פסק-דין בתיק א 29976/04

1.     התובעים הם בעלי זכויות במגרש בראשון לציון, ולשם בניית בית על המגרש התקשרו ביום 13.2.03 בהסכם עם הנתבע, קבלן במקצועו, לביצוע הבנייה עד לסיומה וזאת בתוך 12 חודשים מתחילת העבודה. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע החל בעבודתו והמשיך בה כסדרה עד אוקטובר 2003. הבית אמור היה להיות קומת מרתף, קומת קרקע וקומה ראשונה.

2.     התובעים טוענים כי הנתבע הפסיק את עבודתו ולא השלים את הבנייה והם נאלצו לקחת קבלן אחר אשר השלים את העבודות ובעלי מקצוע נוספים, כך שלבסוף שילמו בעבור העבודות סכום גבוה יותר מאשר היו משלמים לו היה הנתבע מסיים את העבודות בעצמו.

3.     הנתבע טוען כי הפסקת העבודה הייתה בשל צו הפסקת עבודה מינהלי לפי סעיף 224 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק") שהוצא על ידי עיריית ראשון לציון.  לטענתו, צו הפסקת העבודה גרם לו להפסיק את עבודתו. לטענת הנתבע צו הפסקת העבודה הוסר רק לאחר חצי שנה ולכן לא ניתן היה להתחיל לעבוד קודם לכן. לחילופין טוען הנתבע כי הפיצוי הנתבע על ידי התובעים מופרז והוא אינו אחראי לאותם נזקים נטענים.

4.     על פי העובדות שהוכחו בפני, הנתבע החל את עבודות הבנייה במגרש התובעים ביום 15.2.03. ביום 30.7.03 הוצא כנגד הנתבעים צו הפסקת עבודה מנהלי אשר הודבק בחזית המבנה. ביום 12.8.03 הוגש כתב אישום כנגד התובעים בבית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון (עמק 6742/03), כאשר על פי כתב האישום ביצעו התובעים ללא היתר: " בצד הצפוני של המקרקעין בנו קירות בטון בגובה של 2 מ' לערך ממפלס רצפת המרתף היוצר מתחם סגור (חצר אנגלית) ושטחו של המתחם כ- 7 מ"ר לערך." התובעים הודו בעובדות כתב האישום בינואר 2004 ועד פברואר 2004 הרסו את המבנה הבלתי חוקי. בא כח הנאשמים הצהיר בבית המשפט לעניינים מקומיים: "כל מה שצריך היה להיהרס נהרס, כיום יש קבלן חדש." (ראו פרוטוקול הדיון מיום 15.2.04). הנתבע המשיך לעבוד עד אוקטובר 2003 וקיבל כספים עבור עבודתו גם באוקטובר 2003.

הסיבה להפסקת העבודה

5.     השאלה העובדתית לעניין אחריות הקבלן לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפסקת העבודה, העומדת בפני היא, האם הקבלן הפסיק לעבוד מסיבותיו שלו, בשל הסתבכות כלכלית, כגרסת התובעים, או שעזב את מקום העבודה בשל צו הפסקת העבודה שמנע ממנו להמשיך לעבוד, כגרסת הנתבע.

6.     מן הבחינה המשפטית צודקים התובעים כי צו הפסקת עבודה מנהלי על פי סעיף 224 לחוק מתבטל בתוך 30 יום מיום נתינתו אם לא אושר על ידי בית משפט (סעיף 226 לחוק). לכן החל מחדש ספטמבר לא הייתה עוד מניעה להמשיך בעבודות בשאר חלקי המבנה, אשר לגביהם היה היתר כדין. אולם הנתבע עזב את העבודה דווקא באוקטובר ולא מייד עם קבלת צו הפסקת העבודה באוגוסט 2003. התנהגותו של הנתבע בזמן אמת, לפיה המשיך לעבוד במקום למרות צו הפסקת העבודה לפחות כחודש, אינה עולה בקנה אחד עם טענתו כיום, כי הפסיק את העבודה בגלל צו הפסקת העבודה כחדש וחצי או כחודשיים לאחר הוצאתו.

7.     לפיכך, אני מקבלת את גירסת התובעים כי אין קשר בין עזיבת העבודה על ידי הנתבע לבין צו ההפסקה המינהלי וכי הנתבע עזב את המקום מסיבותיו שלו. לכך מצטרפת העובדה שגם את עבודתו אצל מר עמיאל בלטר, בעל מגרש אחר בראשל"צ, הפסיק הנתבע באותם חודשים גם כן מסיבותיו שלו. 

8.     יחד עם זאת, איני נותנת אמון בעדות התובע, כי לא ידע על צו ההפסקה המנהלי במועד בו ניתן וכי הנתבע לא הודיע לו על כך. לא סביר כי הנתבע יסתיר מן התובע צו שכזה. יתר על כן מספר ימים לאחר צו הפסקת העבודה המנהלי כבר הוצא כתב אישום כנגד התובעים, אשר נמסר להם ואשר גרם להם מן הסתם לבחינת התיק בעירייה, אשר בו ניתן למצוא את צו ההפסקה המנהלי.

הנזק ופיצוי

9.     כעת יש לבחון את הפיצוי שמגיע לתובעים כתוצאה מעזיבת הנתבע את העבודה.

10.התובעים טוענים כי כתוצאה מעזיבת העבודה שילמו לנתבע בגין עבודה שטרם ביצע וכי נגרם להם נזק בשל הצורך לקחת קבלן ואנשי מקצוע נוספים אשר עלותם הכוללת עלתה על זו של הנתבע וכן נזקים נוספים. אבחן את טענותיהם אחת לאחת.

ביצוע העבודות בשלב 5

11.אין מחלוקת בין הצדדים כי שלבים 1 עד 4 בהסדר התשלומים בהסכם בוצעו. שלב 5 להסדר התשלומים קבע את התשלום החמישי כך: " בתום תקרת קומה א' + מעטפת חיצונית + מערכות מים וחשמל" ישולמו 10% מעלות הבנייה, שהם 14,300$ כולל מע"מ. אין מחלוקת כי הסכום שולם לנתבע. הצדדים חלוקים לגבי השלב אליו הגיע הנתבע במסגרת עבודה זו. לעניין זה הביאו התובעים את העד, מר דוד שרים, שהוא מפקח בנייה, אשר תיאר את שראו עיניו בינואר 2004, טרם התחדשו עבודות הבנייה במגרש. הוא העיד בסעיף 4 לתצהירו: " כאשר ביקרתי לראשונה במגרש ראיתי, שלד בנוי עד קומה א' דהיינו עמודים יצוקים של קומה א' ללא תקרה ומתחתיה שלד ומעטפת חיצונית והכנה למערכות חשמל ומים של המרתף וקומת כניסה." עוד הוא אומר בחקירתו הנגדית: " קומה א' היו עמודים ... וטפסנות לתקרה של קומה א', בחלק מהמקומות כן היתה מעטפת לא בכל המקומות" (עמוד 2 שורה 6).

12.מכאן עולה כי צודק הנתבע בטענתו כי ביצע את מרבית עבודות שלב 5, כולל טפסנות, יציקת עמודים וחלק מן המעטפת. התובעים טוענים כי בגין השלמת השלד שילמו לקבלן חדש שעימו יצרו קשר, מר אמר דוד (להלן: " הקבלן המחליף") סך של 147,245 ש"ח וסכום זה במלואו הם תובעים מהנתבע. נראה לי בלתי סביר לתבוע בגין השלמה של מספר פעולות בשלב 5 סכום הגדול פי שניים מאשר הסכום ששולם על ידי התובעים בגין שלב 5 כולו. לחילופין התובעים מבקשים לקבל את הסך המלא ששילמו בגין שלב 5, דהיינו 14,300 $. גם תביעה זו אינה מוצדקת באשר הנתבע ביצע חלק ניכר משלב 5. התובעים לא הוכיחו באמצעות מומחה את שווי העבודות שעוד נותר לעשות במסגרת שלב 5. מנגד הנתבע הרס את החצר האנגלית (קירות בטון בגובה 2 מ' באורך 7 מ') ללא תשלום. לפיכך, אני מקבלת את עמדת הנתבע, כי אין מקום לפצות את התובעים בגין רכיב זה, אשר לא הוכח כראוי ובנוסף יש לקזזו מול עלות הריסת החצר האנגלית.

הקבלן החליף

13.התובעים התקשרו ביום 23.1.04 להמשך העבודות עם הקבלן המחליף בעלות כוללת של 299,376 ש"ח. אם ההסכם עם הקבלן המחליף היה יוצא לפועל, היו התובעים מרוויחים בסך הכל כ- 30,000 ש"ח, משום שהסכום שנותר לשלם לנתבע, לו היה הוא משלים את העבודה, היה 332,585 ש"ח סכום הגבוה בכ- 30,000 ש"ח מהסכום שצריך היה לשלם לקבלן המחליף. אולם איתרע מזלם של התובעים והקבלן המחליף ברח לחו"ל לפני שסיים את העבודה וכפי שאמר התובע בעדותו: " הוא ברח מהארץ, ממנו אין סיכוי להוציא כסף נכון להיום" (עמ' 10 שורה 15).

14.התובעים תבעו את הנתבע בגין כל הנזקים שנגרמו להם לאחר בריחת הקבלן המחליף מהארץ בשל בעלי מקצוע נוספים שנאלצו לשכור. יש לציין כי העובדה שהקבלן ברח מהארץ וגם הוא לא סיים את העבודה לא נכתבה בתצהירו של התובע והיא התגלתה לי רק במהלך חקירתו הנגדית של התובע. התובע הסכים כי כל אותם קבלנים שהוא מזכיר ותובע בגינם את הנתבע הם קבלנים שנכנסו בנעליו של הקבלן המחליף, שברח מהארץ מאמצע העבודה והוא לא היה נזקק להם לו היה הקבלן אמר מסיים את עבודתו (עמוד 8-9 לפרוטוקול). אין לחייב את הנתבע בגין נזקים שגרם קבלן אחר . יש לזכור כי גם על פי פקודת הנזיקין וגם על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970, הנתבע אחראי בגין נזק שאמור היה לצפותו כתוצאה מסתברת של ההפרה. בריחת קבלן מחליף אינה לטעמי תוצאה מסתברת של ההפרה.

15.אני מקבלת רק את טענת התובע כי הוא שילם לחשמלאי בנפרד כקבלן משנה. לעניין זה הרימו התובעים את נטל ההוכחה משהראו כי ההסכם עם החשמלאי (נספח ז9 לתצהיר התובע) נחתם ביום 10.3.04 ונאמר בו במפורש כי הוא משמש קבלן משנה העובד במקביל לעבודות הקבלן הראשי. התשלום לחשמלאי היה סך של 63,250 ש"ח.

16.מכל האמור לעיל עולה כי ברכיב זה של תשלום לקבלנים נוספים, אני קובעת פיצוי לתובעים בסך 63,250 ש"ח בגין החשמלאי בלבד.