פסק-דין בתיק א 3279/04

1.       ביום 28.3.04 ניתן פסק דין בתביעת התובע לתשלום תכוף בת.א. 30059/04 לתקופה מיום 1.12.03 ועד ליום 1.12.04. מאז נפגע התובע בתאונה ביום 23.9.01, לטענת הנתבעים, שולמו לו תשלומים תכופים המצטרפים לסכום כולל של 259,026 ש"ח, וכן קיבל קיצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי בסכום כולל של 66,125 ש"ח. עתה מבקש התובע כי יפסק לו תשלום תכוף נוסף החל מיום 1.12.04 בסכום של 20,000 ש"ח לחודש.

2.       הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם יש לדחותה משלא הוכח על ידי התובע טעם מיוחד לפסיקת תשלום תכוף מעבר לתקופה שמיום 1.12.04.

3.       משחלפו מאז התאונה יותר משנתיים, כדי שניתן יהא לפסוק לתובע תשלום תכוף יש לציין טעם מיוחד לכך.

את הטעם המיוחד, המצדיק לפסוק לתובע תשלום תכוף בתביעה זו, מוצאת אני במצבו הרפואי של התובע והמצוקה הכספית בה נתונים הוא ומשפחתו - שנטען כי היא תוצאה מהתאונה.

4.       אף כי גם בדיון בבקשה זו הועלתה על ידי הצדדים השאלה מה היתה הכנסתו של התובע עובר לתאונה, משמדובר בתשלום תכוף, ולנוכח גילו של התובע בעת הפגיעה, כאשר בגיל שכזה עדיין אין לצפות כי מיצה את כושר השתכרותו, נראה לי שלא לסטות מהקביעה בפסק הדין בת.א. 3059/04 בעניין זה. לכן, הנני קובעת כי הכנסתו החודשית של התובע עובר לתאונה היתה בגובה של 5,200 ש"ח.

5.       מומחי בית המשפט קבעו את נכות הצמיתה של התובע. עיקר הפגיעה ממנה סובל התובע כתוצאה מהתאונה היא ברגלו הימנית. המומחה בתחום האורטופדיה קבע כי לתובע 35% נכות בגין הפגיעה ברגלו. בנוסף לנכות האורטופדית נקבעו לתובע 10% נכות בתחום הפסיכיאטריה.

התביעה טענה כי מאז ניתנה חוות הדעת האורטופדית, חלה החמרה במצבו של התובע. כתימוכין לטענה הוגשו על ידי התביעה מסמכים רפואיים מהחודשים האחרונים שמהם, נטען על ידי התובע, ניתן ללמוד על ההחמרה.

6.       התובע טרם שב למעגל העבודה, אף כי טען כי ניגש למחלקת השיקום במל"ל. בפסק הדין בת.א. 3059/05 הוערך כי יידרשו לתובע כשישה חודשים עד אשר ייקלט בעובדה כלשהי. לא נראה כי התובע עשה מאמץ להשתלב בעבודה כלשהי.

אמנם, שבעבר עסק התובע בעבודה פיזית, שלנוכח נכותו ספק אם יוכל לשוב אליה, אך נכותו, כפי שכבר צויין אינה מצדיקה יציאה מוחלטת ממעגל העבודה.

7.       בתצהירו פירט התובע את פרטי ההוצאות הנדרשות לו ולמשפחתו. ההוצאות המפורטות - אף ללא ההוצאות שנטען שהתובע נזקק להן בשל הפגיעה בתאונה - עולות באופן ניכר על גובה הכנסת התובע, כפי שנקבע שהיתה עובר לתאונה. חלק מההוצאות שבגינן התבקש התשלום התכוף, בשלב זה, לא נראה לי מוצדק לפסוק - הכוונה, בין היתר, לתשלום עבור עזרת אחר.

8.       הנתבעים טענו כי כל הקבלות שצורפו לבקשה מתייחסות לתקופות שבגינן נפסקו לתובע תשלומים תכופים. אכן, יש ממש בטענה. הבקשה דנן הוגשה במהלך התקופה שבגינה נפסק תשלום תכוף, וממילא הקבלות שהוצגו מתייחסות לתקופה שקדמה לתקופה שעתה מבוקש שיפסק תשלום תכוף בגינה.

לקראת הדיון הוגשו על ידי התביעה מספר קבלות בגין הוצאות שהוצאו לאחר 1.12.04. הנתבעים טענו כי לא הוכח שהיתה הצדקה להוצאת ההוצאות. בין ההוצאות שהנתבעים טענו כי לא היתה הצדקה להוצאתם, מצינו הוצאה של 200 ש"ח עבור מכשיר לברך. אכן, לא נקבע על ידי מומחה בית המשפט שהתובע זקוק למכשיר שכזה, ואולם, בהתחשב בפגיעה ממנה סובל התובע וגובה הסכום המבוקש, יש להיענות לבקשתו לגבי פסיקת סכום זה.

9.       התובע עתר לפסיקת סכום של כתשעת אלפים ש"ח עבור נעליים אורטופדיות. לנוכח הנכות ממנה סובל התובע, בשלב זה, נראה לי להיענות לבקשה. בת.א. 3059/04 נכללה ההוצאה עבור נעליים במסגרת הסכום של 2,000 ש"ח שנפסק עבור נסיעות, טיפולים שונים, וכולל דמי הרשמה למועדון. לאור מכלול הנסיבות, סבורתני שבמסגרת התשלום התכוף, הנפסק לתובע בתיק זה, ראוי כי 4,000 ש"ח מתוך ההוצאה עבור נעליים תיכלל במסגרת של 2,000 ש"ח לחודש, הכולל גם תשלום עבור נסיעות וכו', ואילו היתרה בסך 5,000 ש"ח תיפסק בנפרד עבור נעליים.

10.   במסגרת הוצאות נסיעה הזכיר התובע הוצאה של 1,700 ש"ח עבור מנגנון לנכה שנאלץ להתקין ברכבו, על פי דרישות משרד הרישוי, את הסכום האמור, שהוצא על ידי התובע, לאחר שנפסק התשלום התכוף הקודם, ישיבו הנתבעים לתובע משנזקק להוציאו לנוכח נכותו, ובשל מצבו הכלכלי אין להעמיסו על כיסו.

11.   משעברו כשלוש וחצי שנים מאז התאונה, וכן בהעדר, של עובדות משמעותיות בעטיין ראוי לשנות האמור בפסק הדין בת.א. 3059/04, הרי שלמרות שהתובע טרם החל לעבוד, אין לפסוק תשלום תכוף בגובה מלוא הכנסתו של התובע עובר לתאונה.

12.   אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע תשלום תכוף לתקופה שמיום 1.12.03 ועד יום 1.12.04 בגובה של 5,000 ש"ח לחודש - כאשר מתוך סכום זה הסכום של 3,000 ש"ח הינו עבור הוצאות מחיה, והסכום של 2,000 ש"ח הינו עבור טיפולים רפואיים למיניהם, אביזרים רפואיים, הוצאות נסיעה וחלק מההוצאה עבור נעליים. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הסכום של 1,700 ש"ח עבור מנגנון לנכה וכן סכום של 5,000 ש"ח עבור נעליים. בסך הכל ישלמו הנתבעים לתובע תשלום תכוף בגובה של 66,700 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בגובה של 13% מהסכום שנפסק, כאשר לשכ"ט עו"ד יתווסף המע"מ כחוק.

ניתן היום כ"ה ב אדר ב, תשס"ה (5 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.