פסק-דין בתיק א 31952/03

1.       עיקריה של התביעה שלפניי נעוצים בתביעת שיבוב בסך 500,634 ש"ח שהגיש התובע, לחייב את הנתבעות בסכומי הגמלאות ששילם ומשלם לנפגע-מבוטח, מר דרגומיר האורל, פועל מרומניה שנפגע במהלך עבודתו כפועל בניין אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנפגע").

2.       התאונה תוארה כך שביום 16.05.96 בעת שעבד אצל נתבעת 1, נדרש הנפגע לנקות מכונת ערבול של חומר לייצור מרצפות. המכונה הייתה במצב חשמלי מנותק והנפגע הכניס את ידו כדי לנקותה. בעת שיידו הייתה בתוך המכונה היא הופעלה והוא נפצע.

3.       הנפגע הובא ארצה ע"י חברת א.צ.ל. שירותי כוח אדם ובנייה. נתבעת 1 פנתה ל-א.צ.ל. וביקשה לקבל את שירותיו של הנפגע ואף נחתם הסכם בעניין זה. עפ"י ההסכם נתבעת 1 שילמה לחברת א.צ.ל בגין העסקת הנפגע, ואילו חברת א.צ.ל שילמה את שכר העבודה של הנפגע, את כל תשלומי החובה שחלים על העובד והמעסיק וכן תשלומים לרשויות המס.

4.       יש לציין כי הנפגע עצמו הגיש תביעתו נגד נתבעת 1 (ת.א. 2754/98 בבית המשפט השלום ברמלה) לאחר הגשת כתבי הטענות הראשונים ובטרם בירור הראיות, הגיעו הצדדים להסדר פשרה לפיו שולם לנפגע סכום של 59,000 ש"ח וכפי המצוין בסעיף 1 להסכם (שצורף לסיכומי התשובה של התובע)-  "... וזאת מעבר לתשלומי המ.ל.ל " . הסדר הפשרה כאמור קיבל תוקף של פסק דין. יש להדגיש כי התובע בתיק דנן לא היה צד כלל להסכם הפשרה שנחתם, לא קיבל הודעת צד ג' ולא השמיע את עמדתו כלל.

5.       בבית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 18.4.07 (בע"א 1346/07 על ידי כב' השופטת ה. גרסטל) נקבע כי פסק הדין שניתן ביום 4.1.07 בתיק זה יבוטל כאשר הצדדים יטענו את טענותיהם ולאחר מתן פסק הדין המשלים יהיו רשאים לערער כדין. ביום 12.7.07 הופיעו לפניי הצדדים וטענו את טיעוניהם.

6.       כפי הודעת הערעור שהוגשה על ידי הנתבעים, עיקר החסר בפסק הדין הקודם הנו לעניין שיעור הנזק ועל כן אני חוזר על האמור לעניין האחריות וחלוקתה וכן העדר האשם התורם המיוחס לנפגע, ומותיר את קביעותיי אלה, כך שבמלוא האחריות תשא הנתבעת 1 כצד שלישי שאינו המעביד של הנפגע  וכפי שפורט בפסק הדין מיום 4.1.07. 

7.       העידו בפניי מר דרגומיר האורל- הנפגע לו משולמים גמלאות המל"ל, הן לעניין האחריות והן לעניין הנזק. בנוסף העידו: ד"ר עליזה ברזיס - כלכלנית מומחית לעניין השוק האירופאי המשותף מטעם התובע וכן ד"ר רמי יוסף- ד"ר למימון ואקטואריה, מומחה מטעם הנתבעת אשר הגיש חוות דעת עליה נחקר לעניין אובדן ההשתכרות של הנפגע.

8.       הפלוגתאות המצריכות הכרעה :

א.      היקף תביעת השיבוב.

ב.      שיעור הנכות הרפואית והתפקודית.

ג.        גיל הפרישה של הנפגע.

ד.      בסיס השכר.

ה.      שיעור הנזק (אובדן שכר לעבר ולעתיד, הוצאות, פיצוי לא ממוני).

היקף תביעת השיבוב:

9.       הצדדים חלוקים באשר לשאלה האם יש לנכות מתוך כלל הפיצויים, במידה וייפסקו, 25% ולמעשה לזכות את התובע בשיעור של 75% בלבד מכלל הפיצויים לחובת הנתבעת.

10.   בראשית סיכומיה טוענת הנתבעת כי בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב ) התשנ"ה 1995 (להלן: "החוק") היא זכאית לשלם למל"ל במסגרת אחריותה כמזיקה בלבד על פי העיקרון בדיני הנזיקין לפיו המזיק לא יחוב מעבר לנזק אותו גרם. הנתבעת ציינה כי הנפגע קיבל ממנה פיצוי בשיעור 25% מסך נזקיו כפי שהוערכו על ידיה, וממילא התובע אינו זכאי לסכום העולה על 75% מנזקי הנפגע .

11.   לשון סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1955 קובע :

" היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ב 1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששילמו או שהיו עתידים לשלמה..."

12.   על פי הסעיף רשאי התובע לחזור אל הנתבעת במלוא התשלומים אותם שילם ובלבד שהנתבעת לא תשלם מעבר לנזק. הגם כי הסעיף מורה על תשלום לטובת התובע ללא סייג הרי כי טוענת הנתבעת כי יש לקרוא אותו יחד עם סעיף 330  לחוק.