פסק-דין בתיק א 31363/04

כללי  

1.         בחודש מרץ 2003, סמוך לשעת חצות, נהגה גב' נטלי לוי ברכב מסוג רנו, ועמה שלושה חברים, מקריית גת לכיוון תל אביב.

סמוך לצומת סגולה החל הרנו לבצע עקיפה של משאית שנסעה בנתיב הימני. גב' לוי (להלן גם - " הנהגת") איבדה את השליטה ברכבה, הרנו עלה על אי תנועה מצד שמאל, פגע בעמוד תאורה וגדר הפרדה, עבר לכיוון הנסיעה הנגדי, הגיע לתעלה שבצד הדרך ונעצר רק כאשר פגע בעץ.

הרכב הוכרז "אובדן כללי". למרבה המזל, כל הנוסעים עימנו היום.

2.         השאלה שבבסיס התביעה שלפני הינה, מדוע איבדה גב' לוי שליטה על הרכב ובפרט -  האם היה זה בעטיה של המשאית אותה עקפה.

הצדדים, כתבי הטענות וההליך

3.         התובעת היא חברת ביטוח שביטחה את הרנו. התובעת שילמה תגמולי ביטוח בגין התאונה וכן נשאה בהוצאות נלוות.

הנתבעים הם נהג המשאית (הנתבע 1, להלן - " הנתבע") ומעסיקו. אין מחלוקת כי הנתבע נהג במשאית בעת הרלוונטית במסגרת עבודתו.

4.         בכתב התביעה טוענת התובעת כי המשאית סטתה שמאלה לכיוון נסיעת הרנו ובשל כך הסיטה גב' לוי את הרנו שמאלה, על מנת לנסות ולחמוק מפגיעת המשאית. כתוצאה מכך עלה הרנו על אי תנועה, נפגע מעמוד תאורה ונהדף לכיוון הנסיעה הנגדי. עוד טוענת התובעת בכתב התביעה, כי נהג המשאית המשיך בדרכו ללא עצירה ונתן את פרטיו רק לאחר שנעצר ע"י מרדף משטרתי שערכו שוטרים אשר נכחו המקום.

5.         הנתבעים אינם מכחישים כי המשאית בה נהג הנתבע היתה בסמוך לתאונה, אולם, לשיטתם, האחריות לתאונה אינה מוטלת עליהם כלל ועיקר. בתמצית, הנתבעים טוענים כי היתה זו נהגת הרנו שסטתה מנתיב נסיעתה וגרמה בעצמה לנזקים.

עוד טוענים הנתבעים  בכתב ההגנה כדלקמן: במועד הרלבנטי נסעה המשאית בנתיב הימני, כשהיא עמוסה כחוק, לכיוון גדרה. סמוך לצומת סגולה שמע הנתבע רעש מהצד האחורי וכשהביט במראה ראה רכב פרטי סוטה שמאלה. לאחר שהיה ברור לנתבע שהוא אינו חלק מהתרחשות תאונתית, המשיך לנסוע. מרחק קצר לאחר מכן הבחין הנתבע ברכב משטרה אשר מורה לו לעצור בצד וכך עשה. השוטר עמו שוחח הנתבע גבה ממנו פרטים, שכן סבר כי הנתבע פגע בעמוד תאורה. מדובר באותו עמוד אשר לאחר מכן הסתבר שהרנו הוא אשר פגע בו. עוד נכתב בכתב ההגנה כי הנתבע נהג כל העת בנתיב הימני ולא התכוון בשום שלב של הנסיעה לעבור לנתיב השמאלי, שכן היה עמוס בסלעים כבדים והתנהל בכבדות בימין הדרך.

6.         הנתבעים הגישו הודעה לצד שלישי כנגד סוכני ביטוח וחברת ביטוח. לפי כתבי טענות אלו, אם בניגוד לעמדתם, ימצא בית המשפט לחייבם בנזקי התאונה של הרנו, על הצד השלישי לשפותם בסכומים בהם יחוייבו, שכן הנתבעים היו מבוטחים בפוליסת ביטוח של צד ג' 3, ולחלופין צד ג' 1 ו-2 חבים כלפיהם בנזיקין.

לפי החלטות דיוניות, הופרד הדיון בתביעה ובהודעה לצד שלישי. כמו כן הוארך המועד להגשת כתב הגנה כלפי ההודעה לצד שלישי, עד לאחר החלטה בענין חבות הנתבעים כלפי התובעת. בהתאם לאותן החלטות דיוניות, נכחו ב"כ הצדדים השלישיים במהלך הדיונים והשתתפו בחקירות הנגדיות.

7.         לפני בית המשפט נשמעו חמש עדויות: נהגת הרנו (גב' נטלי לוי), נוסעת ברנו אשר ישבה ליד הנהגת (גב' הגר ארג'ואן, להלן גם - " הנוסעת"), נהג המשאית (הנתבע), עוזר נהג המשאית (מר חגי שמואל) ובוחן תאונות דרכים משטרתי (מר ישראל נחמיאס). כמו כן הוגשו לתיק בית המשפט, בין השאר, העתקים ממסמכי תיק המשטרה וחוות דעת שמאי.

הצדדים התמקדו בשאלה האם סטיית הרנו ואיבוד השליטה נגרמו בעטייה של המשאית. לא היתה מחלוקת בשאלת זכותה של התובעת להגיש את התביעה ובשאלת גובה הנזק.

דיון

8.         במהלך הדיון טענה נהגת הרנו כי המשאית פגעה בה ולכן איבדה שליטה ברנו. ב"כ התובעת טענה בסיכומיה כי פגיעת המשאית ברנו היא עובדה שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת. הנתבעים דחו טיעון זה.

9.         בכתב התביעה נכלל תאור ולפיו הרנו סטה מנתיב הנסיעה משום שהמשאית סטתה שמאלה ונהגת הרנו ביקשה להמנע מפגיעה. אין כל טענה בדבר פגיעה של המשאית ברנו.

10.       ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח בסמוך לארוע ועדות שנתנה הנהגת במשטרה, תומכות בגירסה שנכללה בכתב התביעה ואינן תומכות בטענת הפגיעה.

בטופס ההודעה (ת/2) תואר המקרה כדלקמן: "... סמוך לצומת סגולה עקפתי משאית. בזמן העקיפה סטתה המשאית לנתיב הנסיעה שלי. בנסיוני לחמוק מהמשאית שנצמדה אל רכבי נתקלתי באי התנועה תוך כדי נסיון לחזור לנתיב נזרק רכבי לנתיב הנגדי עד שהרכב נעצר ע"י עץ בצד הכביש".