פסק-דין בתיק א 31637/07

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 9,240 ש"ח. 

התובעת, חברת דרונט בע"מ, עוסקת בין היתר בפיתוח אתרי אינטרנט. לטענתה, בחודש מאי לשנת 2005 התקשרה עם הנתבעת, חברת מדרה ליוינג סטייל בע"מ, עבור בניית אתר לצורכי עיסקה. הסכום אשר סוכם בין הצדדים עבור בניית האתר, התקנתו ואחזקתו הועמד על 2,440$ ארה"ב + מע"מ. סכום זה הינו לאחר שניתנו לנתבעת הנחות רבות עקב הסכמתה לקבל שירותי תחזוקה מהתובעת למשך תקופה של שנתיים.

הנתבעת אישרה את הצעת העבודה דנן אשר בעקבותיה עובדי התובעת החלו בעבודה רבה לשם פיתוח האתר ותכנונו, אולם, עם הזמן גילתה התובעת כי הנתבעת מתנערת מן ההסכם האמור ואיננה מתכוונת לשלם לתובעת בגין עבודתה. משכך, וכאשר לשיטתה של התובעת לא נפל כל פגם בכריתת ההסכם, זכאית היא לפיצוי מוסכם בסך 25% מסכום העסקה והתחזוקה למשך שנתיים שנמנעו ממנה בגובה סכום התביעה.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעות מכל וכל, לטענתה במהלך מפגש מטעם מכון הייצוא הוצא לכל הנוכחים בניית אתר ב - 1,500$. כמו כן, הוצע להקים אתר מאגד לכל היצרנים אשר עבור ההשתתפות בו שילמה הנתבעת על חשבון סך של 760 ש"ח.

עם הזמן, ולאחר תכתובת ענפה בין הצדדים לעניין עיצובו של האתר הופתעה הנתבעת לגלות כי כל הכנסת תוכן לתוך האתר צריך להיות מבוצע על ידי הנתבעת ולא התובעת. לשיטתה של הנתבעת, מהות העסקה בין הצדדים הינה כי התובעת תהיה זו שתטפל באתר ולא הנתבעת. משכך, בוטלה העסקה. לעניין הדרישה לתשלום דמי ביטול אשר התגלגלה לפתחו של בית המשפט הרי שהתובעת לא דרשה זאת אלא לאחר שהנתבעת ביקשה את החזר הסך של 760 ש"ח אותו שילמה כמקדמה עבור השתתפות באתר המאגד אשר בסופו של דבר התייחד למוצרי אומנות ויודאיקה בעוד הנתבעת עוסקת בעיצוב רהיטים, משכך, לא היה לה כל מקום באתר מסוג זה.

דיון

בתאריך ה - 04/09/07 התקיים בפני דיון בבקשת הרשות להתגונן. הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לתת לביהמ"ש להשתמש בסמכותו ע"פ תקנה 212 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, ולקיים דיון בתביעה גופה כבר בשלב זה. כמו כן, בחרו הצדדים להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד והגשת סיכומים.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.

יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה (פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 3,600 ש"ח (כולל מע"מ). בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת  את מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של 540 ש"ח   + מע"מ  בעבור שכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום

ניתן היום, כ"ו בכסלו, תשס"ח (6 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.

קלדנית:  שלומית נחום-שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: