פסק-דין בתיק א 34053/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים שהוגשו על-ידי הצדדים, וזאת בעקבות שני דיונים שהתקיימו במסגרת תביעה שטרית בגין שטר חוב מס' 898669 בסך של 50,000 ש"ח שמועד פירעונו ביום 29/10/03, אשר ניתן לתובעת על-ידי א.ש. צבעים לרכב בע"מ (להלן: " חברת א.ש."), כשהנתבעת ערבה לסכום השטר.

לפני הדיון בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר ניתנה רשות להתגונן בהסכמה, ועל-כן נוהל במועד זה קדם משפט במסגרת התביעה גופה, בו הוחלט כי יותר לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן, וכי בשלב זה לא ימונה מומחה מטעם בית המשפט לשם בחינת הטענה בדבר זיוף חתימת הנתבעת על גבי השטר.

בכתב ההגנה המתוקן שהוגש מטעם הנתבעת נטען כדלקמן:

1. הנתבעת היא אימו של יגאל שטיינר, שהינו אחד מבעלי המניות ומנהל בחברת א.ש. צבעים לרכב בע"מ. שטר החוב נמסר לתובעת במסגרת יחסי עבודתה עם חברת א.ש., כנספח להסכם עבודה מיום 24/11/95. שטר הביטחון ניתן לתובעת כשהוא נושא את שמה של חברת א.ש. בלבד ולא נושא את חתימת הנתבעת אשר לא חתמה עליו מעולם, ומכאן שחתימת הנתבעת על-גבי השטר זויפה.
2. לחילופין, הנתבעת הינה ערבה יחידה ומוגנת לפי חוק הערבות, תשכ"ז-1967 ולא קוימו הוראות פרק ב' לחוק זה בדבר חובת הגילוי לערב.
3. התובעת לא פירטה את מקור החוב בטרם הגשת השטר לביצוע בהוצל"פ, ואף הגישה אותו לביצוע לאחר שנעשו בו מספר תיקונים: הוסף תאריך עשיית השטר ותאריך הפירעון שונה בטיפקס. באשר לתאריך עשיית השטר, לא ייתכן שהתאריך המופיע על-גבי השטר הינו תאריך החתימה האמיתי, שכן במועד זה הן התובעת והן חברת א.ש. חדלו להתקיים. לגבי תאריך הפירעון - התיקון בטיפקס נעשה תוך חריגה מההרשאה שניתנה לתובעת על-ידי חברת א.ש., דבר אשר מהווה שינוי מהותי של השטר הגורם לבטלותו.
4. התובעת הינה חברה הנמצאת בכינוס נכסים ועל-כן אינה רשאית לפי חוק לפנות ללשכת ההוצל"פ בדרישות ותביעות אלא באמצעות כונס הנכסים או המפרק.
5. השטר שנמסר ב- 24/11/95 היה בר תוקף לכל היותר למשך 7 שנים מיום מסירתו, ולכן חלה התיישנות על עילת השטר שחלפו 10 שנים ממועד עריכתו.
6. בראשית שנת 1999 הפסיקה חברת א.ש. את פעילותה ונחתם הסכם בינה לבין התובעת לפיו לאחר ההתחשבנות הסופית בין הצדדים, לא יהיו לתובעת טענות ו/או תביעות כלשהן נגד חברת א.ש. ו/או מנהליה, יגאל ויונה שטיינר.

כל העובדות שפורטו בכתב ההגנה המתוקן לעיל אומתו בתצהירי עדותם הראשית של מר יגאל שטיינר וגב' ברכה שטיינר. כמו-כן, הוסיפו יגאל וברכה שטיינר במסגרת תצהיריהם עובדות נוספות כמפורט להלן:

1. הנתבעת הינה אישה מבוגרת אשר מזה שנים רבות אינה בקו הבריאות, ועל-כן לא הייתה מסכימה לחתום על השטר כערבה, ובנה, מר שטיינר, אף לא היה מתיר לה לחתום עליו.
   על-כך תעיד גם העובדה שבניגוד לשטר החוב הראשון שניתן לתובעת, בו הודפס שמה של ערבה אחרת בגוף ההסכם, שמה של הנתבעת הוסף לשטר נשוא התביעה בכתב יד.
2. התיקונים שביצעה התובעת על-גבי השטר אינם הגיוניים, שכן לכאורה תאריך הפירעון חל 4 ימים לפני מועד עריכת השטר. זאת ועוד, לא סביר כי מנהלי התובעת היו מקבלים לידיהם שטר עליו חתומה אישה החולה באלצהיימר.
3. חברת א.ש. שילמה את כל חובותיה לתובעת, כמפורט בתצהירו של מר שטיינר, בהתאם להסכם הפסקת העבודה משנת 1999 שהוזכר לעיל, ומשעשתה כן שטר הביטחון שניתן לכיסוי חובותיה של חברת א.ש. בטל ומבוטל.                  

מר נתנאל אשל, שהצהיר כי היננו מנהל התובעת, הגיש תצהיר מטעם התובעת, והצהיר כדלקמן:

1. ביום 24/11/95 נחתם הסכם התקשרות בין התובעת לבין חברת א.ש., כשעל-פי ס' 19 להסכם זה התחייבה חברת א.ש. להמציא לתובעת תוך 10 ימים ערבות אישית של הנתבעת בסך 50,000 ש"ח.
2. שמה של הנתבעת אף הודפס בתוכן החוזה, וזאת לאחר שחברת א.ש. העבירה את שמה של הנתבעת והסכמתה המפורשת למתן ערבות אישית לכל חובותיה של א.ש.
3. לאורך כל המו"מ שקדם לחתימה על חזוה ההתקשרות בין התובעת ובין חברת א.ש. הובהר והודגש נושא ערבות צד ג' לחובות א.ש.
4. הנתבעת היא זו שחתמה בחתימת ידה על שטר החוב נשוא התביעה בפני בנה.