פסק-דין בתיק א 29959/06

בפני תביעה כספית בסך 4,905 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובעת, חברה העוסקת, בין היתר, במכירת מוצרי טיפוח, יופי וקוסמטיקה, כנגד נתבעת 1 (להלן: " הנתבעת"), אשר בתקופה הרלוונטית נמנתה עם לקוחות התובעת ונתבע 2 (להלן: " הנתבע"), מנהלה.

ההוכחות התנהלו רק כנגד נתבע 2. הנתבעת 1 לא הגישה בקשת רשות להתגונן. 

טענות התובעת

החל מחודש מאי 2002 נהגה הנתבעת, בניהול הנתבע, לרכוש ממנה סחורות. הנתבע, כמנהל הנתבעת, רכש ממנה, בשם הנתבעת, סחורות בהתאם ל -6 חשבוניות המצורפות לתצהיר התובעת כת/2 - ת/7, אשר נרכשו באמצעות עובדי הנתבעת ועל פי הוראות הנתבע.

כל הסחורות המפורטות בחשבוניות, סופקו לנתבעת, אשר החזירה חלק מהן, כמפורט בתעודות החזרה המצורפות לתצהיר מנהל התובעת ומסומנות ת/8, ת/9.

הנתבעת נהגה לשלם עבור הסחורה שרכשה בתנאי שוטף + 60  ובדרך כלל, לא כיסתה את מלוא החוב ונותרה חייבת לתובעת סכומים בגין רכישת הסחורות, אך עד ליום 10.11.03 לא חולל  מעולם שיק שנמשך על ידי הנתבעת.

כל הרכישות בוצעו באמצעות הנתבע ו/או מי מטעמו והוא חתם על השקים המשוכים על ידי הנתבעת.

בגין רכישת סחורות בחודשים אוגוסט וספטמבר 2003 מסרה הנתבעת לתובעת שני שקים המצורפים לתצהיר מנהל התובעת כ- ת/10  על סך 1,628 ש"ח ליום פירעון 31.1.03 ו-ת/11 על סך 1,859 ש"ח ליום פירעון 30.11.03 ואלה חוללו על ידי הבנק, לאחר שבסמוך למועד הפירעון של השיק ת/10, ביקש מנהל הנתבעת מנעמה רזניק, פקידת התובעת, שלא להפקיד את השיק ומנהל התובעת הסכים לבקשתו. ניסיונותיה של הגב' רזניק להשיג את מנהל הנתבעת, כדי לדעת מתי להפקיד את השיק כשלו. לכן, השיק הופקד ביום 17.11.03, אך חולל מהסיבה א.כ.מ. גם ת/11 חולל. חוב נוסף של הנתבעת בסך 246 ש"ח לא שולם אף הוא.

לטענת מנהל התובעת, בשיחה טלפונית, הבטיח לו מנהל הנתבעת כי התשלום יוסדר, אך הוא לא עשה כן ובעצם הטעה אותו והוליכו שולל.

לטענת מנהל התובעת, הנתבע, בניהולו הכושל והרשלני, הביא לקריסת הנתבעת ופיזר הבטחות, כאשר ידע שמצבה הכספי של הנתבעת קשה והסתיר עובדה זו. הוא שיעבד את הנתבעת ללא הגבלה לחברת גיגי מעבדות קוסמטיקה בע"מ ואת נכסיה  שיעבד לבנקים בשעבודים אשר לא נפרעו. יתרה מכך, לטענת מנהל התובעת, למרות מצבה הקשה של הנתבעת, המשיך הנתבע לרכוש ממנה סחורות מבלי שגילה לתובעת את מצב הנתבעת, אשר אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה ובכך נהג בתרמית וחוסר תום לב כלפי התובעת.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע לשלם את מלוא סכום התביעה, שהוא חובה הבלתי מוכחש של הנתבעת, ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת לגביו, מהסיבות כדלהלן:

הנתבע פעל בתרמית כלפי התובעת כאשר ידע שהנתבעת אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה.

הנתבע הבטיח למנהל התובעת שהשקים ישולמו והחובות ייפרעו ותוך כדי הבטחות אלה, פעל לחיסול הנתבעת והבלעתה בחברת גיגי.

הנתבע לא גילה לתובעת בעת הזמנת הסחורות, כי חשבון הבנק של הנתבעת ביתרת חובה והמשיך באותה עת למשוך שיקים מחשבונה.

הנתבע הציג בפני התובעת מצג שווא, הסתיר עובדות, ויצר מצג, כאילו הנתבעת יכולת לעמוד בהתחייבויותיה.

הנתבע הבליע את הנתבעת בתוך גיגי כדי שלא תהיה יכולת לפרוע ממנה את חובותיה ופעל במרמה, בהטעיה ובחוסר תום לב.

טענות הנתבע

הנתבע מעולם לא עסק בניהולה השוטף של הנתבעת, לא היה לו קשר עם ספקיה, לא ניהל עמם מו"מ, לא הזמין מהם סחורות, לא קיבל מהם מוצרים ולא בדק את החשבוניות שהנפיקו.

הנתבע לא נפגש מעולם, עם מי מטעם התובעת, לא הזמין סחורה, אינו יודע ממתי סופקו הסחורות ולא הוא זה שביצע את העסקאות עבור ובשם הנתבעת.

את הנתבעת ניהלו מנהלים כלליים מאז הקמתה. עד שנת 2002 היה זה יוסי צורי ומאז ועד לינואר 2002 הייתה זו ורדה דביר. בחודש ינואר 2003 פוצלה הנתבעת לשתי יחידות. בית הספר נוהל על ידי עפרה לירם והחנות בידי הגב' רלי בנדיקט. לגרסתו הוא הגיע למשרדי הנתבעת בעיקר, לצורך חתימה על שקים, בהיותו מורשה החתימה היחיד.

החשבוניות נשוא תביעה זו, לא חתומות כלל על ידי מי מטעם הנתבעת והוא לא הבטיח כל הבטחה ש היא, למי מטעם התובעת.