פסק-דין בתיק א 35191/04

יסודה של התביעה שבפניי, בארוע תאונת דרכים מיום 6.8.03, בה היו מעורבים ג'יפ מיצובישי פיאג'רו המבוטח באמצעות התובעת ונהוג ע"י עת/3, עם רכב הנהוג בידי הנתבעת.

אשר לנסיבות התאונה ולשאלת האחריות, אין הצדדים חלוקים ביניהם, שכן הן אליבא דעת/3 והן אליבא דנתבעת, אירעה התאונה ברחוב אחוזה ברעננה, עת פגעה הנתבעת בג'יפ הנתבעת מאחור ומכאן גם אחריותה של הנתבעת לארוע התאונה ולתוצאותיה כפי שיוכחו.

המחלוקת שבין הצדדים נסבה על שניים:

א.   מהות הנזק וגובה הנזק שנגרם לג'יפ.

ב.     זכותה של התובעת לתבוע את הנתבעת, שכן לטענת הנתבעת, שילמה את מלוא הנזק למבוטח.

דיון.

א.       לטענת הנתבעת, נגרם לג'יפ נזק מזערי בלבד, כפי שעולה לדבריה מהמסמך נ/1, עליו חתם המבוטח במועד הארוע והנזק כולו הסתכם בפגיעה קלה בגלגל הרזרבי.

לעניין זה העידו המבוטח, עת/3, הנתבעת וכן נחקר השמאי שערך את דו"ח הנזק - עת/2.

לגרסתו של עת/3, נפגע הג'יפ מאחור ע"י הנתבעת, שאף היא נהגה בג'יפ וכפי שעולה מנ/1, נאמר בו כי הנזק הינו בגלגל אחורי רזרבי למראית עין (ההדגשה שלי - פ.פ), דהיינו, זה הנזק החיצוני שניתן היה לראות בעין בטרם נכנס מומחה לבדיקת הנזק לעומקו. לדברי עת/3 - קיבל פרטים מאת הנתבעת וסבר כי ניתן יהיה לסיים הפרשה אל מול מבטחיה. דא עקא, שלאחר שתיקן את הרכב ופנה בדרישה, הובהר לו ע"י מבטחיו כי הביטוח שמסרה הנתבעת אינו תקף ולפיכך עליו להפעיל את הפוליסה שלו וכך אף עשה וביום 13.11.03 פוצה ע"י מבטחיו בסכום של 7114 ש"ח, לאחר ניכוי דמי השתתפות עצמית. לדבריו, פנה לאחר מכן לבעלה של הנתבעת וזה היפנה אותו לחברו המצוי בעסקי הביטוח, לניהול משא ומתן בדבר הפיצוי בגין נזקיו העקיפים, כפי שעוד יובהר בהמשך.

אשר לנזק לרכב גופו, לדברי עת/3, היה הנזק בסופו של יום בגלגל האחורי הרזרבי בטמבון, פגיעה בחישוק הגלגל, מעיכה כלפי פנים בחלק הפיברגלס ובאבזם התחתון הסוגר את הגלגל, שגרם לנזק לטמבון, שניתן לראותו רק עם פתיחת הדלת.

נזק זה אושר על ידי השמאי, עת/2, שנחקר אודות חוות דעתו וזו לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

אשר לפניה המאוחרת לשמאי, הסביר העד בטרדות פתיחת עסק חדש.

הנתבעת לא הביאה חוות דעת של שמאי מטעמה לסתור את גובה הנזק ואת חוות דעתו של עת/2 ובעלה כלל לא ראה את הרכב.

בנסיבות אלה מצאתי לקבל את חוות דעת השמאי מטעם התובעת באשר לגובה הנזק, אופיו ושיעורו.

ב.        אשר לזכותה של התובעת לתבוע נזק זה: לטענת הנתבעת ובעלה עה/2, שולם למבוטח התובעת שיק ע"ס 5800 ש"ח וזה חתם על ת/7, אשר לטענת הנתבעת חוסם את זכות התביעה כנגדה.

דא עקא, שאין אלה פני הדברים: כאמור, משמצא עת/3 כי אין הוא יכול להיפרע ממבטח הנתבעת בשל היעדר ביטוח, פנה למבטחיו - התובעת - ומיצה זכויותיו על פי הפוליסה לביטוח מקיף שהוצאה לו ע"י התובעת וביום 13.11.03 שילמה התובעת למבוטח את תגמולי הביטוח מכח חבותה על פי פוליסה זו. מששילמה התובעת, כאמור לעיל, קמה לה זכות השיבוב מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 וביום 17.11.03 נשלח מכתב דרישה בהתאם לנתבעת, אשר אליבא דבעלה, עה/2, הועבר לסוכן הביטוח שניהל עבורם את המו"מ עם המבוטח עצמו.

לדברי המבוטח, נוהל המו"מ בגין נזקיו העקיפים שהיו 2,250 ש"ח ירידת ערך וכן 1,090 ש"ח ההשתתפות העצמית וכן אובדן ימי עבודה.

בגין נזקיו העקיפים, שולם למבוטח שיק בסך של 5800 ש"ח, הנושא תאריך של ה- 10.2.04 והמסמך ת/7 נחתם ביום 16.12.03, דהיינו לאחר שהתובעת פיצתה את המבוטח ואף שלחה מכתב דרישה בגין פיצוי זה.

לפיכך, לא אויינה כלל ועיקר זכות תביעת התחלוף, העומדת לה לתובעת והתביעה בדין יסודה.