פסק-דין בתיק א 29920/01

התובע היה בעת התאונה נשוא התביעה בתיק זה עובד של הנתבעת מס' 1 (להלן: "העירייה") ושימש בתפקיד של שרת ואב הבית בבית הספר "מעלה הזיתים" שבאחריות העירייה [ להלן: "בית הספר"; אין חולקים על עובדות אלה וראה סעיף 6 לתצהירו של סלאח מחאמיד (להלן: "סאלח") עובד הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת"), סעיף 8(ב) לתצהירו של הנתבע מס' 3 מר מיכאל ביבי, מנהל הנתבעת (ראה סעיף א. לתצהירו; להלן: "ביבי") וכן כמתבקש מתצהירה של הגב' יהודית שחר מנהלת אגף מנהלה במינהל החינוך של העירייה ].

עובדות נוספות שאין חולקים עליהן הן שהנתבעת פעלה כקבלן לביצוע עבודות ניקיון עבור העירייה, בין היתר גם בבית הספר כפי החוזה שבין הנתבעת לעירייה, מוצג במ/2.

עוד מוסכם על הצדדים כי ביום 9.12.97 אירעה לתובע תאונה בבית הספר, שעה שהחליק במסדרון שבין הכיתות, בעת שבוצעו בבית הספר עבודות ניקיון על ידי הנתבעת ואלו בוצעו בפועל על ידי סאלח, במקום בו החליק התובע או בסמוך לו.

לתובע נגרמו בתאונה נזקי גוף, שאיני רואה צורך לפרטם, בהתחשב בתוצאת הדיון כפי שלהלן, והתביעה היא לפיצויו של התובע בגין אותם נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה ואותם הוא תובע מהעירייה, כמעבידתו, מהנתבעת כמי שביצעה את עבודות הניקיון בבית הספר בעת התאונה, עבודות שבהן הוא רואה את הסיבה לתאונה וכן תובע הוא גם את ביבי ואת בת זוגו, הנתבעת מס' 4, כמי שלטענתו היה קבלני הניקיון בבית הספר (הגם שאין חולקים על כך שהנתבעת הייתה קבלן הניקיון; ראה   סעיף 3 לכתב התביעה). בנוסף הוגשו הודעות לצד ג' ולצד ד' אולם איני רואה צורך לדון בהן בנפרד.

התובע החליק בעת שפסע במסדרון בית הספר; באותה עת, עבדו עובדי הנתבעת, לרבות סלאח, בניכוי הכיתות (או הספרייה או הכיתות והספרייה) וכמות מסוימת של מים גלשה מהכיתות אל המסדרון [ סעיף 5 לתצהיר התובע ועדותו בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון ביום 7.10.2003 (להלן: "פרוטוקול א") ].

הנתבעת הכחישה ביצוע עבודות ניקיון באמצעות מים בעת התאונה (סעיף 3 לתצהיר סאלח) אולם דבריו אלו של סלאח, התבררו כלא נכונים בחקירתו הנגדית (עמ' 8 לפרוטוקול הדיון ביום 13.3.05; להלן: "פרוטוקול ג'").

התובע אינו יכול לציין האם הרטיבות במסדרון נבעה ממים בלבד, או שגרם ההחלקה היה מים מעורבבים בחומרי ניקוי; גירסה זו המתייחסת לחומרי ניקוי, בסעיף 5 לתצהיר התובע, התבררה כבלתי מבוססת והיא מהווה יותר מסקנה של התובע מאשר עובדה שנצפתה על ידיו והדברים מסתברים עוד יותר מכך שהתובע טוען שהוא  לא עיין בתצהירו "כמו שצריך" לפני חתימתו וכי נכתבו בו דברים בלתי מדויקים (עדות התובע בעמ' 6, בסוף העמוד, 9, ופיסקה אחרונה בעמ' 3 לפרוטוקול א').

עדות מסייעת שהובאה על ידי התובע, עדותה של המזכירה הגב' תמר קרפל, התגלתה כעדות בעלת סיוע רב מהצפוי והרצוי, כאשר זו טוענת כי המנקים מטעם הנתבעת עסקו בביצוע פוליש, על פי בקשתה של מנהלת בית הספר (אשר לא מסרה עדות); כך בעדותה של הגב' קרפל, בעמ' 4 עד 7 לפרוטוקול ג' וראה גם עדותה הכתובה במוצגים במ/5 ו במ/5.א.

אין טענה בפי התובע על כך שהחליק במסדרון בעת ביצוע עבודות פוליש, לא בכתב התביעה ולא בתצהירו.

יצוין כי אם הייתי רואה למקום לקבוע שאכן בוצעו במסדרון עבודות כאלה, על פי עדותה של הגב' קרפל, לא היה מנוס ממסקנה שהתובע ידע היטב על כך, ולא הייתה לו כל סיבה להסתובב במסדרון בעת  ביצוע אותן עבודות, כפי דבריה של הגב' קרפל בעדותה הכתובה הנ"ל (השונה בעניין סיבת מציאותו של התובע במסדרון מעדותה בבית המשפט); התייחסותו של ב"כ התובע לעדותה הכתובה של הגב' קרפל בעניין זה כעדות שמיעה (סעיף 6 לסיכומי טענותיו) אין בה ממש שכן לא נשאלה הגב' קרפל למקור ידיעותיה ואלו עשויות להיות ידיעות ממקור ראשון כמי ששהתה באותו מקום בעת או בסמוך לתאונה.

בסופו של עניין, איני רואה צורך לקבוע חד משמעית מה היה גרם ההחלקה של התובע, מים, מים עם חומרי ניקוי, חומר פוליש או כל גורם אחר, אם כי שני הראשונים נראים לי יותר סבירים בהתחשב בעדותו של התובע עצמו המספר על מי ניקוי שגלשו מהספרייה אל המסדרון.

הסיבה לכך היא שלא מצאתי התרשלות של הנתבעת בביצוע עבודות הניקיון בבית הספר, גם אם המים שגלשו למסדרון אכן גרמו להחלקת התובע.

דומה שאבן היסוד בפסיקת הדין במקרי החלקה או נפילה נמצאת בדברים שנכתבו על ידי בית המשפט באנגליה בפסק הדין .Davies v. De Havilland Aircraft Ltd  ALL.E.R2 (1950) עמ' 582, כפי שהובאו על ידי כב' השופט ברנזון בפסק הדין ע"א 250/64, פרלה לוגסי נ. חברת השקם בע"מ פד"י יט1 עמ' 30 בעמ' 32 דלקמן:

"אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד,

והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או לנפילה כזו. הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות. יהא זה בלתי מעשה לקיים מעברים, דרכים ושבילים באופן כזה שלעולם לא יהיה מקום חלק ... שבו יוכל אדם להחליק...".

פסקי דין רבים נפסקו בעקבות ועל פי דברים אלו ואזכיר חלק מהם:

ע"א 683/77 ברוק נ. עירית תל אביב -יפו, פד"י לד1 עמ' 157 בעמ' 161, ע"א 37190 חמוד סובחי נ. רכבת ישראל, פד"י מז3 עמ' 345 בעמ'  (להלן: "פס"ד סובחי"), ע"א 431/87 בן שושן נ. אוניות משא "אל רם", בע"מ, "תקדין" - עליון, כרך 89(3) 871, 872, ע"א 489/93 פורטונה סבן נ. "רותם" חברה לביטוח בע"מ "דינים" עליון לב' 451 (להלן: "פס"ד סבן") וכו'.

ועוד נאמר (ב"פס"ד סובחי" ובהסכמה ב"פס"ד סבן") כי "...החלקה אינה בבחינת

הדבר מדבר  בעדו, ועל בית-המשפט להשתכנע כי החלקה שעובד תובע את