פסק-דין בתיק א 31603/05

בפני תביעה לתשלום סך של 150,000 ש"ח פיצוי מוסכם עקב הפרה יסודית של חוזה למכירת בית מגורים.

העובדות הרלוואנטיות

1.         התובעים הם בני זוג אשר התקשרו עם הנתבעים ועם המנוח אבנר אייזנברג בחוזה מכר מיום 4.12.02 (להלן:" ההסכם"), לפיו ירכשו התובעים מהנתבעים ומהמנוח את זכויותיהם בבית מגורים, הממוקם  ברח' קוממיות 2 נווה רסקו, רמת השרון (להלן:" הבית").

כאמור בהסכם, שילמו התובעים את מלוא התמורה הכספית של העסקה וקיבלו החזקה בבית ביום 25.12.02. כמו כן הוסכם בין הצדדים כי ביום מסירת החזקה תשולם מלוא התמורה החוזית וביחס לאישורים הנדרשים להעברת הזכויות, נקבע כי יופקד סכום של 50,000$ ארה"ב בנאמנות אצל עו"ד יצחק בכר עד למועד מסירת כל האישורים הנדרשים. 

העברת המסמכים התעכבה עד לחודש מאי 2004 ובגין עיכוב זה טוענים התובעים להפרה יסודית של ההסכם ולקבלת סכום הפיצוי המוסכם עפ"י סעיף 10.3 לחוזה.בתביעתם, הפחיתו התובעים את סכום הפיצוי לצורכי אגרה מסך של 50,000$ לסך של  150,000 ש"ח.

2.       מטעם התביעה הגישו תצהירים הגב' תקוה כהן מלמד בשמה ובשם בעלה. וכן עו"ד יועז נמיר, ב"כ התובעים.

מטעם ההגנה הגישו תצהירים הגב' ורדה אופק בשמה ובשם אחיה, וכן עו"ד יצחק בכר, ב"כ הנתבעים.

בדיון מיום 23.4.06 הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו תצהירי העדות הראשית של עורכי הדין יישארו ללא חקירות נגדיות, והצדדים המצהירים ייחקרו חקירות נגדיות.

טענות התביעה

3.         לטענת התובעים למרות פניותיהם החוזרות ונשנות הן לנתבעים עצמם והן לבא כוחם, חלפו חודשים ארוכים עד להמצאת האישורים הנדרשים.

העיכוב בהעברת האישורים מהווה הפרה יסודית של ההסכם ואשר בגינה יש לחייב הנתבעים בתשלום סכום הפיצוי המוסכם הנתבע.

כמו כן מפרטים התובעים את הנזק שנגרם להם בגין העיכוב:

מאחר ולא הושלם רישום הבית על שמם, סרב הבנק ליתן להם משכנתא שנייה, לה נזקקו לצורך השלמת עבודות הבנייה והשיפוץ בבית. עיכובים אלה גרמו לכך שנאלצו להסיע את בנותיהם  בכל יום מגבעתיים לרמת השרון לבית הספר ברמת השרון, אליו רשמן את הילדות, על פי התחזיות לסיום עבודות הבנייה.

כמו כן הם נאלצו לקחת הלוואה בתנאים פחות נוחים כלכלית ואף נאלצו למשכן את דירתם בגבעתיים, ולהתחיל במסגרת זו את כל הליך לקיחת המשכנתא.

בנוסף נגרמה פגיעה חמורה לשמם הטוב לאור אי העמידה בתשלומים עליהם התחייבו.

לאחר חידוש הבנייה נאלצו  התובעים לעבור להתגורר בבית על אף שהבנייה לא הסתיימה וסבלו מחוסר נוחות ועגמת נפש עקב כך.

לטענת התובעים אילו ידעו מראש את ההפרה ותוצאותיה כפי שאירעו, לא היו מתקשרים בחוזה.

טענות ההגנה

3.         לטענת הנתבעים הם דיווחו לרשויות המס על ההסכם במועד אולם עקב דרישות המס שעמדו על סך של למעלה מ- 450,000 ש"ח נאלצו להגיש השגה למס שבח ולנהל עם רשויות המס דיונים ביחס לדרישות המס האמורות.

            ההשגה הוגשה בחודש יוני 2003 ורק בחודש מרץ 2004 ניתנה תשובת רשויות המס אשר הפחיתה את עלויות המס בכ-85%.

            עם קבלת תשובת רשויות המס,  שולם התשלום, ונמסרו האישורים.

לטענת הנתבעים הם לא הפרו את ההסכם כלל ועיקר לאור העובדה שהתובעים נתנו הסכמתם להמתין עד לסיום הליכי ההשגה וכי עד למכתב התובעים מיום 11.5.04 לא הועלו כל טענות בגין נזק הנגרם להם בשל העיכוב בהעברת האישורים.

כמו כן טוענים הנתבעים כי לאור סע' 5.6 להסכם, הופקד הסך של 50,000$ בנאמנות אצל עו"ד בכר, אשר הוסמך לשלם כספים לרשויות המס על פי שיקול דעתו הבלעדי ולאחר שתונח דעתו בעניין הוכחת קיום החוב.