פסק-דין בתיק א 3005/00

תביעה זו עניינה תביעה כספית של מציעי הצעה משותפת במכרז עירוני, בשל ביטולו ומשום שהוכשלה זכיית התובעים לטענתם ממניעים שבסיסם שיקולים זרים. התובעות מבקשות מבית המשפט כי יורה לנתבעות לפצותן בגין מניעת הרווח שיכלו להשיא אלמלא התנהלות זו, כאשר הנזק הישיר עומד, לטענתן, על סך 2,664,000 ש"ח.

התובעות הינן חברות פרטיות אשר במועדים הרלוונטיים לתובענה זו עסקו לטענתן בניהול והפעלת בתי קפה ומזנונים ברחבי ישראל. מנהלן של התובעות 1 ו 2 הינו מר ראובן גרוס. מר נחי לאור עמד בראש התובעת 3.

הנתבעת 1 הינה חברה עירונית הנמצאת בבעלותה של הנתבעת 2, ואשר מפעילה ומנהלת את המשכן לאומניות הבמה במרכז גולדה בתל אביב.

הנתבעת 2, הינה רשות מקומית, בעלת מניות הנתבעת 1.

בהתאם להסכמה הדיונית שבין הצדדים, אשר אושרה על ידי בית המשפט ביום 10/9/01, פוצלה ההתדיינות לשלב החבות ולשלב הנזק, באם יידרש. בפני  עתה שאלת החבות.

העובדות

ביום 21/10/93 נחתם בין הנתבעות הסכם אשר עניינו הקצאת מקרקעין להקמת משכן לקיום פעולות תרבות (נספח א' לתצהירו של מר מוסינזון מטעם הנתבעת 2). על מקרקעין אילו הוקם המשכן לאומנויות הבמה תל אביב. סעיף 4.4 לאותו הסכם קובע כי במידה ויוחלט בין הצדדים להעביר את תפעול הקפיטריה והמזנונים במקום לידי מפעילים או בעלי זיכיון אחרים ולא בניהול עצמי, אזי יוצא מכרז לעניין זה על ידי עיירית תל אביב והיא זו אשר תבחר את בעל הזיכיון או המפעיל.

במהלך חודש יולי 1996, פרסמה הנתבעת 2 מכרז פומבי מס' 287/96 אשר תכליתו הפעלתו וניהולו של מערך המזון במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב (נספח א' לתצהירי מר גרוס ומר לאור מטעם התובעים) (להלן: המכרז). על פי החוזה אשר צורף למסמכי המכרז, אמור היה הזוכה בו להתקשר בהסכם עם הנתבעת 1 (נספח ב' לתצהירי מר גרוס ומר לאור מטעם התובעים).

מסמכי ההזמנה להציע הצעות כללו שורה של תנאים, ביניהם סעיף 5,  אשר הוכתר בכותרת "תנאי סף לבחינת ההצעה". סעיף זה קבע שני תנאי סף מצטברים למכרז - האחד, (סעיף 5 (א) (א1)) ניסיון של לא פחות מ -5 שנים בניהול ותפעול עסק בהיקף דומה בתחום המסעדנות או ההסעדה; השני, (סעיף 5 (א) (א2)), היקף מחזור כספי של העסק שבניהול המציעים, שלא יפחת מסכום של 3 מליון ש"ח לשנה בכל אחת מהשנים 1994, 1995.   עוד נקבע תחת סעיף זה כי על המציעים לצרף להצעתם ראיות מספיקות לקיום סעיף 5 (א) (א1). כמו כן עליהם לצרף אישור רו"ח לאישור התנאי האמור בסעיף 5 (א) (א2).   סעיף 3 להזמנה להציע הצעות קבע כי על כל מציע, החובה להשתתף בסיור אשר נערך במשכן. עוד נקבע כי הצעתו של מציע אשר לא השתתף כאמור, תיפסל על הסף. סעיף 11 להזמנה  להציע הצעות קבע כי על המציעים לצרף להצעתם ערבות בנקאית מבויילת כחוק בנוסח שצורף להזמנה על סך  55,000 ש"ח. 

עוד נתבקשו מציעי המכרז לנקוב בתמורה שתשתלם לתובעת 1, אשר תתבסס על אחוזים מהמחזור, ולא תפחת מ- 9,000 $ לחודש. המציעים נתבקשו להתייחס למספר העובדים שיועסקו על ידם באם יזכו במכרז. המציעים נתבקשו אף לנקוב בנפרד את סכום ההצעה לקפיטריה, ובנפרד את סכום ההצעה לבית הקפה והמזנונים (סעיף 6 (ב) להזמנה להציע הצעות). יוער כבר עתה כי התובעות עמדו בדרישות שבפסקה זו.

המועד האחרון להגשת הצעות למכרז  נקבע ליום 30/7/96. לפי פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 2/9/96 (נספח ב' לתצהיר מר מוסינזון מטעם הנתבעת 2), נפתחה ביום 11/8/96 תיבת ההצעות. נמצאו בתיבה זו שלוש הצעות. אין מחלוקת כי שתיים מהן, אינן רלוונטיות לתביעה זו. יוער כי ביום 12/11/96, לאור חוו"ד של היועה"מ לועדה, הוחלט כי שתי ההצעות - הינן פסולות.

בהערות מזכרו של מר י. מר-חיים, מנהל לשכת החברות העירוניות דאז, אשר פתח את תיבת ההצעות, נכתב תחת סעיף ההערות לגבי הצעת התובעות, כי מדובר ב"שותפות של 3 חברות". כמו כן נכתב כי "קיימת כנראה בעיה משפטית בקשר לזהות או ישות המציע/ים. לאור מורכבות הנושא, ובעיות אלו ואחרות אשר נתגלו לגבי המכרז, הוצע  למנות 'ועדת משנה עם החלטה סופית'". לאור כך הוחלט למנות ועדת משנה שתבדוק את נושא המכרז ואשר תגיש את החלטה הסופית לידיעת ועדת המכרזים. 

כעולה מפרוטוקולי ועדת המכרזים מתאריכים 2/9/96, 3/11/97 ו- 7/5/98, הצעת התובעות נידונה מספר פעמים על ידי ועדת המכרזים של הנתבעת 2 וכן על ידי ועדת המשנה (להלן: ועדת המכרזים ו - ועדת המשנה, בהתאמה) (פרוטוקולי ועדת המכרזים - נספחים ב', ג,', ד' בהתאמה).   בנספח ד' לתצהירו של מר מוסינזון, פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 7/5/98,  הועלה מזכרו של מר דרין, יו"ר ועדת המשנה, בישיבת ועדת המשנה מיום 20/4/98 ובו נכתב כך:

"לאור הבעיות המשפטיות בשלושת ההצעות (נסיון, הסתיגויות, השתתפות של מס' מציעים כאשר רק לאחד הניסיון וכו') נתבקשה היועה"מ לועדת המכרזים לחוות דעתה לגבי ההצעות.

לגבי הצעות המציעים, ניתנה חוו"ד משפטית לפיה ההצעה כפי שהוגשה (ע"י 3 מציעים) גם היא אינה עומדת בתנאי הסף. הוחלט לשוב ולדון. נתכנסה ועדת המשנה ב- 29/3/98... החלטת ועדת המשנה הינה לבטל מכרז 287/96 לתפעול וניהול המזנון במשכן לאומנויות הבמה".

לאחר מכן אישרו חברי ועדת המכרזים את ביטולו של המכרז כאמור.

ביום 14/5/98, כמעט שנתיים לאחר הגשת ההצעות למכרז, נמסרה לתובעות הודעה של הנתבעת 2 לפיה: "... ועדת המכרזים בישיבתה מיום 7/5/98 החליטה על ביטול המכרז הנ"ל...". (נספח יג' לתצהיר מר גרוס).

יצוין, כי עד לפרסום המכרז ואף לאחריו, הופעל מערך המזון על ידי הנתבעת 1, כאשר פעולה זו לא הניחה את דעת הנתבעת 1 ואף הסבה הפסדים (ת/1; ת/5; פרוטוקול מיום 26/1/04  ע"מ 7 שורות 6-10).

טענות הצדדים

טענתן העיקרית של התובעות היא כי ההחלטה על ביטול המכרז התקבלה על בסיס שיקולים זרים ופסולים ובניגוד לדיני המכרזים. עוד עותרות התובעות, על בסיס טענה זו, כי יש לקבוע כי ההחלטה לבטל את המכרז התקבלה שלא כדין וכיוצא בזה להכריז כי הן הזוכות במכרז או כי תפוצנה בגין אבדן הכנסות שהיו יכולות להשיא לו זכו בו.

לטענת התובעות מבחינת הראיות אשר הוגשו , עולה תמונה ברורה לפיה, הצעתן לא זכתה בשל טינה אישית כלפי מי מהעומדים בראשות הנתבעות, מעם הגורמים הממונים אצל הנתבעות. כך מפנות התובעות לשלל התבטאויות לגבי מיהות הנפשות הפועלות אצל התובעות. לטענתן, עולה ממזכרו של מר י. מר-חיים, אשר פתח כאמור את תיבת ההצעות ואשר ציין כי: "קיימת כנראה בעיה משפטית בקשר לזהות ו/או ישות המציעים". בעניין זה מפנות הנתבעות לפרוטוקול הועדה לשירותים עסקיים של הנתבעת 1, מיום 15/1096 (ת/2) לפיו אף מנכ"לית הנתבעת 1, הגב' דיסנצ'יק אמרה: