פסק-דין בתיק א 30063/04

1. התובע, יליד 16.9.1985 נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 23.6.03 בשעה 2:00 לפנות בוקר, כתוצאה מהתדרדרות הרכב אותו החנה התובע זמן קצר קודם לכן. הואיל והנתבעות הכחישו את חבותן - נשמעו הוכחות הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

2.       שאלת החבות

בערב התאונה הנטענת, יצא התובע, שהיה כבן 18 שנים, ביחד עם חבריו חיו יוסף ואילייה סלאמה לבילוי בתל אביב. החברים נסעו ברכבו של התובע, רכב מסחרי מסוג "מיצובישי" שהיה מבוטח באותה עת על ידי הנתבעות.

התובע החנה את הרכב ברחוב בר יוחאי בתל אביב, קרוב לשפת המדרכה מצד ימין, והצעירים ירדו מן הרכב. בעודם מתרחקים מן הרכב החונה, הבחין התובע כי הרכב מתדרדר. הוא רץ לכיוון הרכב וניסה לבלום את ההתדרדרות כשהוא נעמד מול חזית הרכב, בצידו הימני הקדמי, אך לא הצליח בכך ונמחץ בין הרכב לבין פח אשפה גדול שהיה במקום.

לעניין נסיבות התאונה, נשמעו עדויותיהם של התובע וחבריו, וכן עדותו של רס"ר אשכנזי שי, בוחן תנועה באגף התנועה במשטרת ישראל, אשר חקר את התאונה.

3.         בניגוד לדעת ב"כ הנתבעות, אינני סבורה כי קיימות סתירות מהותיות בעדויות התובע וחבריו, המשמיטות את הקרקע מתחת למהימנות הגירסה כפי שהובאה על ידי התובע בתביעתו, ומחייבות דחיית התביעה.

ראשית - נסקור את עדותו של התובע.

            גרסה ראשונה לנסיבות אירוע התאונה מסר התובע לחוקר המשטרה כבר ביום התאונה, בשעה 21:00. בהודעה שנגבתה ממנו בבית החולים, ואשר צורפה כחלק מתיק המוצגים שהגיש נרשם מפיו כי " בתאריך 23.6.01 בשעה 02:00 בערך נהגתי ברכב מסחרי מיצובישי 23171092 בתל אביב ברח' סמטת עליה לכיוון שוקן. החניתי את הרכב בצד ימין במקום יש ירידה. הרמתי מעצור יד, ירדתי מהרכב. בראותי שהרכב שלי מתדרדר הלכתי לכיוון הרכב כדי להחזיק אותו. הרכב הידרדר מהר יותר הצלחתי להאט מהירותו, החלקתי הרכב נתן לי מכה והעיף אותי על פח אשפה מברזל..".

            הגרסה השנייה נמסרה על ידו לרס"ר אשכנזי ביום 8.9.03 במקום התאונה. התובע הוזמן על ידו ליתן עדות נוספת, הואיל וציון מקום התאונה בהודעתו הראשונה לא היה תקין, שכן אין רחוב הנקרא סמטת עליה בתל אביב (ראה: עדותו של רס"ר אשכנזי, עמ' 25 שורה 5-6). התובע ובוחן המשטרה הגיעו למקום עליו הצביע התובע כמקום התאונה, ברח' בר יוחאי 7 בתל אביב. התובע חזר וציין כי החנה את הרכב, משך את בלם היד כאשר הרכב היה בהילוך סרק (שורה 7 להודעה). לשאלות הבוחן ציין כי " הגלגלים הקדמיים היו במצב של קצת סטייה ימינה ברגע שהחניתי את הרכב". באשר לנסיבות התרחשות התאונה, חוזר התובע ומציין כי אחרי שירד מהרכב " לאחר שניות הסתובבתי כדי לחזור לרכב וראיתי שהרכב מדרדר קדימה. רציתי לחזור ולעצור אותו והחלקתי והרכב פגע בי ונעצרתי בפח אשפה שיש במקום" (עמ' 26 שו' 16-17).

4.         הפעם השלישית בה מסר התובע את גרסתו לתאונה מופיעה בתצהיר העדות הראשית, עליו חתם ביום 15.3.05. בתצהירו מציין התובע כי " בתאריך 23.6.03 יצאתי לבילוי ביחד עם חברי. בשעה 02:00 בערך, החניתי את רכבי ברחוב בר יוחאי בתל אביב, קרוב למדרכה בצד ימין. מדובר ברחוב משופע בו קיימת ירידה. הרמתי את בלם היד וירדתי ומהרכב ובעודי במרחק של כמה מטרים ספורים מהרכב, הבחנתי כי הוא מתדרדר. באופן ספונטני, ניסיתי להדוף את הרכב, בחלקו הקדמי ימני, החלקתי, איבדתי שיווי משקל ולבסוף נמחצתי בין הרכב לבין פח אשפה גדול שהיה במקום. אחד מחברי שהיה עימי הוציא את המפתחות מכיסי והזיז את הרכב לאחור וכך חולצתי".

            בפעם הרביעית נמסרה גרסתו בבית המשפט במהלך חקירתו הנגדית, ביום 15.1.06. בחקירתו הסביר כי לאחר שהחנו את הרכב, החלו לצעוד במעלה הרחוב, לכיוון רח' העליה. כשהיה התובע במרחק שבין 8 ל-12 מטר, הסתובב לאחור כי שכח את הרדיו דיסק ברכב, ומדובר ברחוב חשוך ופחד שמא ייגנב. ואז ראה את הרכב מידרדר. הוא רץ לרכב ובלשונו " ניסיתי להדוף את האוטו מקדימה. מהקדימה של האוטו - זה מצד שמאל.. מול המושב של הנהג" אך לא הצליח בכך. וממשיך התובע ומציין " לא הצלחתי, כמעט, אבל החלקתי איבדתי את השליטה ואז הוא פגע בי והכניס אותי לתוך הפח. לא עצרתי אותו לגמרי, פחות או יותר אני שולט אבל בסוף החלקתי" (עמ' 18 שו' 22-27). התובע תיאר כי הלך אחורה עם הרכב, כשרכב דוחף אותו קדימה והוא מנסה לעצור אותו (להדוף אותו בלשונו של התובע). זה קרה תוך שניות, ואז התובע החליק על חול או דבר מה שהיה על הרצפה, ואז הרכב מחץ אותו לתוך הפח, עם חלקו השמאלי הקדמי. באשר למיקום התאונה, מציין התובע כי מדובר ברחוב חד סטרי, חשוך בו לא חנו רכבים נוספים (עמ' 17 שורה 7).

            עדותו של התובע, באשר לנסיבות ארוע התאונה, עשתה עלי רושם מהימן. בניגוד להססנות מה שגילה בעדותו בהתייחס לנזק, עדותו באשר לנסיבות התאונה היתה רהוטה, עקבית והגיונית.

5.         האלמנטים הבאים חוזרים כחוט השני בכל גרסאותיו של שהתובע לתאונה, החל מהודעתו הראשונה שנגבתה ביום התאונה וכלה בעדותו בבית המשפט:

(1)     כי החנה את הרכב קרוב למדרכה בצד ימין, ברחוב משופע.

(2)     כי לאחר שירד מן הרכב והחל להתרחק ממנו, הבחין כי הרכב מתדרדר.

(3)     כי רץ לרכב וניסה לעצור את הידרדרות הרכב בידיו.

(4)     כי נמחץ על ידי הרכב לפח אשפה שעמד ברחוב.

לכל ארבעת האלמנטים הללו נמצאו תימוכין בעדויות האחרות.

כך העיד העד עת/2 חיו יוסף בתצהירו: " בתאריך 23.6.03 יצאתי לבילוי עם אליאס ועם חבר נוסף ושמו אילייה סלאמה. בשעה 02:00 לערך, אליאס החנה את הרכב בו נסענו, ברחוב רב יוחאי בתל אביב, קרוב למדרכה מצד ימין. מדובר ברחוב משופע בו קיימת ירידה. ירדנו מהרכב ובעודנו במרחק של כמה מטרים ספורים מהרכב, שמעתי את אליאס צועק "הרכב מתדרדר" והבחנתי כי הוא רץ לכיוון הרכב. רצתי אחריו ובאופן ספונטאני אליאס ניסה להדוף את הרכב, בחלקו הקדמי ימני, בידיו. בטרם הספקתי להגיע אליו ראיתי כי אליאס נמחץ בין הרכב לבין פח אשפה גדול שהיה במקום".

העד הוסיף כי לקח מכיסו של התובע את מפתחות הרכב, הזיז אותו לאחור וכך הצליחו החברים לחלץ את התובע.

בחקירתו הנגדית הוסיף העד וציין כי מדובר ברחוב חד סיטרי חשוך, שלא חנו בו רכבים. התובע חנה מצד ימין של המדרכה, כאשר במקום קיימת מדרכה צרה מאד ולצידה קיר (חומה). המרחק שבו חנה הרכב מן הקיר היה כ-40 ס"מ, ואפשר את פתיחת הדלת. התובע הרים את בלם היד והשאיר את ידית ההילוכים בהילוך סרק (ניוטרל). העד מסביר כי הוא ישב מאחור, באמצע, וראה את כל הפעולות שעשה התובע. הרכב חנה כ-8-9 מטרים מפח האשפה שהיה ברחוב, כאשר גלגליו הקדמיים מוטים מעט ימינה. לאחר שירדו מן הרכב, התחילו החברים ללכת במעלה הרחוב, כאשר הרכב והפח מאחוריהם. כשהתרחקו מן הרכב כ-8 מטרים, נזכר התובע ששכח את הרדיו דיסק והסתובב לאחור. הוא הבחין שהרכב מתדרדר וצעק. עד שהעד וחברו הגיבו, התובע כבר היה מול הרכב ונמחץ בינו לבין הפח. גם העד ציין כי היה חול, וכי התובע לא עמד ישר אלא החליק, אך לא נפל. העד התבקש לסמן על גבי תמונת הרכב את מקום הפגיעה, וסימנו בחלקו הקדמי שמאלי ליד הפנס, בצד הנהג. כשהתבקש להסביר מדוע ציין בצד ימין בתצהירו השיב כי "אם מסתכלים על הרכב ממול - זה הצד הימני של המסתכל".