פסק-דין בתיק א 34437/05

1.       התובעת, ילידת 1962, נפגעה בתאונת דרכים ביום 17.5.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובעת פנתה לחדר מיון למחרת התאונה עם תלונות על כאבי עמוד שדרה צווארי ומותני. למעט רגישות במישוש, לא נמצא כל ממצא פתולוגי והתובעת שוחררה, בלא שאושפזה, עם המלצות לאנלגטיקה, 3 ימי מנוחה והמשך מעקב בקופ"ח.

          ב.      התובעת היתה באי כושר עד יום 23.5.03.

          ג.       ביום 24.9.04, למעלה משנה לאחר התאונה, פנתה התובעת שוב לחדר מיון בתלונות על כאבי גב המקרינים לרגליים.

                   התובעת לא אושפזה ושוחררה עם המלצות לאנלגטיקה, טיפול תרופתי, פיזיוטרפיה והמשך מעקב רפואי בקופ"ח.

          ד.      התובעת היתה באי כושר עד 29.10.04.

          ה.      בדיקת מיפוי עצמות מיום 13.6.04, העלתה "קליטת יתר קלה בעמוד שדרה גבי
D 12 ועמוד שדרה מותני S 1 , יכולים להיות כתוצאה מחבלה".

          ו.       ד"ר ישראלי אשר מונה כמומחה בתחום האורתופדיה היה בדיעה כי:

                   "... בבדיקתה נמצא תפקוד תקין של עמ"ש צווארי ומותני ללא עדות קלינית ואלקטרומיוגרפית לנזק עצבי בגפה השמאלית העליונה.

                   לאור קלות האירועים סביב התאונה והתחלואה הקצרה בסמוך לה, סביר שסבלה מתסמונת כאב זמנית השכיחה לאחר טלטלה של פלג הגוף העליון.

                   העדר צורך בפנייה לטיפול רפואי, במשך שנה לאחר תחלואה קצרה של כשבוע, שולל קשר בין האירוע נושא התביעה, לתלונותיה שהחלו כשנה לאחריו.

                   בהתאם לכך אני קובע בגין הפגיעה ב- 17.5.03:

1.       אובדן כושר עבודה מלא למשך שבוע, תקופת חופש המחלה שנפסקה לתובעת ע"י רופאיה המטפלים.

2.       מעבר לכך נכות אורתופדית זמנית לפי 37 (5) א' מותאם 10% זמנית ל- 3 חודשים. פרק הזמן הסביר עד התייצבות מצבה, לאחר טלטלה קלה של פלג הגוף העליון.

3.       מעבר לכך אין עדות לנכות אורתופדית צמיתה".