פסק-דין בתיק א 29835/03

א.         רקע

 התובע, יליד 11.12.62, נפגע בתאריך 6/8/01 בתאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק     הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - תשל"ה -1975 (להלן: "החוק") שהינה גם תאונת עבודה.

 אין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם פגיעת התובע בתאונת הדרכים, עם זאת נחלקו הנתבעות בינן לבין עצמן בשאלת החבות והתובע והנתבעים בשאלת שיעור הפיצוי המגיע לתובע.

ב.         החבות

לפי האמור בסעיף 5 לכתב התביעה המתוקן, ביום 6.8.01 נפגע התובע בתאונת דרכים עת נמעך בין מכוניתו לבין משאית שהתדרדרה לאחור ובה נהג נתבע 1.

            בתצהיר התובע בדבר נסיבות האירוע (ת/1) צויין כך:

"1א.    בתאריך 6.8.01 בסביבות השעה 8:30 עצרתי את המונית שלי בחניה ליד ביתי ברחוב נחשון באילת. עצרתי לשם הפסקה בבית, הבאתי לבנות שלי דברי מאפה (הבנות היו בחופשת קיץ).

ב.         הגעתי לכניסה לשביל המוביל לביתי, הנחתי כוס קפה, התכופפתי לראות אם נתקע משהו ב"ונטה" של המונית, כי הרעש נשמע לי מוזר. התרוממתי ובדיוק השכנה שלי בשם חנה יצאה מהשביל ושוחחתי עימה.

ג.          אציין כי כשאני עצרתי את המונית ויצאתי ממנה, הנתבע מס' 1, מר צביקה גרינברג לא היה בתוך המשאית, אלא בעוד אני משוחח עם שכנתי, מר גריבנברג התניע את המשאית שלו, שחנתה בניגוד לתמרור האוסר חניה של רכב מעל 4 טון ברחוב, ונסע אחורנית ופגע בי. אציין כי מר גרינברג לא נסע ברברס, כי לא שמעתי את הציפצוף וכנראה הוא דירדר אחורנית את הרכב.

ד.         בטרם הספקתי לברוח הטמבון של המשאית פגע בי וראשי נמחץ בין הארגז של המשאית לגריל של רכבי, נהג המשאית נסע קדימה ונפלתי על הכביש כשאני סובל מפגיעת ראש, עמוד שדרה וירך שמאל".           

            במסגרת חקירתו הנגדית מציין התובע בנוסף כך:

"תוך כדי נסיעה הביתה שמעתי רעש מוזר מכיוון המאווררים בקדמת הרכב. מנסיוני בדר"כ מדובר בניילון תקוע, הגעתי, החניתי את הרכב ליד הבית שלי, הוצאתי את הכוס קפה, הנחתי אותה על מכסה המנוע והתכופפתי לראות מה יש שם. לא ראיתי שום דבר. באותו זמן גב' חנה השכנה ראתה אותי, אמרתי לה בוקר טוב והיא אמרה לי שהלכה לעשות בייבי סיטר לבן. תוך כדי שיחה, כשחנה כבר הלכה, החלה ללכת לכוון הצומת הראשית, המשאית שהיתה לפני האוטו שלי הידרדרה עלי ופגעה בי משני הטמבונים, אחד בגב ואחד בראש. את הגב הצמידה לטמבון שלי והראש שלי נכנס בגריל, הגריל נשבר, נכנסתי פנימה עם הראש וצעקתי וצעקתי עד שכבר לא יכולתי לצעוק כי לא ראיתי כלום וחנה סיפרה שהלכה ודפקה לנהג המשאית על הדלת שיבוא לראות מה הוא עושה, והוא לא שם לב בכלל". (עמ' 7 לפרוטוקול).

בהמשך לשאלת ב"כ  הנתבעת 2 השיב:

"אני לא ירדתי ע"מ לבדוק את מקור הרעש אלא להפסקה ובדרך בדקתי את מקור הרעש. אם היה תקוע ניילון, הייתי מוציא אותו ומתקן את הדרוש תיקון. אם היה משהו שהיה מחייב טיפול ויכולתי לעשות זאת, הייתי עושה כן. אני מבקש לציין שלא ראיתי כלום ומבחינתי סיימתי את הבדיקה.

אני נפגעתי במהלך ההתכופפות לראות מה קרה. כשהתכופפתי בדקתי שאין שום דבר, ולאחר שראיתי שאין שום דבר ורציתי לקום וללכת אז פגעה בי המשאית. בזמן התאונה הייתי במצב של התכופפות".

            ובהמשך:

"אני מדגיש, סיימתי את הבדיקה וכשבקשתי להרים את הראש, אז הוא פגע בי".

                        כשאני מקבל את המכה אני כבר יודע שאין מה לתקן". (עמ' 8 לפרוטוקול).

                        לראיות אלה נוספו הודעה על פגיעה בעבודה (נ/1) הודעה על תאונת דרכים (נ/2)