוח כדי להתגבר על ההפרש בגובה הרגליים, וכי אלו - או יותר נכון האב- העדיפו שלא לבצע את הניתוח, להסתיר את הקיצור ברגל  מפרנסי קבוצות הכדורגל, ולהמשיך לדחוף את התובע למשחק מאומץ ומפרך כדי לקטוף פירות.

   אין ספק  כי ההתדרדרות במצבו של התובע עד כדי הפסקת פעילותו בכדורגל, נגרמה בגלל קיצור הרגל.  אין גם להוציא מכלל אפשרות כי אותו קיצור שהיה לתובע ברגל באורך של 4 ס"מ , הלך והחמיר עם הזמן, עם התפתחות גוף הנער, והרי ידוע כי התפתחות גוף האדם נעצרת רק בסביבות גיל 22 .

  הוכח גם כי התובע לא הפסיק לשחק בתקופה בה אירעו שתי התאונות ואף שנתיים לאחר מכן, בקבוצת מכבי שעריים , והוא שיחק בצורה שאף אחד ממאמניו  יבחין בתוצאות הפגיעה בשתי התאונות.

 לבסוף טוען  התובע כי הפסיק לשחק.