פסק-דין בתיק א 3219/04

1.  תביעה כספית בסך 85,556 ש"ח, שעניינה ליקויי בניה בדירת "דופלקס" שבנתה הנתבעת 1 עבור התובע, ברח' אהרון מסקין 15/6 באר שבע (להלן "הדירה", "התובע" ו"הנתבעת"
 בהתאמה).

2. עפ"י ההסכם שבין הצדדים, נבנתה קומתה הראשונה של הדירה במלואה על ידי הנתבעת ואילו הקומה השניה נבנתה כמעטפת בלבד, היינו בגימור חיצוני וללא עבודות גמר פנים, אותן ביצע התובע בעצמו, שלא באמצעות הנתבעת.

3. נתבעת נוספת בתביעה זו, שנתבעה אך לעניין סעיף נזק הנוגע לריצוף, הינה נתבעת 2, ממנה רכש התובע את הריצוף באופן פרטי, ריצוף לגביו נטען כי הוא פגום. כנגד נתבעת זו נדחתה התביעה בהסכמה, קודם שסיכמו הצדדים טענותיהם.

4. לכתב תביעתו של התובע, צורפה חוות דעת הנדסית המסתכמת בסך של 53,960 ש"ח, וכן הסכם המכר שבין הצדדים מיום 17.4.96. יתרת הסכום הנתבע נוגעת לפינוי צפוי של הדירה, והוצאות נוספות שאינן נכללות בדו"ח מטעמו, אותם נטען כי  התובע הוציא עקב דחיפותם. לא צורפו לענין זה אסמכתאות כלשהן.

תמצית הליקויים הנתבעים הינם בעיית רטיבות, ריצוף פגום, סטיות במידות, וליקויים שונים נוספים, וכן סך של 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש. 

5. בכתב הגנתה טענה הנתבעת להתיישנות, באשר הוגשה התביעה למעלה משבע שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה. בשלב מאוחר יותר נטשה את טענתה ולא חזרה עליה עוד.  לגופו של עניין מכחישה הנתבעת את הליקויים הנטענים וטוענת לכך כי אינה אחראית להם, בין היתר מחמת העובדה כי מקורם בעבודות שבוצעו על ידי התובע עצמו.

6. במסגרת ההליכים שנתקיימו בתיק זה קודם שהועבר לטיפולי, מינתה עמיתתי כב' השופטת נצר, מומחית מטעם בית המשפט, אשר הגישה את חוות דעתה ובהתאם לה בוצעו על ידי הנתבעת, בהסכמה בין הצדדים, תיקונים בדירה. לאחר ביצוע התיקונים הוגשה על ידי המומחית חוות דעת משלימה, אשר בה קבעה היא את אומדן ביצוע התיקונים שלא תוקנו בסך של 9,550 ש"ח בתוספת מע"מ, וכן מסרה תשובותיה לשאלות הבהרה אשר הופנו אליה. לעניין נושא חדירת הרטיבות אל מתחת שכבת האיטום, קבעה המומחית מספר אפשרויות, אחת באחריות הנתבעת (הנוגעת ליריעות האיטום) ואחת באחריות התובע (הנובעת מעבודות הריצוף שביצע) עם זאת ובהעדר נתונים, לא יכולה היתה לקבוע בוודאות, מי מהצדדים אחראי לחוסר יעילות האיטום, הקיים במרפסת הגג הפתוחה. יצויין כי בפועל, לא בוצע פירוק המרצפות כנדרש על ידי המומחית, ובין הצדדים נפלה מחלוקת מי אחראי למחדל: האם הנתבעת שעמדה על קבלת אחריות התובע להבדלי גוונים במרצפות שיפורקו כתנאי לביצוע הבדיקה, או שמא על התובע שסירב לפניה כאמור ועמד על ביצוע הפירוק ללא כל התחייבות מצידו.

מכל מקום, הצדדים הסכימו כי קביעת המומחית תחייב אותם, הן לעניין האיטום והן לעניין תיקון הליקויים שביצעה הנתבעת, ולאחר מכן, יטענו הצדדים לעניין הפיצוי המגיע בגין עגמת הנפש ועלויות המשפט. כך אכן עשו ובעקבות טיעוניהם, ניתן פסק דין זה.

7. להלן פירוט ראשי הנזק השונים והכרעתי בגינם:

א. הלקויים שלא תוקנו, ו/או כאלה שלא מומלץ לתקנם:

בהתאם לחוות דעתה המקורית של המומחית מיום 11.3.05 וחוות דעתה המשלימה של המומחית מיום 8.8.06, סך הליקויים שלא תוקנו עומד על 9,550 ש"ח +מע"מ וסך התיקונים שלא מומלץ לתקנם עומד על 4,300 ש"ח. סכומים אלה אינם שנויים למעשה במחלוקת ועל הנתבעים לשלמם. בעניין זה צודק ב"כ הנתבעת כי אין להוסיף מע"מ על תיקונים שלא מומלץ לתקנם.

ב. חיפוי במרפסת (ס'  9.3 לחוו"ד מקורית):

נוכח הערתה של המומחית כי עבודה זו בוצעה על ידי התובע, דורש הוא אמדן חומרים ועבודה על סך 2,000 ש"ח. אין בידי לקבל ראש נזק זה, הן בשל העובדה כי הפגם לא הוזכר בכתב התביעה (ובחוות דעת ההנדסית מטעם התובע מוזכר בעקיפין וללא נקיבת הסכום), והן באשר לעובדה, כי קביעת המומחית בנושא זה חורגת מהאמור בכתבי הטענות, בניגוד להחלטת המינוי, אשר הגבילה את הממצאים בהתאם כתב התביעה ונספחיו. יתרה מכך, קביעת המומחית לא מצאה ליקוי במעקה המחייב ציפוי קרמי, אלא לכל היותר יש צורך בטיוח כאמור בחוו"ד מומחה התובע. ולבסוף, לא הובאה בפני ראיה לסכום הנטען. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לפסוק בגין ראש נזק זה.

ג. סטיית מידות (ס' 1.1 לחוו"ד מקורית):

מומחית ביהמ"ש קבעה כי המדובר בטעות בבניית מחיצה במקום שאינו נכון, היינו "העברת שטח" מהאמבטיה לחדר השירותים הצמוד לחדר השינה. לא נגרמה ירידת ערך לדירה ולא נדרש שינוי במצב הקיים. הבעיה אינה הנדסית ומשאירה את נושא הפיצוי של הדיירים בשל אי ההתאמה בין המובטח לקיים לביהמ"ש.

בעניין זה טוען ב"כ התובע לפיצוי בסך 5,000 ש"ח. לא ברור לי על רקע איזה חישוב נתבע הסכום האמור, שאינו נובע מחוות דעת המומחה מטעם התובע וכן לא מטעם מומחית ביהמ"ש. אדרבא, נוכח המפורט בחוות דעת מומחית ביהמ"ש, נראה שהפיצוי, אם בכלל

יש לקובעו, יהיה סמלי בלבד וישקף אך את אי ההתאמה בין המובטח לבין הקיים, בלא שקיימת איזה ירידת ערך שהיא, או שינוי נדרש, ובהתחשב בעובדה כי השטח החסר לא הופחת משטח הדירה בכללותה. על כן, הנני קובע את פיצוי התובע בגין סעיף זה בסך של 500 ש"ח בלבד.

ד. ביצוע הבדיקה במרפסת - (סעיף 3.6 לחוות הדעת המקורית):