פסק-דין בתיק א 34163/97

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         משלח ידם של בעלי הדין בתובענה זו הוא עיסוק ביהלומים והפרשה העומדת ביסוד התביעה עניינה בשליחת יד ביהלומים של הנתבעים.

בכתב התביעה שבפני תובעים יצחק בן דוד (להלן: "בן דוד"), שבבעלותו מכרה יהלומים בג'וינה אשר בברזיל, ואחיו שלמה והפור (להלן: "והפור"), אזרח ישראלי שעיסוקו סחר ביהלומים, מן הנתבע, סוחר יהלומים אף הוא (להלן: "נחייסי"), לשלם להם סך של 586,263 ש"ח.

2.         גרסת בן דוד, בקליפת אגוז, הינה כדלקמן:

2.1       בשלהי שנת 1996 פנה נחייסי, יהלומן שמקום עסקו בסן דייגו בקליפורניה, לבן דוד וטען בפניו כי יניב טל (להלן: "יניב"), שעבד בשרותו כאיש מכירות זוטר, פרץ את הכספת במשרדיו של נחייסי וגנב את תכולת היהלומים המלוטשים שבה, שערכם נאמד ע"י נחייסי לסך של 500,000 דולר (להלן: "היהלומים המלוטשים").

2.2       נחייסי פנה למשטרת סן דייגו, אולם מאז לא ידע מרגוע ובמהלך שיחתו עם בן דוד ביקש נחייסי את עזרתו בהשגת מידע שיסייע לאיתורם של  היהלומים ויניב.

בתוך זמן קצר, תוך כדי הצלבת מידע, עלה בידי בן דוד להעריך כי יהלומים מלוטשים המוחזקים בקונסיגנציה בידו של יהלומן אחר המוכר לו מזה שנים בשם מאורו (להלן: "מאורו") זהים, לכאורה, ליהלומים המלוטשים שנטל יניב מנחייסי וכי נמסרו למאורו ע"י אביו של יניב (להלן: "שלמה") ואדם נוסף בשם דוד בורק (להלן: "בורק").

2.3       בן דוד טוען כי לעת ההיא גמלה בליבו ההחלטה לסייע בידי נחייסי להשיב את יהלומיו ללא כל תמורה, אך בכפוף לתנאים מסוימים שהתנה עם נחייסי ובכלל זה שהאחרון יפקיד בידיו ייפוי כוח המסמיכו לפעול מטעמו של נחייסי ביהלומים המלוטשים במטרה להשיבם לנחייסי בעין או את תמורתם.

כן דרש בן דוד, כי נחייסי יעדכן את רשויות החוק כי ייפה את כוחו של בן דוד. בנוסף, המליץ בן דוד בפני נחייסי כי זה יבטיח פרס בגובה של 20% מערך היהלומים המלוטשים אשר יוחזרו לידיו - למי שיסייע בהשבתם.

2.4       נחייסי נענה לכל דרישותיו של בן דוד וחתם על שורת מסמכים המאשרים את התחייבויותיו ומבטאים את הכרתו בעובדה שבן דוד פעל בעניין זה ביושר, בנאמנות ומתוך רצון לעזור ללא מטרות רווח בלי כל תמורה מצידו או כל צד שהוא.

2.5       בן דוד רתם לעזרתו את מאורו בתמורה לפרס שהבטיח נחייסי ונקט שורה של פעולות אשר נועדו לשכנע את נחייסי כי היהלומים המלוטשים אותרו וכי חלקם נמצא בידי מאורו בעוד שחלקם האחר מוחזק עדיין בידי יניב ובורק.

2.6       בן דוד אף סייע בהשגת פשרה בין נחייסי מזה ושלמה מזה, בגידרה, הוסכם כי כנגד העברת יהלומי גלם ע"י נחייסי לשלמה, יחזיר האחרון לנחייסי את היהלומים המלוטשים שנגנבו ע"י בנו יניב, וכי חילופי הסחורות נועד להתבצע בישראל.

בן דוד טוען, כי בשל חוסר אמון הדדי בין שלמה ונחייסי, הוא נדרש לפעולות תיווך נוספות שכרכו מתן בטחונות, מימון ביניים ותשלום הוצאות אירוח ושילוח בסכום כולל של 81,978 דולר; סכום זה כולל גם הוצאות שהייה של בן דוד בישראל בגין מה שהוגדר על ידי בן דוד כתלונת השווא של נחייסי נגד והפור.

3.         אשר לוהפור:

3.1       זה טען כי התבקש ע"י אחיו, בן דוד, ביום 10/1/97 לסייע בהעברת היהלומים המלוטשים לידיו הנאמנות של עו"ד ש. זבולוני וכי נקלע שלא בטובתו לספיחיה של פרשה שלא נטל בה כל חלק ובעקבות זאת הגיש נגדו נחייסי תלונות שווא למשטרת ישראל בדבר עבירות של גניבה ממעביד וסחיטה באיומים. לגרסת והפור, ביום 13/1/97 בוצעו בביתו ובמשרדו בבנין בורסת היהלומים חיפושים ע"י משטרת ישראל. יתר על כן, והפור תושאל ע"י הנהלת הבורסה לגבי חבילת היהלומים המלוטשים שעדיין הייתה בחזקתו.

3.2       לטענת והפור, לאחר ששב למשרדו חש ברע ואיבד את הכרתו. במהלך ביצוע פעולת החיפוש ע"י המשטרה נפרצה דלת משרדו והוא אושפז בבי"ח וכן שם נודע לו לראשונה על דבר הגשת התלונה נגדו למשטרה.

3.3       והפור טוען, כי נאלץ לשכור להגנתו עו"ד, נתן הודעה במשטרה וכי בעקבות אותו אירוע ובשל תלונת השווא של נחייסי, נגרם נזק כבד לשמו הטוב במשרדי הבורסה כאילו הוא עוסק בסחורות גנובות. תלונות אלו, האווירה העכורה שהשתררה בגינם ומצב בריאותו המדרדר, הביאו את והפור, לגרסתו, לסגור את עסקו וזאת לאחר כשנתיים וחצי מאז הגשת התלונה.

3.4       והפור תובע, איפוא, מנחייסי תשלום בסך של 310,000 ש"ח רובו ככולו (סך של 300,000 ש"ח) בגין כאב, סבל ועגמת נפש הכרוכים לגרסתו בהחמרת מצבו הבריאותי ופגיעה בשמו הטוב ובמוניטין של עסקו.

4.         אשר לטענות ההגנה של נחייסי: