פסק-דין בתיק א 34444/03

1.       התובעת עוסקת במתן שירותי עמילות מכס ותובלה בינלאומית (להלן: " התובעת"). הנתבעות הן חברות פרטיות, אשר שכרו את שירותי התובעת לצורך קבלת שירותים בנמל, המכונים "מסירה ישירה" וזאת לצורך יבוא מוצרים לתעשיית הגבס. שירותי מסירה ישירה הינם שירותי פריקה מהירה מהאוניה בנמל והעברת המטען המיובא ישירות למשאיות המובילות את המטען ליעדו הסופי. ככלל, שירותי מסירה ישירה נדרשים כאשר מדובר במטענים רגישים, אשר עיכובם בנמל עלול לגרום להם נזק בלתי הפיך ואפילו להשמדה. יש לציין כי לצורך ההובלה הימית עד הנמל, שכרו הנתבעות את חברת י. כספי קווי מטען בע"מ (להלן: " כספי") ואילו התובעת, נשכרה לצורך ביצוע שירותי מסירה ישירה בנמל עד הגעה ללקוח הסופי. ההסכם בין הצדדים נעשה ביום 11.12.00, או בסמוך לכך, ופורט בהצעת המחיר נספח א' לכתב התביעה.

2.       התובעת טענה בכתב התביעה, כי למרות שביצעה עבודתה נאמנה, נמנעות הנתבעות מלשלם לה את מלוא הכספים להם היא זכאית, וחובן של הנתבעות עומד על סך של 241,563 ש"ח. בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי העבודה שביצעה התובעת לא השביעה את רצונם וכן כי במשך שנים חייבה התובעת את הנתבעות בחיובי יתר החורגים מההסכם, אשר מגיעים לסכום יתר של 192,650 ש"ח (קרן) וזאת עפ"י תחשיב שצורף כנספח ב' לכתב ההגנה. עוד טענו הנתבעות כי התובעת התקשרה עם חברת "איחוד הנמל בע"מ" (להלן: " איחוד הנמל") ללא ידיעת הנתבעות והעבירה לה את הטיפול בביצוע שירות מסירה, השגחה, מניה (טלי) ומתן תעודות ליווי. לטענת הנתבעות, חוייבו בפועל בחיוב כפול בגין השירותים הנ"ל הן ע"י איחוד הנמל והן ע"י התובעת. לצורך החישוב מסתמכות הנתבעות על תחשיב שביצע חשב הנתבעות ואשר בחן את כל החיובים שחוייבו בהם הנתבעות לעומת ההסכם ובעיקר את נושא חיובי הכפל והגיע למסקנה כי הנתבעות חוייבו חיובים, שאינם על פי ההסכם בסכום נומינלי של 192,650 ש"ח (להלן: " התחשיב"), אותו הן מקזזות מחובן לתובעת. בנוסף יש לנתבעות טענות כנגד שיעורי הריבית שחייבה אותן התובעת, ולכן ישנה מחלוקת בין הצדדים גם באשר לגבי סכום החוב עצמו.

3.       על מנת להוכיח את תביעתה, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית של מר אברהם גרינפלד, המשמש כמנהל סניף חיפה של התובעת (להלן: " מר גרינפלד") ושל הגב' סיגל זינגר, שהיא מנהלת חשבונות ראשית של התובעת. הנתבעת הגישה תצהירי עדות ראשית של מר שמואל כהן, סמנכ"ל הנתבעות  (להלן: " מר כהן") ושל מר יוסי לורברבוים, סמנכ"ל כספים וחשב של הנתבעות (להלן: " החשב"). כל מגישי התצהירים נחקרו במועד ההוכחות. כאמור, הנתבעות אינן מכחישות קיומו של חוב, אולם הן חולקות על גובה החוב, כאשר התובעת טוענת כי סך החוב הינו 222,853 ש"ח ואילו הנתבעות טוענות כי סך החוב הינו 188,657 ש"ח בלבד ואשר ליתרת הסכום הן טוענות טענת קיזוז.

ראיות ונטלים

4.       התובעת טוענת בסיכומיה כי הנתבעות פעלו בדרך של "הודאה והדחה". ולא היא. בתיק זה, נטענות שתי טענות הגנה. האחת, נוגעת לגובה החוב, המוכחש בחלקו הקטן, בשל המחלוקת לעניין גובה הריבית, ובעניין זה נטל ההוכחה נותר על התובעת. השנייה, והעיקרית, היא טענת קיזוז, אשר כידוע נטל ההוכחה לטענת הקיזוז, על הטוען אותה.

5.       טענה נוספת של התובעת היא בעניין התחשיב וצירוף מסמכים להוכחתו. לטענת התובעת, הנתבעות לא צרפו את כל תיקי היבוא לתיק בית המשפט, דהיינו את כל החומר הגולמי על פיו ערך החשב את התחשיב ולכן לא הרימה את הנטל להוכיח את טענתה. איני מקבלת את טענתה של התובעת לעניין זה. מכתבי הטענות והתצהירים לא עולה מחלוקת לגבי חומר הגלם עצמו, דהיינו לגבי המספר הרשום בכל סעיף של החישוב, אלא  המחלוקת היא בשאלה העקרונית, מה נכלל בהסכם, ולאחר שיקבע מה נכלל בהסכם אין מחלוקת על גובה הסכומים עצמם שמקורם במסמכים אובייקטיבים של צד שלישי ואשר אין מחלוקת ששולמו. יתר על כן, כל המסמכים על פיהם נערך התחשיב מצויים בידי התובעת והיא זו שמסרה אותם לנתבעות, ולכן ככל שחלקה על נכונות החישוב ועל עדותו של החשב, שערך אותו, צריכה הייתה להגיש תחשיב נגדי. אשר לטענות התובעת כי התחשיב הוגש ע"י האדם, שלא ערך אותו, הרי שאין להן מקום, כיוון שהתחשיב הוגש גם  ע"י החשב (נספח א' לתצהירו) אשר הגיש תצהיר ונחקר עליו.

טענת הקיזוז

6.       הנתבעות, על מנת לשכנע בטענת הקיזוז הגישו את התחשיב, אשר צורף לתצהירו של החשב של הנתבעות כנספח א'. התחשיב הינו טבלא המתבססת על חשבוניות של התובעת ועל חשבוניות איחוד הנמל. החשב, ביצע בחודשים ינואר - פברואר 2002,  בדיקה המסוכמת בתחשיב, של כל חשבונות התובעת, חשבוניות איחוד הנמל, ומידת התאמתן להסכם. עפ"י האמור בסעיף 6 לתצהירו, הבדיקה כללה הן את החיובים הכפולים והן חיובים נוספים אשר התובעת חייבה את הנתבעות ובסיכומו של התחשיב, הכולל את התקופה שמאפריל 2001 עד נובמבר 2002, עולה כי הנתבעות חוייבו, שלא כדין, בסכום של 192,650 ש"ח בערכים נומינלים. לטענת הנתבעות בחשבוניות, תחת הסעיף "פקודת מסירה" הוגנב חיוב נוסף וכפול של מניה. מר כהן הסביר בתצהירו, כי, כאשר קיבלו את ההצעה של התובעת, פורט סעיף המסירה הישירה והמניה והוא כלל את כל הוצאות, אשר הנתבעות יחוייבו בנושא זה. לעומת זאת, התובעת טוענת, כי סעיף המסירה הישירה ומניה, אינו כולל את פעולתה של איחוד הנמל, אשר מתווספת לחיוב כלפי התובעת. לטענת מר כהן בתצהירו, הוא הניח, על סמך האמור בהצעת התובעת, כי איחוד הנמל מחייב את התובעת בהוצאות וכי הנתבעות מכסות הוצאות אלה באמצעות חיוב, על יסוד סעיף המסירה הישירה והמניה בהסכם ולא מעבר לכך. לטענתו, רק לאחר שנתיים של עבודה התגלה לנתבעות כי בנוסף לחיוב של התובעת בסעיף הנ"ל, הם חוייבו בגין אותו רכיב שוב תחת סעיף "פקודת מסירה" ולכן שילמו פעמיים עבור נושא המניה.

7.       עפ"י נספח ג' לתצהירו של מר כהן, ביום 5.12.02, נשלח מכתב מן הנתבעות לתובעת ובו מודיעות הנתבעות, כי לאחרונה התברר כי חוייבו בכפל בגין דמי מניה ומסירה ישירה וכן בחיובים, שאינם תואמים את ההסכם ולכן כל החשבונות נמצאים בבדיקה. ביום 10.12.02, ענתה גב' אורלי עוז, סמנכ"ל כספים של התובעת, לנתבעות כך:

" לאחר בדיקה ובעקבות תלונתכם נבדק חיובכם עבור דמי מניה ומסירה ישירה. התברר, כפי שהובהר לשמוליק מחברתכם כי חברת כספי חייבה אתכם שלא כדין בחיובי דמי מניה ומסירה ישירה ואף הסתירה חיוב זה בסעיף FIOS . חברת כספי הודתה בחיוב השגוי ואף הודיעה כי תוציא לחברתכם זיכוי בגינו. חברתנו נהגה כשורה ולא הוציאה כל חיוב כפול. לפיכך, נבקשכם שלא לעצור כל תשלום מחברתנו ולהמשיך בנוהג התשלומים...".

בהמשך, קיבלו הנתבעות עותק מכתב של איחוד הנמל מיום 24.12.02 אשר מוען לתובעת עם העתק לנתבעות. במכתב זה של מנכ"ל איחוד הנמל נכתב:

" לבקשתך הריני מאשר כי בתחילת התקשרותכם עם חברת גולד יבוא ושיווק בע"מ, ביקשת מאיתנו כי בפריקת מטען גבס במסירה ישירה, בנוסף לשירות המקובל, נספק גם שירות מסירה, השגחה ומתן תעודות ליווי. השירות הנ"ל סופק בחיוב של 1 מינימום למשמרת. חיוב זה נמוך משמעותית מהחיוב הרגיל. כדי לייעל את מערכת הנהלת החשבונות ולחסוך במשלוח חשבוניות בנפרד, ביקשת כי נוסיף חיוב זה בשורה נפרדת (1(m) weighing notes) בחשבוניות שהוגשו לסוכן האוניה בגין חיובנו הרגילים."

8.       לאחר קבלת המכתבים הנ"ל זומנה פגישה ביום 29.12.02 במשרד הנתבעות. מטעם התובעת השתתפו מר גרינפלד, מנהל סניף חיפה של התובעת ואדם נוסף, מר גרינברג. מטעם הנתבעות השתתפו החשב, מנכ"ל הנתבעות ומר כהן. ביום 31.12.02 הוצא סיכום של הפגישה ע"י חשב הנתבעות ולפיו הוסכם, שקיים חיוב כפול מתחילת העבודה ללא הצדקה ולכן הסכומים יוחזרו ע"י התובעת לנתבעות. לאחר מכן בוצע התחשיב ע"י החשב ונשלח מכתב מיום 19.2.03 המסכם את תוצאות הבדיקה (נספח ט' לתצהיר מר כהן). עפ"י תצהירו של מר כהן, ביום 28.2.03 נתקבל מכתבה של התובעת נושא תאריך 13.2.03 הדוחה את תביעת הנתבעות, למרות הסיכום, ולפיו:

" הוסבר לכם בישיבות שנערכו כי החיובים שביצעה כסלו הם בהתאם ועל בסיס הצעת המחיר שהועברה לידיכם בתאריך 11.12.00 ... כל טענתכם לחיובים כפולים במידה והם באמת קיימים, צריכים להיות מופנים לאותם גופים ולא אלינו".

עוד כותב יו"ר התובעת במכתב, כי אין בסיס לעיכוב התשלומים כנגדם ולכן מתבקשות הנתבעות להעביר מיידית את יתרת החובות.

9.       בשלב זה מן הראוי להביא במלואה את הצעת המחיר מדצמבר 2000, שהיא הבסיס להתקשרות שבין הצדדים, ובה נכתב:

" הנדון - הצעה לשחרור מסירות ישירות של גבס.

מסירה ישירה ומניה (טלי):

למשמרת א - 0.12 $ לטונה (מינימום - 120 $ למשמרת)

למשמרת ב - 0.14 $ לטונה (מינימום- 140$ למשמרת)

למשמרת ג'- 0.18 $ לטונה (מינימום - 180 $ למשמרת)