פסק-דין בתיק א 32749/05

1.        בפניי תביעה שעילתה ליקויי בנייה בדירה שבנתה הנתבעת ברח' האר"י בצפת ( להלן: "הדירה"). התובעים קנו את הדירה מהנתבעת על פי חוזה מכר מיום 29.11.1998. החזקה בדירה נמסרה לתובעים בחודש מאי 1999.

2.        התובעים טוענים כי בדירה נתגלו ליקויי בנייה רבים. לטענתם, הנתבעת ניסתה באמצעות עובדיה לתקנם אולם ללא הצלחה. מומחה מטעם התובעים, אינג' גיא יוסף, העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום של 64,700 ש"ח. התובעים טוענים כי בנוסף הם זכאים לפיצוי בגין הימים בהם יאלצו להעדר מן הדירה בעת ביצוע התיקונים. סכום התביעה הכולל הינו סך של 74,500 ש"ח.

3.        הנתבעת טוענת כי מייד לאחר מסירת החזקה בדירה פנה נציג הנתבעת, מר חיים הרשקוביץ ( להלן: "הרשקוביץ"), לדיירים כולם והתובעים בתוכם, והודיעם כי לצורך ביצוע תיקוני הבדק ותיקון כל ליקוי אם יתגלה, חתמה הנתבעת על הסכם עם חברה קבלנית ידועה בצפת ובאזור הצפון כולו בשם יפתח הגליל בע"מ, בניהולו של אדם בשם אליעזר מוטעי ( להלן: "מוטעי"), ולפי הסכם זה יוכלו רוכשי הדירות לבקש תיקון ליקויים בדירות מאותו מוטעי. הנתבעת טוענת כי התובעים לא פנו אל מוטעי בבקשה לתיקון ליקויים, ומכל מקום, אם היו פניות כאלה, שלא נענו או שהטיפול בהן היה כושל, שומה היה עליהם לפנות לנתבעת עצמה ולנציגה הרשקוביץ כדי להביא את הדבר לידיעתה. משלא נעשה כן על ידם, אף לא פעם אחת, התובעים אינם רשאים להסתמך על אי ההתאמה, ודין תביעתם להידחות.

4.        ביום 10/07/2005 מינתה כב' השופטת ריבה ניב כמומחה מטעם בית המשפט את המהנדס אריה צימרמן, אשר ביקר בדירה וביום 15/11/2005 הגיש חוות דעת ובה פירט את ממצאיו. על-פי חוות הדעת, נמצאו בדירה ליקויי בנייה שעלות תיקונם לתובעת הינה סך של 14,696 ש"ח. במקרה של תיקון בידי התובעים, יש להוסיף סך של 4,500 ש"ח. התיקונים צפויים להמשך 4 ימי עבודה. 

דיון

5.        השאלה המרכזית המתעוררת בתיק זה, היא האם הודיעו התובעים לנתבעת על אי ההתאמה שנתגלתה בדירתם, כמתחייב מהוראת ס' 4א' לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 ( להלן: "חוק המכר דירות"), שכותרתו "הודעה על  אי-התאמה". סעיף זה קובע כי:

"(א) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי-התאמה -

            (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד;

           (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה".

6.        על טעמיה של החובה להודיע לקבלן על אי התאמה בדירה עמד בית המשפט העליון:

"תנייה בחוזה מכר, ולפיה לא יהא מוכר אחראי לליקוי או לאי-התאמה במימכר אלא אם תימסר לו - בתוך זמן שנקצב מראש - הודעה מוקדמת על הליקוי או על אי-ההתאמה, תנייה שכיחה היא בהסכמי מכר, והצדקותיה בצידה.... מכל אלה נדע, כי הטלתה של חובת הודעה מוקדמת כתנאי מוקדם להסתמכות על אי-התאמתו של מימכר - חובה ראויה היא; משרתת היא מטרות של יעילות, של בטיחות ושל צדק בין הצדדים, ואף יש בה כדי למנוע התדיינויות סרק. לא ייפלא אפוא כי מדינות שמעבר-לים ראו לנכון לחקוק הוראות ייחודיות דומות לעניין אחריותם של מוכרי דירות, בהן הוטל על הקונה נטל של הודעה מוקדמת למוכר..." (עא 99 / 2299 אברהם שפייר ו-82 אחרים נ' חברת דיור לעולה בע"מ [פדאור (לא פורסם) 01 (1) 519], עמוד 6-7).

7.        התובע 1 ( להלן: "התובע") טען בתצהירו כי לאחר שהנתבעת שלחה עובדים מטעמה אשר ניסו לתקן את הליקויים ונכשלו, הוא פנה באופן אישי מספר פעמים לנציגים של הנתבעת, אולם דבר לא עזר והליקויים נותרו בעינם (סעיף 4 לתצהירו). דא עקא, בחקירתו הנגדית, הודה התובע  כי האדם היחיד אליו פנה בענין הליקויים היה מוטעי. לעומת זאת, אל הרשקוביץ פנה התובע פעם אחת בלבד, בשנה הראשונה למגוריו בדירה, בשל בעיה כלשהי בהספק החשמל, ומאז ועד יום הגשת התביעה הוא לא פנה אליו בשנית:

"ש: מר הרשקוביץ אומר שלא דיברת איתו אפילו פעם אחת?

ת: לא נכון, לא נכון גם שאישרתי עובדה זו בשיחה עם הרשקוביץ לאחר הגשת התביעה. בשנה הראשונה פניתי אליו פעם ראשונה, היתה בעיה של הספק חשמל שלא היה מספיק, נאלצנו לחיות בלי תנורים בחורף וקור, ביקשתי שיעשה משהו בנידון, התייחס בזלזול מוחלט ולא הקשיב לטענה שלי.

ש: בעניין הליקויים של התביעה, פנית אליו פעם, אני אומר שמעולם לא פנית אליו?

ת: פניתי אל הקבלן שהוא שלח, אליעזר מוטעי ולהרשקוביץ לא רציתי לפנות כבר אחרי הפעם הראשונה שפניתי אליו בעניין החשמל ואיך שהוא התייחס אליי"(עמ' 13-14 שורות 28, 7-1 לפרוטוקול).

...

"ש: גם להרשקוביץ' שהיה שם 5 שנים, לא פנית?

ת: היה בשנה הראשונה ופנינו כמה פעמים, למוטעי. פניתי להרשקוביץ' פעם אחת בעניין החשמל ולאחר מכן  לא."(עמ' 15 שורות 15-17 לפרוטוקול).