פסק-דין בתיק א 34974/03

מבוא

1.         בפניי שתי תביעות שאוחדו לדיון אחד.

2.         שמעון נמרי ( להלן: "נמרי"), התובע בת.א. 34974/03 והנתבע בת.א. 60858/04, הוא אחיו של המנוח אליקים ניר ז"ל, שנפטר ביום 22.8.2002 ( להלן: "המנוח"). דוד זילברמן ( להלן: "זילברמן"), הנתבע בת.א. 34974/03 והתובע בת.א. 60858/04 היה ידידו של המנוח.

3.         המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב עיסקאות מקרקעין שנקשרו בין המנוח לבין זילברמן, ואשר בגדרן שילם המנוח לזילברמן תשלומים שונים, עד אשר נפטר.

4.         נמרי תובע מזילברמן להשיב את הסכומים ששילם לו המנוח, בנימוק כי עסקאות המקרקעין בוטלו כולן, האחרונה שבהן ביוזמתו של זילברמן, לאחר פטירתו של המנוח. על כן קמה למנוח, ולנמרי בנעליו, זכות להשבה מלאה של התשלומים ששילם על חשבון התמורה החוזית. נמרי טוען כי המנוח שילם לזילברמן סך כולל בש"ח של 41,444 דולר, והוא תובע השבת סכום זה בתוספת ריבית בסך בש"ח של 6,394 דולר. סכום התביעה הכולל הינו 213,070 ש"ח.

5.         זילברמן  טוען כי במסגרת עיסקת המקרקעין האחרונה שנקשרה בינו לבין המנוח ביום 12.6.2000, התחייב המנוח לשלם לו סך כולל בש"ח של 70,000 דולר. בפועל הוא שילם על חשבון העיסקה סך בש"ח של 29,124 דולר בלבד. זילברמן תובע את היתרה, סך בש"ח השווה ל- 40,876 דולר וכן פיצוי מוסכם, סך בש"ח השווה ל- 7,000 דולר. הסכום הכולל של תביעת זילברמן הינו 215,442 ש"ח.

6.         המחלוקות העיקריות בין הצדדים הן גובה הסכומים ששילם המנוח לזילברמן וכן השאלה האם החוזה בין המנוח לזילברמן בוטל כטענת נמרי, או שעודנו שריר וקיים, כטענת זילברמן (ראה ע' 3 לפרוטוקול).

התשלומים ששולמו לזילברמן

7.         זילברמן הינו הבעלים של 8/64 חלקים בחלקה 649 בגוש 6158. מדובר בבית דו משפחתי ברח' חיבת ציון 10 ברמת גן ( להלן: "הנכס"). המנוח היה בעלים של 1/8 חלקים בנכס. המנוח ביקש לרכוש את חלקו של זילברמן בנכס.

8.         ביום 2.2.1999  נחתם חוזה מכר בין המנוח לזילברמן, לרכישת חלקו של זילברמן בנכס. חוזה זה בוטל בהסכמה ביום 4.3.1999. ביום 19.10.1999 נחתם חוזה מכר נוסף לגבי הנכס ( להלן: "החוזה השני"). המנוח שילם לזילברמן סך בש"ח של 16,500 דולר במסגרת החוזה השני. ביום 3.4.2000 בוטל החוזה השני, הואיל והמנוח לא היה מסוגל לשלם את יתרת התמורה. הוסכם כי זילברמן ישיב למנוח סך בש"ח של 16,500 דולר שקיבל ממנו (ראה ס' 5 לחוזה השני).

9.         ביום 12.6.2000 נחתם חוזה שלישי בין המנוח לזילברמן ( להלן: "החוזה השלישי"). המנוח התחייב לשלם לזילברמן סך בש"ח של 70,000 דולר תמורת חלקו בנכס.    בס' 4(ד)(1) לחוזה זה הוצהר כי סך בש"ח של 16,500 דולר שולם עד מועד החתימה. משמע, עסקינן באותו סכום ששולם עוד במסגרת החוזה השני, אך לא הוחזר למנוח. לגבי יתרת התמורה נקבע כדלקמן:

" היתרה בסך שווה ל- 53,500 דולר תשולם בתשלומים לפי יכולתו של הקונה, ללא הגבלת זמן".

כדי לאזן את זכויות הצדדים נקבע בס' 5 לחוזה כי:

 " כל עוד לא שילם הקונה מחצית מהסכום, רשאי המוכר להחזיר לקונה את מה שקיבל עד אותה עת מהקונה ובמקרה כזה העיסקה תהא בטלה."

בס' 9 לחוזה נקבע:

" אם המוכר יסרב ו/או ימנע מלהעביר הדירה ע"ש הקונה או מלמסור לו את החזקה במועד, או מלשלם את התשלומים החלים עליו במועדם או להמציא את האישורים, או אם יסרב ו/או ימנע הקונה מלקבל את החזקה או מלשלם את התשלומים החלים עליו במועדם, ייחשב הצד המסרב ו/או הנמנע כמפר חוזה זה והינו מתחייב לשלם פצוי מוסכם ומוערך מראש בלא צורך בהוכחת נזק בסך שווה ל- 7,000 דולר. איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה יסודית של החוזה."

10.        במהלך שמיעת הראיות התברר כי לנמרי אין כל ידיעה אישית משל עצמו בענין מערכת ההתחשבנות ששררה בין המנוח לזילברמן, וידיעתו מתבססת כל כולה על מסמכים ואישורים, שהגיעו לידיו לאחר פטירת המנוח, ממקורות שונים (ראה ע' 6-7 לפרוטוקול וכן הצהרת בא כוחו של נמרי). עם זאת, זילברמן עצמו צירף לתצהירו מסמכים שונים המאפשרים דיון והכרעה בשאלות השנויות במחלוקת.

11.        לתצהירו של זילברמן צורפו הקבלות הבאות, המאשרות קבלת סכומים מאת המנוח בקשר לרכישת הזכויות בנכס:

(א)        קבלה מיום 20.5.2000, ע"ס 2,320 דולר ( נספח ז-1 לתצהיר). בשולי הקבלה נערך חשבון כדלקמן:

                        " 25500

                          2320