פסק-דין בתיק א 32218/05

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 892,418 ש"ח, שעילתה הסכם מכר שנחתם ביום 22.6.2000 ( להלן: "הסכם המכר") בין הנתבעת 1, טיולי מ.ט.ס בע"מ ( להלן: "מטס") לבין הנתבעת 4 ( להלן: "מור כהן"). על פי הסכם המכר, מכרה מור כהן למטס זכויות בנכס מקרקעין מסחרי בקומה ב' בבנין ברח' קלאוזנר 10, במועצה האזורית גזר ( להלן: "הנכס"). מטס מימנה את הרכישה, בין השאר, באמצעות הלוואה בסך 1,000,000 ש"ח שנטלה מהתובע, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ( להלן: "בנק מרכנתיל"),  לפי הסכם הלוואה מיום 7.7.2000.

2.         בנק מרכנתיל התנה את הסכמתו להעמיד את ההלוואה למטס, בכך שמור כהן, מוכרת הנכס, תחתום על כתב התחייבות לטובתו. מור כהן נעתרה לדרישה זו וביום 11.7.2000 היא חתמה על התחייבות כלפי בנק מרכנתיל ( להלן: "כתב ההתחייבות"). בס' 10 לכתב ההתחייבות התחייבה מור כהן:

" אם לא נמלא בדייקנות אחר התחייבותנו זו על כל סעיפיה, מכל סיבה שהיא, נשלם לכם מיד עם דרישתכם הראשונה בכתב את סכום ההלואות הנ"ל על כל המרכיבים."

3.         לימים הגישה מטס תביעה נגד מור כהן (ת.א. 29701/03), בגדרה עתרה לביטול הסכם המכר, להשבת מה ששילמה למור כהן על פיו וכן לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם המכר ( להלן: "התביעה הראשונה"). מור כהן הגישה תביעה שכנגד לאכיפת הסכם המכר. ביום 21.11.2004 קיבל בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא י' שבח) את התביעה העיקרית ודחה את התביעה שכנגד. בית המשפט קבע כי מטס ביטלה כדין את הסכם המכר מחמת הפרתו בידי מור כהן, וכי על זו האחרונה להשיב למטס את כל הכספים שקיבלה ממנה על חשבון הסכם המכר, סך של 1,170,000 ש"ח, וכן לפצותה בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר.

4.         בנק מרכנתיל נמנה תחילה על הנתבעים בתביעה הראשונה, אלא שבדיון שנערך ביום 4.11.2003 הודיע בא כוחו דאז של בנק מרכנתיל, עו"ד איתן אדר,  שייצג בתביעה הראשונה גם את מור כהן: "מציע שהבנקים יצאו מהתמונה אנחנו לא נבוא בטענות על כך שלא צורפנו להליך. אם בבוא הזמן תקום עילה נגד הבנקים שנצורף אז או שיגישו נגדנו תביעה נפרדת." על יסוד הצהרה זו, נמחקה התביעה נגד בנק מרכנתיל ונקבע כי התביעה תתברר רק בין מטס לבין מור כהן.

5.         בנק מרכנתיל טוען בתביעה הנוכחית כי מור כהן הפרה את התחייבותה הבלתי חוזרת כלפיו ובעקבות פסק הדין בתביעה הראשונה היא החזירה את הכספים שקיבלה מבנק מרכנתיל לידיה של מטס, מבלי שטרחה לעדכן את בנק מרכנתיל על כך. מטס מצידה לא פרעה את חוב ההלוואה כלפי בנק מרכנתיל. זה האחרון העמיד לפרעון מיידי את יתרת חוב ההלוואה והגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת החוב, היא התביעה שבפניי. התביעה כוונה הן כלפי מטס ושני לווים נוספים (הנתבעים 2 ו-3), שלא פרעו את הלוואת המשכנתא, והן כלפי מור כהן, שלא העבירה לבנק מרכנתיל את הסכום אותו חוייבה להשיב למטס. ביום 29.11.2005 ניתן פסק דין כמבוקש נגד מטס והנתבעים 2 ו-3, במסגרת הסדר פשרה בינם לבין בנק מרכנתיל. התביעה נגד מור כהן נותרה על כנה.

6.         מור כהן הגישה בקשה למתן רשות להתגונן בגדרה העלתה מספר טענות הגנה. בהחלטתי מיום 7.2.2006 קבעתי כי תינתן למור כהן רשות להגן בטענות הבאות:

(א)        הטענה לפיה בנק מרכנתיל מושתק מהעלאת טענות כלפי מור כהן, בשים לב להצהרת בא כוחו של בנק מרכנתיל בתביעה הראשונה, עו"ד אדר, לפיה לבנק מרכנתיל אין כל ענין בהליך שהתנהל בין מטס לבין מור כהן. הצהרה ברוח זו נרשמה בפרוטוקול, והיתה עלולה ליצור את הרושם אצל מור כהן כאילו בנק מרכנתיל מסכים כי כספי התמורה יושבו לידיה של מטס, ולא לידיו שלו. ציינתי באותה החלטה כי בתביעה הראשונה עמדה על הפרק תביעת השבה של מטס כלפי מור כהן, ואך טבעי היה לצפות כי בנק מרכנתיל לא ימהר להסתלק מן ההליך, שעשוי להשליך גם על זכויותיו, אלא יזכיר לכל בעלי הדין כי גם אם תוכתר תביעת ההשבה בהצלחה, אין מקום להעביר את הכסף לידי מטס אלא יש להחזירו לידי בנק מרכנתיל. כל זאת, הגם שאני מביא בחשבון את העובדה שבנק מרכנתיל סבר, ובצדק, שאין כל בסיס לתביעתה של מטס נגדו. מכל מקום, מור כהן טענה כי שינתה את מצבה לרעה על יסוד מצגים אלה של בנק מרכנתיל, ולכן ניתנה לה רשות להגן בטענה זו.

(ב)        הטענה לפיה קיים מעשה בית דין החוסם את תביעתו הנוכחית של בנק מרכנתיל, בשים לב לעובדה שבנק מרכנתיל היה צד לתביעה הראשונה אך בחר להוציא עצמו מגדרה.

(ג)         הטענה לפיה לאחר מתן פסק הדין בתביעה הראשונה פנה אל מור כהן עו"ד אדר, שייצג כאמור גם אותה וגם את בנק מרכנתיל, והורה לה להעביר את סכום ההשבה לידי מטס. מכאן שבנק מרכנתיל מנוע מלתבוע ממור כהן סכום כסף אשר בא כוחו הוא שהורה לה לשלמו למטס. ציינתי באותה החלטה כי ראוי לשמוע את גירסתו של עו"ד אדר בענין זה.

7.         לא ניתנה למור כהן רשות להגן בטענות הבאות:

(א)        הטענה לפיה התביעה נגדה נעדרת עילה, משום שביטול חוזה המכר ביטל כביכול גם את כתב ההתחייבות.

(ב)        הטענה לפיה כתב ההתחייבות אינו יוצר עילת תביעה כלפיה, משום שהוא נוסח באופן מעורפל ובלתי ברור.

(ג)         הטענה לפיה מור כהן ביצעה כביכול את פסק הדין והשיבה את כספי המכר לידי מטס. ציינתי כי אכן, בית המשפט חייב בתביעה הראשונה את מור כהן להשיב את הכספים לידי מטס, אך שומה היה על מור כהן להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט לכך שבכל מקרה, גם אם בית המשפט יורה על השבה, ההשבה צריכה להעשות לידיו של בנק מרכנתיל ולא לידיה של מטס, בשים לב לכך שבנק מרכנתיל, ולא מטס, הוא שהעביר למור כהן את כספי התמורה על חשבון הסכם המכר. פסק הדין המחייב את מור כהן לשלם כספים למטס, אינו פוטר איפוא את מור כהן מהתחייבותה כלפי בנק מרכנתיל על פי כתב ההתחייבות. דחיתי גם את הטענה לפיה מור כהן נדרשת לבצע תשלום כפול, פעם אחת לידי מטס, בהתאם לפסק הדין בתביעה הראשונה, ופעם נוספת לתובע, במסגרת התביעה הנוכחית. ציינתי כי טיעון זה, היוצר את הרושם כאילו מור כהן כבר שילמה למטס את מלוא הסכום אותו חוייבה לשלם, נגוע בחוסר דיוק, שכן מור כהן הודתה במכתב מיום 5.2.2006 שטרם השיבה לידי מטס סכום של 369,002 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר את תשלומו היא מתנה בהשבת הנכס לידיה כאשר הוא נקי מזכויות צד שלישי.

מצאתי לנכון להתעכב על הטענות שבגינן לא ניתנה רשות להגן, משום שמור כהן בסיכומיה חוזרת ומעלה מקצת מטענות אלה, למרות שלא ניתנה בגינן רשות להגן.

דיון

8.         אין חולק כי הנכס נבנה על ידי מור כהן באמצעות ליווי פיננסי שקיבלה מבנק הפועלים בע"מ ( להלן: "בנק הפועלים"), ולכן כל ההוצאות וההכנסות בפרוייקט נכנסו ויצאו מחשבון הליווי, ולא היו בשליטה מלאה של מור כהן. מטס היתה זכאית לקבל ערבות חוק מכר בגין רכישת הנכס, כבטוחה לכספים ששילמה למור כהן. הואיל והליווי הפיננסי נעשה בידי בנק הפועלים, הוא זה שהעמיד לרשותה של מטס את ערבות חוק המכר בסך של 1,000,000 ש"ח. על כן, בעת שבנק מרכנתיל העמיד לטובת מטס את ההלוואה הדרושה לביצוע עסקת המכר, הוא התנה זאת בקבלת התחייבות בלתי חוזרת מאת בנק הפועלים, לפיה זה האחרון ישלם את כספי הערבות הבנקאית לידיו של בנק מרכנתיל, אם יוותר חוב של מטס כלפי בנק מרכנתיל. מכאן שבנק מרכנתיל אחז בידיו שלוש בטוחות בגין ההלוואה שהעניק למטס: התחייבות אישית של הלווים, קרי, מטס והנתבעים 2 ו-3, כתב התחייבות של מור כהן (המהווה את הבסיס לתביעה הנוכחית) והתחייבות של בנק הפועלים.

9.         לאחר שניתן פסק הדין בתביעה הראשונה, הנחה עו"ד אדר, בא כוחה דאז של מור כהן, את מרשתו, לחתום על הסכמתה למכתב דרישה מאת מטס, המכוון כלפי בנק הפועלים, והמורה לו להעביר את כספי הערבות הבנקאית לידיה של מטס (נספח ו' לתצהירו של משה כהן, מנהלה של מור כהן). מור כהן חתמה על המכתב ביום 27.12.2004. בנק הפועלים פעל בהתאם למכתב הדרישה של מטס ומור כהן, ומסיבה שלא נתחוורה בהליך הנוכחי (בנק הפועלים אינו צד בהליך זה ועמדתו לא נשמעה), העביר את כספי הערבות לידיה של מטס ביום 30.12.2004, תוך שהוא מתעלם מהתחייבותו הנוגדת כלפי בנק מרכנתיל להעביר את הכספים לידיו של זה האחרון במידה ויהיה חוב בלתי מסולק של הלוואת המשכנתא. בסמוך לאחר מכן גילה בנק הפועלים את התקלה שנפלה אצלו, וביום 24.1.2005 הוא שלח מכתב דרישה המכוון אל מטס, ובו נדרשה להשיב את כספי הערבות לידיו, עד להצגת אישור בכתב מאת בנק מרכנתיל, בדבר סילוק החוב כלפיו (נספח ז' לתצהירו של משה כהן). ככל הנראה, מטס לא החזירה את הכסף לבנק הפועלים.