פסק-דין בתיק א 35220/04

1.         התובע בנק למסחר בע"מ (בפירוק) [להלן: "הבנק"] הגיש תביעה נגד חברה בשם שובל רקיע בע"מ (להלן: "החברה") ונגד גיאור אברהם (להלן: "גיאור").

2.         התביעה היא בגין יתרת חוב של החברה לבנק נכון ליום 31/3/2004 אשר הסתכם בסך של 128,928.97 ש"ח.

3.         בכתב התביעה צוין, כי ביום 12/6/2001 נחתם הסכם בין הבנק לבין החברה לתשלום חוב, אשר הגיע לבנק בגין אשראים שהוענקו לחברה.

ההסכם היה בין הבנק ובין  החברה ומתי הגלילי, אשר ניהל את החברה בפועל בתקופה הרלוונטית. מר גיאור ערב להסכם.

מתי הגלילי הוא בהליכי פש"ר ולכן התביעה לא הוגשה גם נגדו.

4.         הבנק טען, כי החברה הפרה את הסדר התשלומים וחלק מהתשלומים לא שולמו.

הבנק מימש זכותו והעמיד את יתרת החוב לפרעון מיידי, אולם זו לא נפרעה.

5.         מר גיאור הגיש בקשת רשות להתגונן, וטען מספר טענות שעיקרן:

א)         בטרם נחתם הסדר החוב ובתחילת חודש יוני 2001 פנה מר הגלילי לבנק וביקש להסדיר את חובות החברה לבנק, ולאחר משא ומתן שנערך בידיעתו של גיאור אך לא במעורבותו, בין הגלילי ובין נציגי הבנק נחתם ביום 12/6/2001 הסדר לתשלום יתרת החוב בסך כולל של 178,000 ש"ח.

ב)         ימים מספר לפני שנחתם ההסכם, נערכה פגישה בה נכחו גיאור הגלילי ומנהל האשראי של הבנק, ובאותה פגישה עמד גיאור על כך, שלאור העובדה שזכויות החתימה שלו בחברה בוטלו, ויש דרישה כי הוא יחתום כערב באופן אישי לסילוק ההלוואה הספציפית הנדונה, ומאחר שהוא חשש שהגלילי יפעל בניגוד לאינטרסים שלו, סוכם על מנגנון שנוסח בסופו של דבר בסעיפים 4 ד' ו- 4 ה' להסדר החוב.

ג)          על פי גרסתו של מר גיאור, יש לקרוא את סעיפים 4 ד' ו- 4 ה' במאוחד כך שהחברה תהיה רשאית "למשוך את עודף הכספים" שיופקדו על פי המחאת הזכות של חלד נהגים, רק אם יווצר עודף של כספים מעל:

א)         התשלום החודשי על חשבון ההלוואה שעמד על סך 10,854.80 ש"ח.

ב)         סכום זיכויים נוספים שיועברו על פי המחאת הזכות על ידי חלד נהגים יהיו לא פחות מ- 22,000 ש"ח.

            מדובר בסכומים מצטברים ולפיכך רק אם חלד נהגים היתה מעבירה לחשבון החברה סכומים שעלו על סך 32,854.80 ש"ח, החברה היתה זכאית למשוך את "עודף הכספים".

ואם חלד נהגים היתה מעבירה סכום נמוך מ- 32,854.80 ש"ח, החברה לא היתה זכאית למשוך כל כסף מחשבון החברה.

ד)         בפועל, העבירו חלד נהגים לחשבון החברה בין החודשים יולי 2001 עד מרץ 2002 סכום כולל של 249,166 ש"ח ולו הבנק היה פועל בהתאם להסדר החוב ולמנגנון שנקבע בסעיפים 4 ד' ו- 4 ה' להסכם, כי אז היתה החברה רשאית למשוך רק סך של 28,625.94 ש"ח ויתרת הסכום היתה נותרת בחשבון ובדרך זו היו פורעים את מלוא ההלוואה וגם מצמצמים את תקופת ההחזר שלה מ- 18 חודשים ל- 8 תשלומים.

6.         ניתנה רשות להתגונן רק באשר לפרשנותם של סעיפים 4 ד' ו- 4 ה' להסכם.

כב' השופט צבי כספי בהחלטתו מיום 16/2/2005 במסגרת בש"א 177074/04 כתב: "בקליפת אגוז יאמר כי המבקש טוען להגנתו לפרשנות מסוימת של סעיפים 4ד' ו-4ה' להסכם, שאם תתקבל, יש בה כדי להקנות לו הגנה.

פרשנות זו נראית בעיני חסרת שחר אך למרות זאת, אין בכך כדי למנוע את מתן הרשות המבוקשת כאמור לעיל.